כי כל היצר רע שבא, הוא רק כדי להפוך אותו ליצר טוב. כי כך אנחנו בנויים. אז בוא נהיה חכמים ונשתמש בזה.
אורן: מה ההבדל בין שני הזוגות האלה? הזוג הראשון הוא זוג רגיל כמו כולם, יש ביניהם מריבות בשפע, עם השנים ירדה המשיכה המינית לאחד מהם, זה יותר שכיח שזה חד צדדי. הזוג השני מתחיל תהליך לפי השיטה שאתה מלמד אותנו של ההתקרבות ההדדית.
כן. זאת אומרת שהם מתגברים על מריבות, משתמשים בהן, אפילו מתוך העבודה ההדדית הזאת מתעוררות בהם מריבות חדשות, אבל המריבות מנוהלות מצדם. הם מבינים מה שקורה להם והם מודעים לכך, ומבינים שדברים כאלה צריכים להיות, וזה נמצא בשליטתם. ואז מעל המריבות האלה, הם בונים שטח משותף. ובשטח המשותף הזה הם מרגישים כמה שהם מנוגדים כמינים השונים, ומחוברים כשייכים למבנה אחד. וזה גם מושך אותם לזיווג הגשמי.
אורן: למה הזוג הראשון שיש לו מריבות לא נמשך לזיווג הגשמי?
מפני שהוא לא עושה את החצי השני של התהליך, הוא לא משלים. יש לו רק מריבות, והמריבות האלה מורידות את כל התשוקה.
אורן: נכון.
בטח. איך האחד יכול להנות מהשני אם הלב לא נמצא עמו?
אורן: נכון.
וכאן כן, יש לנו את שני הצדדים שמשלימים זה את זה.
אורן: אז אתה אומר לי שהזוג הזה לא חכם, כי המריבות מכבות את התשוקה המינית וכך הזוג נכבה והחיים שלו מדרדרים עד לפירוד. אם הם מתגרשים בפועל או לא, זה לא חשוב, העיקר שיש פירוד. ל"זוג החכם" קורה אותו דבר, אבל את אותו חומר גלם שאתה קורא לו "מריבות", הוא ממנף דווקא להגברת המשיכה ההדדית שבאה לידי ביטוי גם במשיכה המינית. בכל הרמות.
כי כל היצר רע שבא, הוא רק כדי להפוך אותו ליצר טוב. כי כך אנחנו בנויים. אז בוא נהיה חכמים ונשתמש בזה.
אורן: אז אני רוצה שתלמד אותי להיות חכם. איך אני אשתמש במריבה בדרך הטובה ולא בדרך שמובילה לפירוד? אני מבין שיש דרך מושכלת ויש דרך שהולכים בה בלי שכל. כאשר כאילו זורמים עם החיים ואז הכל דועך.
כשיש מריבה אתם זורמים עם המריבה?
אורן: כן.
ככתוב, "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו בשעת מריבה".
אורן: לא. נתרגם את זה לחיים. איך עלי לנהוג אם מתעורר חיכוך, הרי כמעט כל יום מתעורר חיכוך?
אתה תיתן דוגמה לשני, איך שאתה בולם את עצמך. תפעיל כוח בלימה ותַרַאה את זה לשני. זהו, כך תעשה. אנחנו למדנו ולומדים את זה משך השנים, אם בכל זאת לא מתגרשים ונמצאים יחד, אז לומדים את זה מתוך הניסיון. ואני רואה ביחס שלי עם אשתי שלפעמים אני צריך לעשות את זה פשוט כך, לבלום, כן. זהו.
אורן: נכון.
אני שותק.
אורן: אני שואל יותר מזה, אני לא שואל רק איך אני מתנהג.
אחר כך אפשר גם להפוך את זה לטוב. וזה יהיה כך עד הרגע האחרון שבחיים, כל הזמן. או שאתם תהיו כבר מתורגלים כל כך, וגם למדתם מכל מאורעות החיים, מכל המכשולים ובצורה אינסטינקטיבית אתם כבר יודעים איך לזרום כך בין הטיפות, ואתם מסכימים אוטומטית.
אורן: אני לא מרגיש איך זה קורה, מה סדר המצבים פה?
סדר המצבים יישאר כל הזמן במצב שאותו אתה מעורר, לדוגמה, אם אתה אומר בקול רם "העולם יפה, איזו משפחה יפה יש לי. איזו אישה קבלתי."
אורן: זה מין תרגול כזה.
והיא כל הזמן תאמר לך, "איזה גדול אתה, וחכם, וצדיק, ואבא טוב." ויכול להיות שהמצב לגמרי הפוך בינינו. אבל מהדברים האלה אתה תתחיל להיות "קנוי", וזה טוב, וזה טוב, שהיא תעבוד עלי כך, ואני אעבוד כך עליה. מה זה חשוב? אם שנינו חזירה וחזיר, אבל אנחנו רואים כל אחד כשני מלכי יופי וחכמים וצדיקים ומצליחים ביותר. זה מה שחשוב.
מה אתה צריך, את האמת? כלפי אילו סטנדרטים אתה תבדוק אותה? הרי אין בזה שום קנה מידה אמיתי. הכל זה איך שאנחנו קובעים. ואם אנחנו קבענו שהאחד לשני הוא ממש עולם ומלואו, מושלם, כך זה יהיה.
אורן: איך זה יכול להצליח?
רק שצריך להיות מובן שאנחנו הולכים על המשחק וכל פעם נצטרך להתגבר עליו. ולכן כאן צריכה להיות תמיכת הסביבה, הדרכה צמודה, דעת החברה הגדולה והרחבה ככל האפשר, ואז אתה רואה שאפשר להצליח.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.