אם אתה מספק לאגו שלך -"דין", אם לשלה -"רחמים", בין שניהם איזון = "קו אמצעי". כך אתה מתחיל להתחשב עם אחרים - בונה קו אמצעי לא רק כלפיה אלא קו אמצעי כללי
אורן: אני רוצה ללמוד בדיון הזה משהו מאוד ספציפי, אני רוצה להבין מתי אני מפעיל את מידת הדין, הצד הפחות נחמד, הפחות מוותר ואוהב, כי אמרת שאני צריך להפעיל גם אותו לפעמים.
לא רק לפעמים, הצד הזה חייב להיות כל הזמן.
אורן: כל הזמן?
מאוזן, דין ורחמים, חייב להיות קו אמצעי.
אורן: האם אני צריך, בגישה אליה, להחזיק בשני סוגי היחסים בו זמנית, ומהם?
בטח. בדין וברחמים.
אורן: מה זה אומר?
שמצד אחד אני רוצה ליהנות, לנצל אותה, והיא צריכה לעשות את כל מה שאדרוש ממנה. כמו לפני הקורס נניח, שידעתי אז מה אני רוצה לקבל ממנה, כל פעם, וכל רגע משהו אחר, אבל כל הזמן. זה נקרא "דין" אצלי.
מה זה "רחמים"? רחמים זה שאני מנתק את עצמי לגמרי, ולוקח בחשבון את מה שהיא רוצה ממני, ומשתדל לבנות תבנית, "איך הייתי אז מתייחס אליה, כשה"אני" לא קיים וכולי לשירותה?" זה נקרא "רחמים". עכשיו, בין שניהם, בין שני הכוחות האלה אני צריך למצוא את האיזון, וזה נקרא "קו אמצעי".
אורן: איך מוצאים את האיזון?
מתוך ניסיון, זה תהליך הדדי שאנחנו צריכים, כל אחד, ללמד את השני. בכך אתה מתחיל לעבוד עם היצירה החדשה, עם ה"אדם" שבך, מי שיודע להתחשב עם השני, להבין את השני, להרגיש את הזולת, להגיע באמת ל"ואהבת לרעך כמוך" ולא רק "רעך" אשתך, אלא שתוכל כך להתחיל להרגיש את האחרים.
אתה תצא לרחוב, לעבודה, ותתחיל להרגיש מתוך התרגילים שעשית איתה, שאתה יכול בכל מקום להתקשר עם בני אדם, ופתאום הם מתחילים להיות מנוהלים על ידך.
אתה פתאום יכול להזיז אותם, כי אתה מתייחס אליהם בקו האמצעי, בקו נכון. בכמה שהאדם כך, גם אתה. עד כמה שאתה, כך גם הוא. וזה קורה אוטומטית, אתה מתחיל להיות מאוזן עם העולם, אתה פתאום מתחיל להרגיש שאתה מנהל את העולם. כי הקו האמצעי הוא ממש חוק טבע שנמצא בתוך כל המציאות, חוץ מהחברה האנושית. וזה נקרא "בראתי יצר רע", ואתה מסדר עכשיו את האגו שלך, אתה מאוזן.
אורן: אני רוצה להבין יותר לגבי הקו האמצעי.
כמו שאתה מתחשב עם בת הזוג, כך אתה מתחיל להתחשב עם האחרים. ובצורה כזאת אתה בונה קו אמצעי לא רק כלפיה, אלא קו אמצעי כללי.
אורן: אני רוצה להבין את נושא הקו האמצעי. הבנתי שיש קו אחד, דין, ויש רחמים קו שני, ואני צריך ליצור קו אמצעי. דין, זה מה שאני דורש מהאדם האחר?
כן, ורחמים זה ההפך.
אורן: רחמים זה אם אני מנתק את עצמי לגמרי, ומה?
מה היא הייתה רוצה לדרוש ממך? מה היא דורשת ממך?
אורן: אנחנו שניים, אני והיא, ואת מה שאני דורש.
אתה קולט אותה בפנים, כאילו בתוך עצמך, לך יש את האגו שלך ולה את האגו שלה.
אם אתה מספק לאגו שלך, זה נקרא "דין", אם אתה מספק לאגו שלה, זה נקרא "רחמים".
אורן: ומה זה הקו האמצעי?
זה איך שאתה יכול לסדר את שניהם.
אורן: איך?
זה נקרא להגיע ל"זיווג", לחיבור. יש את האחד ויש את השני, ואיך אתם מתקרבים ומגיעים לחיבור.
אורן: אבל אנחנו מדברים עכשיו על היחס שלי, היחס החד סטרי.
כן, אבל כשאתה מדבר על חד סטרי, אז אתה לא מתייחס אליה. אם להתייחס אל השני, אתה יכול להתייחס רק דרך מה שאתה קולט ממנה, מה שהיא רוצה.
אורן: ממה שהבנתי, זו הרגישות שאני צריך לפתח כלפיה, לקלוט מה היא רוצה.
כן.
אורן: עכשיו יש לי שתי מושכות, אחת זה מה שאני רוצה, והשניה זה מה שהיא רוצה.
זה התנאי ההכרחי וההתחלתי, בלי זה אתם לא מתחילים לעבוד, וכל אחד מכם מוכן להתכלל עם השני.
אורן: כשאני בונה את הקו האמצעי בין הדרישות שלי לדרישות שלה, איך אני בונה אותו?
באיזון, עד כמה שאתה מסוגל לוותר על עצמך. אתה לא יכול למלא את שני הרצונות האלה, אתה צריך קצת להוריד כאן וקצת להעלות שם.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.