שיחה 11 - 1. פעולה אחת
חלק 1/15
אורן: שלום לכם. אתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות הלימודיות באולפן, אנחנו עם הרב לייטמן. שלום לך הרב לייטמן.
שלום.
אורן: אני מזכיר למי שעדיין לא מכיר את הפורמט של השיחה הזאת, אנחנו מדמים באולפן מצב שבו הרב לייטמן מלמד כיתה של אנשים, שמישהו חשב שכדאי להושיב אותם ללמוד מול הרב לייטמן, והוא מלמד אותם דברים שכדאי היום לכל אדם בעולם לדעת. והם יכולים להיות מכל מדינה על פני הגלובוס. אתם תצטרפו אלינו לשיחה, ובטח יהיה לכם מה ללמוד.
היום נדבר מעט על פעולה אחת שאנחנו צריכים לעשות בחיים שלנו, כי על כל יתר הפעולות דיברנו במסגרת הבירור על הבחירה החופשית שיש לאדם. שיש לנו רק פעולה אחת, והיא לתקן את עצמנו. שכל התהליך שאנחנו עוברים בהתפתחות שלנו, באבולוציה, הוא מחויב, כי האגו גדל בנו כל פעם, מדור לדור ובמשך החיים.
אין עוד יצור כמו האדם שבמשך החיים הוא כל הזמן מתפתח, כל הזמן משתנה. אלא כמו שכתוב "עגל בן יומו, שור קרי", שאחרי כמה ימים כל בהמה, כל חיה, כבר יודעת איך להסתדר בחיים, יש לה כל הכוחות לשמור על עצמה, זמן קצר מאוד אחרי הלידה, היא כבר יודעת איך לא להזיק לעצמה. מה שאין כן אדם, כל עוד שהוא לא לומד, לא מקבל את החכמה הזאת מאחרים, מהסביבה, במשך המון שנים, הוא לא יודע איך לשמור על עצמו. ואפילו אחר כך, הוא צריך בעצם במשך כל החיים ללמוד ולהתפתח. וכל הזמן הוא משתנה, וכל פעם הוא נמצא בכל מיני רצונות שונים וזרים זה מזה. במשך החיים, פתאום הוא נמשך לזה ואחר כך לזה. אנחנו נפגשים לפעמים עם מכרים או חברים שלא ראינו זמן מה, ושואלים אותם "מה קורה?", והם אומרים "אני כבר לא בזה, אני כבר בזה", גם במקצוע, גם במשפחה, גם במגורים, הוא כבר מתעניין במשהו אחר. הייתי שם, למדתי את זה, נסעתי לשם. בקיצור, אדם הוא מאוד לא צפוי, מפני שכל פעם מתעוררים בו כאלה רצונות, שהוא עצמו ממש לא יכול להגיד מה יקרה לו אפילו בעוד דקה, ומכל שכן בעוד כמה שנים. ואנחנו רואים את זה על עצמנו, וגם על אחרים בחיים שלנו. אנחנו גם רואים עד כמה שכל דור שונה מהדור שקדם לו, ועד כמה שהאופי, התרבות, החינוך, ההשכלה, היחסים במשפחה, בין בני האדם, ובכלל, והמִבנה המדיני, הכול משתנה. ובניגוד לטבע החיות שמתקיימות כל הזמן לגמרי באותו הקצב, באותו הסגנון, באותה המסגרת.
ולכן הבדלנו זאת לשניים. שאדם בחיים שלו, כשהוא דואג לגוף שלו, למה שנקרא אצלנו "אוכל, מין, משפחה", הוא מתייחס לזה כמו לבהמה שלו, לחי. ולחי הזה הוא מתייחס בצורה רציונאלית, רצינית, מאוזנת. גם עם הגוף שלנו אנחנו עושים הרבה דברים מיותרים, וסך הכול באמת אין לזה כל הצדקה. יש דברים שהם כאילו טובים, אבל אם אנחנו משתמשים בהם בצורה מופרזת, אנחנו רק מזיקים לגוף. וההיפך, אם אנחנו יורדים מעט בצריכה, ולא ממלאים את הגוף בכל מיני דברים, בזה אנחנו עושים לו טובה גדולה ולא מרעילים אותו.
וכמו שאומרים הרופאים, ובכלל עוד בימי קדם, הרופאים אמרו שיותר טוב להשתמש בכמה דברים רעים מאשר בהרבה דברים טובים. כי דברים טובים בצורה מופרזת הם כאילו עושים יותר נזק לגוף מאשר קצת דברים רעים ורעילים.
ולכן, כבר דיברנו על זה שהצריכה שלנו ברמה הגשמית, איך שאנחנו מתקיימים במשפחה, בחברה שלנו, עם הילדים, בינינו לבין עצמנו, צריכה להביא אותנו בסופו של דבר לרמה מאוזנת, לרמת צריכה רציונאלית. לא שאנחנו מגבילים את עצמנו ומרגישים בכך מקופחים או ממש בחיי צער, אלא שאנחנו נבין שעד כאן ולא יותר, זה הבריא, הטוב.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 2. התפתחות הרצונות
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -1. פעולה אחת, כלכלה/בריאות/ביטחון, בריאות/רפואה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11 |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.