בינתיים שאנחנו בונים את ערמת הזבל, אנחנו עושים אותה עד הסוף
ניצה: בשלב הזה אני רוצה פרקטית להבין מה אני עושה. אני מדברת על הדברים הטובים, על התכונות הטובות, על הדברים החיוביים. אם קודם דיברתי על כל הדברים השליליים, אז עכשיו אני מדברת רק על הדברים הטובים.
רק על הדברים החיוביים, "איזה איש מיוחד אתה", ממש כנגד כל אותה מידה שכתובה לך על ריבועי הנייר. וזו האמת, כי בזה את מבטלת רק את הפשע שלך, כי "כל הפוסל במומו פוסל". אז אני בעצם מבטל את המום שלי בזמן שאני אומר דברים הפוכים ממה שכתבתי.
ניצה: החלק השני הפוך בדיוק מהחלק הראשון. קודם כל הדברים שהפריעו לי ועכשיו פתאום אותם דברים הופכים להיות חיוביים.
נכון, חייבים להכיר גם את זה וגם את זה, אבל בכל העוצמה. אם יוצא אלו יותר מאלו, סימן שאנחנו לא ישרים או לא מבינים זה את זה או מבולבלים. צריכים לעשות בזה ממש עבודה טובה. למה? ככל שנתרגל להיות למעלה מהרגילות שלנו לראות את הרע בשני, ונשתדל לראות בשני רק טוב, כמו שאני מסתכל על הילד הקטן שלי שזוחל על הרצפה, אז אני מסתכל רק באהבה, וכל מה שהוא עושה אני עוקב אחריו, רואים זאת בעיקר אצל אמא, היא מסתכלת על הבן שלה בחום, בדאגה, כך אני צריך לראות את השני. לפחות את בן הזוג שלי.
ניצה: כלומר, אם בשלב הראשון יצאו יותר פשעים, עלה יותר זבל, אבל בשלב הכיסוי היה קשה לכסות, מה זה אומר?
שיש למצוא את המילים הנכונות.
ניצה: למצוא את המילים הנכונות.
כן, אבל בינתיים שאנחנו בונים את ערמת הזבל, אנחנו עושים אותה עד הסוף. כי להגיד דברים שליליים יש לנו הרבה מאוד, יש לנו אוצר מילים. אבל לכסות אותם בדברים יפים אין כל כך הרבה, שניים, שלושה דברים ואין יותר. כמו שאנחנו רואים כמה הרבה טרגדיות יש בעולם, וכמה אנשים מספרים על כך וכמה סרטים עושים על כך, ואילו קומדיה זה משהו זול ופשוט. וזה מפני שאנחנו לא מבינים, אנחנו לא מרגישים את העוצמה שיש בדברים הטובים.
ניצה: והשלב השלישי הוא השלב שבו כל אחד מבני הזוג מדבר על הרצון שלו. האם אני מסבירה לבן הזוג שלי מה אני רוצה ממנו, או מה אני רוצה בכלל? וגם ההיפך. מה בדיוק אני אומרת לו, מה אני מצפה ממנו, מה אני רוצה ממנו?
הכול. אחר כך תחלקו את זה, שזה תלוי בו או בך או בכם, או בכלל בגורם זר.
ניצה: את כל הרצונות.
את כולם. אבל זה אחרי שלב הכיסוי.
ניצה: אחרי שלב הכיסוי. זה כבר השלב הבא.
זה שלב שלגמרי לא שייך לשלבים הקודמים.
חיים חדשים – שיחה 35 – 16.7.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.