אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה"
אורן: אני מזכיר לך את הסיטואציה, אני וניצה מייצגים באולפן כתה של חמישה זוגות, אתה המדריך, אנחנו נותנים לך "כרדיט". אם אתה תצליח לארגן אותנו לזה, נצליח, אם לא, לא. אנחנו ביחד אבל זורמים איתך.
בסדר.
אורן: אתמול נתת לנו שיעורי בית לתרגל ואני יכול לומר שבבית שלי, וניצה ספרה שכך גם אצלה, דברנו עם בני הזוג הפרטיים שלנו על הרעיונות שדיברנו פה, ליבָּנו את הדברים קצת, ועולות המון המון שאלות. אנחנו גם מקליטים את השיחה ונותנים לחברים שלנו לשמוע, ואחד החברים אמר לי שגישת המראה שבה אתה אומר כל הזמן להסתכל על השני כמראה שלי.
זה אחד מהתרגילים.
אורן: אתמול זה היה התרגיל המרכזי, ולכן השאלות הן על מה שהיה אתמול. הגישה הזו של המראה, שאני צריך לראות את מה שאני רואה בשני כשיקוף של הפגמים שנמצאים בעצם בתוכי.
לא את הפרצוף שלה אני צריך לראות, אני צריך לראות את מה שלא נראה לי בה נכון וטוב, מושלם, אלה הפגמים שלי שכך מראים לי. לא פיזית.
אורן: ברור. מה שאני לא רואה מושלם בהתנהגות שלה מצביע על פגמים שנמצאים בתוכי.
כן.
אורן: אז החבר שאיתו דברתי על זה אומר שזה כל הזמן כאילו מחזיר אותי פנימה אל תוך עצמי וזה נראה כאילו אני בקשר זוגי, יש לי בן או בת זוג, אבל בעצם התרגיל הזה של המראה כל הזמן סוגר אותי בתוך עצמי. אז זה כאילו דווקא מבודד אותי.
לא, אבל אני לא מבודד.
אורן: זה סוגר אותי כאילו בפנים.
ואני עולה.
אורן: אבל בגלל שזו עבודה אישית, פנימית שלי, אז אין לי פה איזו אינטראקציה איתה. אין לי קשר איתה.
אבל יש החצי השני.
אורן: אז תסביר קצת, מה זה החצי השני?
טוב, נתחיל מאפס, איפסנו את עצמנו. אני מסתכל עליה. אני רואה בה כל מיני ליקויים. אני מתחיל לשייך את הליקויים האלו אליי, "כל הפוסל במומו פוסל". אנחנו צריכים לקחת את הלא סלוגנים האלה שיהיה לנו יותר קל אחר כך לדבר. אז אני חוזר אליי ואומר "זה נמצא בי, אם הייתי מושלם, לא הייתי רואה את זה". מה זאת אומרת? אם הייתי אוהב אותה, אוהב אותה, לא הייתי רואה בה שום פגם. איך זה? כמו שאימא לא רואה בילד. זאת האהבה הטבעית, שהיא לא רואה פגמים. ואפילו אולי היא רואה אותם, אבל היא אוהבת אותם.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
להתחיל לארגן את הסביבה, שבה כל אחד ואחד יוכל לקבל מילוי לעבודה, מה שנקרא "מעל הדעת", או מעל האגו. ואת זה אנחנו צריכים לארגן.
ניצה: זה כמו בתחילת הזוגיות. גם אם יש פגמים, לא ממש רואים אותם, רואים רק את הטוב.
כן.
ניצה: אז מה קורה בדרך, שפתאום זה מתהפך?
אנחנו לא מדברים על האחר כך ועכשיו. אני מדבר כבר על האחר כך, אפילו על החודשים הראשונים, אין מה לדבר. אני מדבר כבר על המצב שהוא סטטי, קבוע. יש תקלות מדי יום, קטנות, גדולות, לא חשוב. אז קודם כל אני מתחיל לראות שהפגמים האלה הם בי, בחוסר האהבה לבת הזוג. זה דבר אחד.
זאת אומרת, אני צריך להתעלות בי לרמה כזאת, שאני לא אראה בה את הפגמים, כמו אימא בילד. זה נקרא שעליתי מעל האגו שלי. זאת אומרת, על ידי בת הזוג, עשיתי מדידה בתוכי איפה שאני, ועד כמה אני צריך לעלות להיות מעל האני. זאת אומרת, יש לי פרטנר שעוזר לי לעלות מעל הטבע שלי. איזה נכס יש לי בבית, איזה מתקן לפני, זה דבר אחד.
אז עליתי מעל האגו שלי, בזה לא רכשתי בעצם כלום, חוץ מזה שעליתי מעלי, והשני היה לפני כמראה. עכשיו ממשיכים הלאה, שאני עליתי מעלי אני בעצם לא עובד עכשיו עם הרצונות והתכונות שלי. מה אני עושה עכשיו? מאותו מצב ניטראלי, אני מתחיל להשתדל, להרגיש, לבדוק, להבין, רצונות, תכונות, תשוקות, מטרות של הזולת, של בת הזוג. ולהשתדל לקבל אותם כיקרים לי, שאני חי כדי למלא אותם.
משתדל לעשות זאת, אני מרגיש שבאמת יכול להיות שאלה יהיו חיים, אם בהדדיות יהיו לנו בזה חיים מאוד טובים יכול להיות. אבל אני לא יכול להחזיק את עצמי, זה קשה, אלה מאמצים אדירים, אני יכול להיות בזה כמה דקות, אבל אחר כך תעזבו אותי, תנו לי לנוח. זה בלתי אפשרי, מאמצים אדירים. זאת אומרת, אם בצורה אגואיסטית אנחנו חושבים על עצמנו ללא שום בעיה, הטבע מספק לנו חומר דלק כל הזמן, יש לו בפנים מנוע שעובד מהבוקר עד הלילה, וגם בשינה. כאן אני צריך כוחות אדירים, מאמצים נוראים, שאני לא מסוגל.
מה עושים? אז אני מגיע למצב, להחלטה השלישית. הראשונה עליתי מעל אגו, השנייה קיבלתי את האגו של השני במקום האגו שלי, אני רואה שלא מסוגל להחזיק בזה, אני צריך סביבה. מה זה סביבה? אני צריך ספק כוח וחשיבות, שזה בעצם כמעט אותו דבר, שיספק לי חשיבות בכזאת עבודה מעל האגו שלי, ולמען הזולת. הסביבה יכולה לתת לי את זה. ואז אני ארגיש חופשי עוד יותר ממה שהייתי פעם דואג לעצמי. בזה שאני אדאג לזולת, כמו שלא דואג לשום דבר, כל כך חופש ומנוחה.
קודם כל אני לא מרגיש שום צרות ובעיות, כי עליתי מעל הטבע שלי. אני מרגיש את עצמי בעולם שכולו טוב, אני דואג רק לזולת, חופשי. אני כמו עף באוויר, ציפור ממש, כך אני מרגיש אם אני מקבל מהזולת חומר דלק, חשיבות, דחף. לכן בעצם כל הבעיה שלנו מלכתחילה היא לא לחכות לשלב השלישי, מלכתחילה, זה להתחיל לארגן את הסביבה, שבה כל אחד ואחד יוכל לקבל מילוי לעבודה, מה שנקרא "מעל הדעת", או מעל האגו. ואת זה אנחנו צריכים לארגן.
איך אנחנו מארגנים זאת? אנחנו לוקחים זוגות ומתחילים לעבוד איתם.
אורן: אנחנו הזוגות, אנחנו מייצגים חמישה זוגות.
אז אנחנו בתרגולים, בדיבורים. מאיפה באים לשומרי משקל?
אורן: אנשים שרוצים לרזות.
זהו. הם לא יודעים מה לעשות, רק הם מאוד רוצים, אז עשרים או שלושים אנשים משפיעים על כל אחד מהם, ואז הוא מרגיש מזה כוח, חשיבות ולחץ.
אורן: אז אני מקווה באמת שאתה תוליך אותנו בתהליך הזה. זה מה שאנחנו רוצים בדיוק דוגמה טובה. אנחנו גם לא יודעים איך, אבל רוצים שיקרה משהו טוב.
בסדר גמור, אז נצליח.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית
ניצה: האם יש הבדל בין המטרה של קבוצת המרזים לבין המטרה שלנו? להם יש מטרה אחת, כולם באים עם רצון אחד לרזות. מה המטרה של הקבוצה שלנו? המטרה שלנו לבנות זוגיות טובה?
אורן: זאת המטרה שלי, אני יודע מה המטרה שלך.
ניצה: זו המטרה שלי. המטרה שלי לבנות זוגיות טובה.
נכון. אז כולנו, כל הזוגות, מסתכלים על הזוג שלך, ונותנים לזוג שלך כוח להחזיק את עצמם מעל האגו ההדדי, בהשפעה הדדית, באהבה הדדית. והם כל הזמן ממש נותנים לכם כוח, חשיבות, מספקים את כל האמצעים כדי להיות למעלה מהאגו.
ניצה: איך אני יודעת, אני כאילו צריכה להשתכנע.
אבל תראי מספקים לך את זה הרבה זוגות. לא חשוב אם חמישה, עשרה או חמישים. ודאי שכמה שיותר זה יותר טוב, וכמה שהם בעוצמה. כמה שכל הזוגות האלה גם קשורים זה לזה.
ניצה: אני מרגישה שאני צריכה עכשיו לעשות איזה מאמץ מאוד גדול בשביל להשיג משהו שאני לא בטוחה בו. איך אני יודעת שזאת הדרך. הרי יש כל כך הרבה טכניקות, וכל כך הרבה שיטות להגיע לזוגיות טובה. ובעצם אתה אומר לי "אם תעלי מעל האגו שלך, תהיה לך זוגיות טובה".
את זה את עדיין לא יודעת.
ניצה: את זה אני עוד לא יודעת. איך אני יכולה לדעת?
עוד לא הגעת להכרה הזאת שהטבע שלך הוא בעצם המפריע העיקרי לחיים הטובים.
ניצה: נכון. את זה אני בעצם עוד לא מבינה. אני לא בטוחה שאני מבינה בכלל מה זה אגו.
לא אגו, הטבע שלך לא חשוב. מה זה, תשאלי את בן הזוג שלך, הוא יגיד לך מה זה. הוא יספר לך מיד. כמו שאת יכולה לספר לו מי הוא. זה הכל, זה האגו שלכם. מה שכל אחד חושב רע על השני, עד כמה שהוא צריך להשתפר, זה בדיוק מה שאת חושבת עליו, זה האגו שלך. הרי את רואה באגו שלך דברים שליליים, כמו במראה.
ניצה: נכון. אז כל מה שאני רואה בצד השני, אני בעצם מזהה שזה שלי.
בטוח שזה שלך.
ניצה: שזה שלי בטוח. אפילו אם אני רואה בו דברים שאני לא חושבת שהם שלי? אני לא מרגישה שהם שלי.
בטוח שאת לא חושבת שהם שלך. את יודעת שיש לך את זה מאימא שלך, וזה מסבא שלך, ואתה כזה וכזה. את אפילו מספרת לו את היסטוריה, מאיפה יש לו את זה. זה הכל שלך.
ניצה: זה משהו שאני צריכה עוד לעכל אותו, קשה לעכל את זה.
לא חשוב. הרי את רוצה להיפטר מהביקורתיות הזאת, אין ברירה. תקבלי את זה כדברים שמעליהם צריכים לעלות. לא נדבר שזה האגו שלך, את רואה בו דברים שליליים, לעלות מעל זה. זה שאנחנו מדברים על האגו, זה קצת יותר ספציפי. אולי לא צריכים לדבר כך, פחות פרטים.
מה שאני רואה בו שלילי, אני עולה מעל זה. מה שהוא רואה בי שלילי, הוא עולה מעל זה. אנחנו מתייחסים זה לזה כמו לכל אחד מושלם. הפרטנר שלי מושלם. ומה אני רוצה? אני רוצה רק להשלים אותו. מה שהוא רוצה, אני מוכנה לעשות הכול בשבילו. מה שאני רוצה, הוא רוצה לעשות הכול בשבילי. זה הכל. אם יהיה לנו חומר דלק, אנחנו נעשה את זה.
ואז אנחנו נדרוש אחד מהשני דברים, שמהבוקר עד הלילה כל אחד יהיה משועבד לשני. ההפך, אנחנו פתאום נראה שמתוך האהבה, אני לא דורש ממנה בעצם כמעט כלום. אני מוכן בעצמי לעשות בשבילה הכל, והיא אותו דבר בשבילי. אז יוצא שאנחנו נהנים מהדברים הקטנים ביותר, הפשוטים ביותר, ויש לנו מזה הנאה גדולה, הדדית.
ולא שאני צריך לקנות מתנות יקרות, ולעשות משהו לא יודע מה, לא. מספיק ההרגשה הפנימית, היא משלימה וממלאת אותנו כך שמספיק לנו ממש. כמו שהיית מוכנה לחיות איתו באיזו דירה, ובאילו תנאים, רק איתו יחד. כך אני מרגישה עכשיו. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה". אין שום פגם, או חיסרון, שאי אפשר למלא עם אהבה.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
יש כאן מין מהפך פסיכולוגי, בתפיסת המציאות. שכל הזמן חשבתי, וסיננתי את המציאות שתהיה לטובתי. עכשיו שאני יוצא מעצמי, אני מתחיל לסנן אותה מה כלפי העולם, מה טוב לעולם.
יש כאן דברים נוספים, שדברנו עליהם בין המילים. מה אנחנו עוד מרוויחים מזה שאנחנו מתעלים מעל בצורה כזאת, כל אחד מעל עצמו ונכללים בזולת. שאנחנו כאן רוכשים טכניקה מיוחדת, להתקשרות לזולת, למה שמחוץ לי. ואז אני יכול כך להגיע להתקשרות לכל האנושות, לכולם. ובזה אני רוכש תכונות, רצונות, מחשבות, כל העוצמה שיש בכל בני האדם. שאני מתעלה מעלי, שהאגו שלי כבר לא מסתיר ממני את העולם, שרציתי רק לנצל אותו, וכמה שאני יכול לגנוב או לסחוב ממנו לתוכי. עכשיו שאני מתעלה מעל האגו, אני נמצא בתוך העולם. אני נפרש בין כולם ממש, אני מוכן לכסות אותם מלמעלה בכל טוב. אני בזה כמו אימא שלהם. אני מתחיל להרגיש אותם תכונות, מחשבות, רצונות, הכל. העוצמה הזאת היא הופכת להיות עוצמה שלי.
זאת אומרת, אני מתחיל במקום האגו הקטן שלי, לקבל כאן רצונות, תכונות, של כל העולם. אני נעשה בזה גדול, ובלתי מוגבל בעצם. יש כאן מין מהפך פסיכולוגי, בתפיסת המציאות. שכל הזמן חשבתי, וסיננתי את המציאות שתהיה לטובתי. עכשיו שאני יוצא מעצמי, אני מתחיל לסנן אותה מה כלפי העולם, מה טוב לעולם.
ואז אני מתחיל לחיות בהם. אני כאילו עליתי מעל החמור שלי, מעל החומר שלי, האגואיסטי, ורכשתי דמות חדשה. ובזה אני מתחיל להרגיש את העולם בלתי מוגבל, הפוך, שונה, בכלים האינטגראליים שלי, הפנימיים, שנעשים אצלי חדשים. כך אני יכול להקיף את כל העולם, ולראות איך לעשות טוב לכולם.
זה מה שמאוד חסר לנו היום. במסחר, בפיננסים, בכלכלה, שאנחנו לא יכולים לבנות תבנית אחידה לכל העולם, ולכן לא מצליחים. ואני שיוצא כך לעולם, ומקבל כאלה תכונות, והסתכלות כזאת, אני כן מסוגל לבצע את זה. זאת אומרת, זה עוזר לי להיות איש מוצלח בכל מקום שיהיה. וודאי בחינוך האינטגראלי, כמו שאנחנו אומרים. אבל בכל מקום איפה שעובדים עם מערכות יחסים עם בני אדם, בבנקים, באיגודים גדולים, בממשלות, כל דבר.
זאת אומרת, אני נעשה עכשיו אדם המתאים לחברה שעוברת משבר ומגיעה למצב כזה שהיא מחוברת, שהיא נמצאת במשבר כללי. זאת אומרת, בזה אנחנו מתחילים להתאים את עצמנו לעולם החדש.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
| להשאיר תגובה | |
לראות באחרים במקום דברים שליליים דברים חיוביים. אתה כאילו מחליף
אורן: הגדרת קודם הגדרה חדשה, אני חושב שהיא מאוד טובה, לעלות מעל הביקורתיות שלי על הזולת. כשאתה מדבר על ביקורתיות, זה מאוד ברור על מה אתה מדבר, כאילו לכל אחד יש ביקורת תמיד כלפי בן הזוג שלו. כי כשמדברים על לעלות מעל האגו, זה קצת באמת אבסטרקט, לא כל כך ברור מה זה. מה שעכשיו אני צריך לעשות, זה לעלות מעל הביקורתיות שלי כלפי הזולת. ובהמשך לדברים שאמרת גם אתמול, יוצא שאדם בעצם כל הזמן צריך לשמור את הביקורתיות הזאת בתוכו, בתוך הבטן. אתה יודע מה קורה כשכל הזמן שומרים בבטן, כי ביקורתיות מתעוררת בי כל רגע, בסוף יש לי אולקוס.
למה?
אורן: כי אני מתפוצץ כבר. אתה אומר לי, אל תוציא, זה הכל מראה שלך, זה הכל בפנים, זה הכל אתה.
הייתי עכשיו ברחוב, נסעתי לאיזו פגישה, חזרתי, ראיתי המון אנשים. זו היתה הזדמנות בשבילי להסתכל. למה אני מסתכל על כל אדם ואדם בביקורת?
אורן: אפילו לא בכוונה, אני לא בא לעשות עליה ביקורת בכוונה.
זה ברור שלא בכוונה.
אורן: זה צף, יש דברים, חיים.
נכון. אז אתה נמצא עכשיו בהזדמנות בכל רגע להתעלות יותר ויותר. לראות באחרים במקום דברים שליליים דברים חיוביים. אתה כאילו מחליף, כל פעם אתה רואה את ה"איזה ילד רע", "זה הבן שלי, טעיתי, חשבתי שזה הבן של השכן. איזה יופי, איזה מותק". תנסה כל פעם לעשות תרגילים כאלה, לא תהיה מסוגל. תבוא אלינו לסדנאות.
אורן: אני בסדנה. אני מספר לך על רשמים מאתמול להיום.
בסדנאות, על ידי התרגילים אתה חייב לעבור את הדברים האלה וכדי לקבל חיזוק מהחברה שכך צריכים להתייחס.
אורן: אז זה ייתן לי כוח להתמודד עם האולקוס שמצטבר לי פה?
לא אולקוס, אתה תרגיש תענוג. כמו שאתה מסתכל, אתה לא תראה באף אחד פגם, כי הפגמים שאתה תראה הם שלך. אתה תראה את כל העולם מושלם.
אורן: בינתיים איך אני מתחיל? אני לא בזה, זו המטרה בסוף הקורס, אנחנו נשמח להגיע לזה, אבל בינתיים, אני שואל על האולקוס בדרך. בינתיים אמרת לי, "אף מילה". מה הבנתי? "שים יד לפה, שים פלסטר, אף מילה של ביקורת עליה, היא מראה שלך. אם אתה רואה פגם בהתנהגות שלה, תהפוך".
וגם היא אותו דבר.
אורן: בסדר, תן לי להסתדר, עם עצמי אני עוד לא מסתדר. מאתמול עד היום אני לא אומר לה כלום, אף מילה.
אז אתה כבר מתפוצץ.
אורן: בדיוק. על זה אני אומר, אני אתפוצץ. יש גם הרבה גישות פסיכולוגיות שאומרות שאנשים מתחלקים לשני סוגים. יש כאלה שעל כל דבר לא טוב שהם רואים ישר מגיבים, משחררים לחץ, יש כאלה ששומרים ושומרים. מה קורה עם אלה ששומרים? בסוף גם יוצא באולקוס וגם מתפרץ על השני, אתה יודע, מאבד שליטה. אז על זה השאלה, האם לזאת הכוונה, שאני צריך לצבור ולא לשחרר מילה?
למה?
אורן: יש פה משהו לשחרר? כי אתה אמרת שאסור, הכל מראה שלך.
אתם צריכים להיות כל הזמן בסדנה ביניכם.
אורן: מה פירוש?
ניצה: מה זה סדנה בינינו?
כמו שאתם עושים סדנה אצלנו.
חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
| להשאיר תגובה | |