שיחה 8 - 11. כוונות טובות
חלק 11/14
המכשיר שעל ידו אני יכול לכוון את עצמי ואת כולנו באגו לטובה ולא לרעה, זו הכוונה לטובת הזולת. נניח שיש לי בבית כל טוב, ויש לי כל מיני מכשירים, וכל מיני אפשרויות, יש לי הכל, ויש לי ילד קטן, מה אני עושה? אני יוצר לו גדר, אני מכין לו חדר משלו, ובחדר שלו אני דואג שלא יזיק לעצמו, שלא ייפול, שלא יהיו שם חפצים חדים, הצעצועים שלו צריכים להיות עגולים ומפלסטיק, לא כבדים, שלא יפיל אותם על עצמו, שלא יהיו פינות חדות, ושלא ייפול עליהם. אני בכוונה בונה סביבו עטיפה כזאת שהוא יכול להתקדם בביטחון ובצורה יפה. ועד כמה שהוא מבין יותר ויותר, ויודע להשתמש נכון יותר בכל מיני אמצעים, אז אני נותן לו, כי אני יודע שהוא ישתמש בהם לטובתו.
כאן אני צריך להכין את החברה שלא כל אחד ואחד ישתמש רק לטובת עצמו, אלא שישתמשו לטובת האחרים. ולכן אנחנו מבינים שהאגו שלנו יביא אותנו להתפתחות הלא רצויה. במקום להשתמש בדברים הטובים, אנחנו קודם כל מפתחים את כלי הנשק, ואיפה שאנחנו יכולים לשלוט אדם על האדם. לכן רק החינוך שנותן לאדם כוונה לטובת הזולת, לטובת הסביבה, יכול להציל אותנו, כך שכל אחד יכוון את עצמו נכון ביחס שלו, בעבודה שלו, בשימוש עצמו. שכל אדם ידע לפי דרגת החינוך שיקבל היכן הגבול, עד כמה האגו טוב ועד כמה הוא רע. ואנחנו צריכים להראות לו כל פעם יותר ויותר דוגמאות להתפתחות, עד שיוכל לשלוט על פני כל האגו שלו, בצורה נכונה ולטובת כולם.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 11. כוונות טובות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.