אורן: אני אתאר לך שתי סצנות של ויתור בבית, ומטרתי היא ללמוד מהו הוויתור הזה שהוא המפתח שלי לצמיחה, לרווחים.

אני מגיע הביתה, אוכל ארוחת ערב, תוך כדי שאני אוכל תמיד הילדים באים לשבת על ידי, ולמרות שהם כבר אכלו ארוחת ערב, הם גם רוצים פתאום את מה שאני אוכל. אז אני נותן להם בכיף, זה וויתור ראשון.

זה לא וויתור.

אורן: למה לא?

איזה וויתור? זה כמו שאמא מוותרת על משהו בשביל הילד הקטן שלה. אם היא לא הייתה מוותרת אז היה צריך להעמיד לידה שוטר. כי אם היא לא תוותר אז הילד ימות מרעב.

אורן: זוהי תמונה אחת, הבנו את התמונה, היא מוכרת. כל אבא מכיר.

זה לא וויתור.

אורן: התמונה שנייה היא שאשתי רוצה ממני משהו ואני לא רוצה.

כן.

אורן: זה וויתור קצת אחר.

בטח.

אורן: כשאתה אומר שאם תוותר אז תקבל מזה את "סוד החיים", התפתחות, צמיחה, גדילה, שזה מרחיב גבולות, למה אתה מתכוון? לא ברור לי, כי הוויתור הראשון משמח אותי, אבל הוויתור השני מדכא אותי.

נכון.

אורן: לכן שאלתי, כי החלש מוותר.

על הוויתור הראשון אנחנו לא צריכים ללמד אותך.

אורן: נכון, הוא קורה באופן טבעי.

את הוויתור השני אתה חייב לפתח לבד, לא שזה בא אליך על ידי הטבע, אלא אתה כאן מנהל את ההתפתחות שלך. לא הטבע מנהל את ההתפתחות שלך, אלא אתה מנהל את ההתפתחות שלך.

אורן: אשתי מנהלת, לכן זה נתפס שאם אני מוותר אז אני חלש.

אבל אתה תיקח את זה בחשבון אחר, בצורה אחרת.

אורן: איך?

הכל תלוי בחשיבות. אם לאמא החשיבות של התינוק הייתה פחותה מהחשיבות של עצמה, אז היא הייתה דואגת לעצמה ולא לתינוק. אבל מכיוון שחשיבות התינוק היא יותר גדולה מהחשיבות של עצמה, היא קמה, רצה ועושה בשבילו.

איך עכשיו אנחנו מזיזים אותך, לוותר על הנוחיות שלך ולקבל את הרצונות של בת הזוג שלך, מעל הרצונות של עצמך? זאת אומרת, שהמטרה, השכר שאתה מקבל עבור זה, חייב להיות יותר גדול.

אורן: נכון.

נניח שבת הזוג שלך נותנת לך תנאי, "אם תרחץ כלים במקומי אז נלך יחד לאן שאתה רוצה שנלך". אז אתה מוותר על הנוחיות שלך, רוחץ את הכלים, ואז אתם הולכים למקום שאליו רצית שתלכו יחד. נכון?

אורן: כן.

זאת אומרת, המטרה מקדשת את האמצעים. אם כך, אנחנו צריכים לקדש את המטרה, את הסביבה שמדברת על כך שזה דבר חשוב, את ההתפתחות שלך, שאתה תגיע לדברים טובים, את חוסר הבעיות, כי אתה יוצא מהן במקום שכל הזמן ישבו לך על הראש. אנחנו צריכים לסכם את כל הדברים האלה יחד לצורה כזאת, שאתה תרגיש שכדאי. ואתה לא תצא מהכדאיות הזאת. אנחנו צריכים יחס חברתי, לחץ חברתי, שכל הזמן יחזיק אותך במודעות שכדאי לך לעשות כך.

חיים חדשים – שיחה 40, 25.07.12

 


שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה

תגובות

להשאיר תגובה

יש להרשם כדי להוסיף תגובות.