שיחה 3 - 12. ניתוח של לימור
ואנחנו שומעים שהתקופה הקרובה תהיה תקופה שהאנושות תיפטר מכל העבודות שאין בהן צורך, חוץ מאוכל נפש מה שנקרא, שאנחנו נספק לעצמנו דברים הכרחיים, בחיים רציונאליים, לא יותר מדי, אלא שאדם יעבוד שעתיים עד שלוש שעות ביום כדי לספק לעצמו דברים הכרחיים, וכך יהיו כולם. וכל יתר השעות יהיו שעות פנאי. אז שעות הפנאי האלו יהיו לא סתם שעות פנאי, הן יהיו השעות שבהן נעצב את הסביבה שלנו להשפיע על עצמנו ועל כולם, כל אחד על האחרים, שישתתף בכאלה חוגים, שישתתף בכאלה דברים, כדי שסביב כל אחד ואחד יהיו השפעות נכונות מכמה וכמה סביבות, חברות כאלה שהוא כל הזמן יגדל בצורה הטובה ביותר.
כמו שמגדלים פירות וירקות בתוך חממה, אז נותנים להם כל מיני תנאים בזה אחר זה, ובשילוב מיוחד, וכך הם גדלים לטובה, ואנחנו מקבלים פרי יפה, מתוק, לפי כל הדרישות. אותו דבר נצטרך לעשות עם עצמנו ועם הילדים שלנו. וזה יהיה העסק העיקרי של האדם בעידן החדש. ולא מן הסתם אנחנו לא קוראים למשבר כיום משבר מבחינת שלילית, אלא חיובית, כי זו לידת חברה חדשה, אנושות חדשה, שבה אנחנו ממש מתחילים לעצב את עצמנו לדרגה החדשה של החיבור, של היישום של כל אותה היכולת שיש בכל אחד ואחד.
המעבר מפסיבי לאקטיבי – האדם כמעצב את החברה לעצמו
מטפורת החממה – מייצרת הרמוניה על פי רצון!
הפנאי – כמאפשר את זה
סוגר מעגלים עם הרצאה 1 + 1
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, 12. שעות הפנאי |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.