במה עוד אני יכול לעשות טוב אם לא על ידי הרע שיש בי, שאני מתעלה מעליו, שאני משתמש בו כבר בהשפעה?
אורן: בשיחה שלנו היום, הדגשת כל הזמן עיקרון של עזרה הדדית. אמרת "איש את רעהו יעזרו", שהם צריכים לעזור זה לזה בתהליכים האלה.
כך חייב להיות.
אורן: ביחס לבניית דמות וקליטת דמות, אתה יכול לתת קצת טיפים הקשורים לעזרה הדדית. כי כל מה שתיארת, רוב רובו, הרגשתי שזה יותר פנימי, אישי.
העיקר שכל הזמן נדגיש מאילו צרות אנחנו בורחים ולאיזו מטרה יפה, מצב יפה, אנחנו מגיעים. וללוות את כל הדברים האלה בלימוד ובחינוך האינטגראלי הכללי, בחיזוק מצד החברה הרחבה, ובמפגשים שבועיים. אם בני הזוג עושים את זה, בטוח שהם מגיעים לתוצאה נעלה. ואנחנו מתקדמים לעולם שיהיה לנו בו המון זמן. אף אחד לא צריך את כל העבודות המיותרות שהיום אנחנו שקועים בהן, אנחנו צריכים רק לספק לעצמנו אוכל נפש, הכרחיות. ולכן לכולנו יהיה זמן לעבוד בזה, להתחיל להרגיש התעלות, בילוי וסיפוק בלתי פוסק.
אורן: יש פה איזה מפתח של פתיחות. אמרת הרבה פעמים גם בשיחות האלה, שהאדם שם את עצמו כמו ערום, גלוי, פתוח. האם אתה יכול להמציא לי איזה תרגיל או משהו שיכול לעזור לי כאדם סגור, לפַתח במשהו את הפתיחות הזאת שהיא תנאי לתהליך הזה, כי יש פה התקשרות לאדם אחר.
זה לא "חפירות" שלי עם עצמי, אתה רוצה לעשות לי פה אינטראקציות לא קלות. האינטראקציות פה הן עמוקות, זאת אומרת אתה בונה לי תהליכים שהם רגשיים, אינטימיים, מאוד עמוקים. איך אתה יכול לעזור לי כאדם מודרני ודי סגור, קצת להתקרב לפתיחות שהיא פה תנאי מקדים לתהליכים הגדולים האלה?
כל פעם קצת, בהדרגה, אנחנו מעלים את חשיבות המטרה מעל הכל, ואנחנו לומדים עד כמה שהמצב שלנו הוא אנוש ללא שום תקווה להצליח וליהנות, לא מהחיים ולא מהמוות, ואנחנו נתמכים על ידי דעת הסביבה, והעיקר שעכשיו אני הולך להשיג את תכונת ההשפעה על פני תכונת הקבלה, וה"זבל" שבי, לא אני בניתי אותו. הכוח העליון אומר, "בראתי יצר הרע" , ובאמת אני רואה שכך אני, "יצר לב האדם רע מנעוריו" , כולם מסכימים עם זה.
אני לא פותח כאן שום דבר החדש. אני רע? רע. אני פחדן, שתלטן, שקרן, גנב, מניאק, לא חשוב מה, מוטציה גרועה ביותר. כן, לא שאני מצדיק את עצמי, אני לא צריך להצדיק את עצמי כי זה לא אני, זה הטבע שבי. האני יהיה כשאני אהיה השולט על משהו. על זה אני לא שולט. אני אהיה אני אם אני אבנה בי משהו, ואת זה לא בניתי. ואם דעת הקהל היא כזאת שאנחנו באמת הגענו בהתפתחות האגואיסטית שלנו, לצורה כזאת שאין דבר יותר גרוע ונורא מהאדם שבעולם הזה, אז מה יש כאן לפתוח, מה יש כאן לדבר בכלל. מה, אנחנו לא אנשים מבוגרים שאנחנו מבינים על מה יש לדבר? כולנו חיות, מה יש לי להסתיר? זה מין משחק כמו שאתה רואה על הילד שהוא רוצה קצת לשקר לך במשהו. אתה רואה אותו, אתה קורא אותו.
אורן: אתה הגדול, אבל אני זה הילד.
אבל אתה מתייחס לעצמך קצת מלמעלה.
אורן: אדם פוחד לפתוח את עצמו שמא יפגע.
אם אתה הולך בצורת ההשפעה, שאתה רוצה להשתמש בזה כדי להשפיע טוב לזולת, אין לך מה לפחד. ההיפך, אני פתוח, אני הולך לעשות טוב. אם אני הולך לעשות טוב לשני, למה אני צריך להתבייש?
אורן: ברע שיש בי עכשיו?
כן. אלא במה עוד אני יכול לעשות טוב אם לא על ידי הרע שיש בי, שאני מתעלה מעליו, שאני משתמש בו כבר בהשפעה? אני לא מבין מה צריכה להיות הגישה כאן, צריכים להסביר את זה, צריכים לעבוד על זה. אנחנו צריכים את דעת הסביבה. לפני חמישים שנה כשהייתי צעיר, להגיד למישהו שהוא הומו או שהיא לסבית זה היה משהו נורא, אף אחד לא הבין את זה, לא קיבל את זה, האנשים האלה היו ממש מנודים מהחברה. אף אחד לא רצה להתקרב אליהם, הם היו כמו אלה שיש להם צרעת. היום הם עושים תהלוכות, מצעד הגאווה. אף אחד היום לא מתבייש. ההפך, אם אתה לא מקבל אותם, תתבייש לך. אתה מבין איך הכל השתנה, על ידי מה? על ידי דעת הקהל, שהכניסה את זה בצורה מאסיבית. ואותו דבר עם העישון, היום אני לא יכול לעשן באף מקום, קיימת דעת הסביבה, אסור וזהו. להומואים ולסביות נעשה מותר, ולעישון נעשה אסור. אותו דבר כאן. וכאן אני הולך להשפיע, אני הולך להיות טוב עם אחרים, אני בא עם הטבע שלי, אני רוצה לעלות מעליו.
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, 21-46 - זוגיות, רצף קטעים וכותרות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.