שיחה 3 - 14. ניתוח של לימור
כשבעצם אפשר לחלק את כל התהליך שאנחנו עוברים לשני חלקים.
בחלק הראשון שעברנו עד כה, התפתחנו בלי להשתמש כל כך בסביבה, אלא בצורה די מקרית. ועכשיו אנחנו נמצאים במשבר, והוא לא סתם נקרא משבר גלובלי אינטגרלי, שאנחנו מרגישים עכשיו שאין ברירה, אנחנו צריכים להתפתח על ידי הסביבה בצורה מסוימת, לכיוון מסוים, לכיוון שגם אנחנו נהיה אינטגרליים, גלובליים, מחוברים יחד "כאיש אחד בלב אחד", כל האנושות, ואת זה אפשר להשיג על ידי הסביבה המתאימה. וזו באמת דרגת המדבר, שאנחנו יוצאים מדרגת החי, מהחיים המקריים שלנו, שכך זה, ומתחילים לכוון את עצמנו בצורה מסוימת לפרי יפה שגדל בחממה, למצב מושלם.
ונקוה שעל ידי הלימוד הזה, אנחנו נדע איך לארגן את הסביבה, וכך על ידי הסביבה לעצב כל אחד מאיתנו, ואת כל האנושות כולה. לכן הנושא "הסביבה כגורם לעתיד הטוב שלנו" הוא הנושא העיקרי בכל הלימוד וההפעלות בקורס הזה, ונקוה שזה יתקבל בכל העולם, ואנחנו נגיע לחיים טובים, לפרי יפה.
מטפורת הגידול הטבעי לעומת גידול החממה המכוון
המעבר מפסיבי לאקטיבי – האדם כמגדל את עצמו וילדיו ומכוון אותם לעתיד טוב
הזדהות – שייכות - העצמה
שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, 14. מקרית ומותאמת |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.