כל אחד פותח לשני מה הוא היה רוצה. מכל הדברים הכלליים, הגדולים, עד כל הדברים הקטנים, הפרטים האינטימיים כולם.
אורן: עכשיו מה השלב הבא?
השלב הבא זה שלב המעשה. עכשיו אתם הגעתם רק לכוונות יפות זה לזה. אחרי הכוונות צריכים להיות המעשים. המעשים מחזקים את הכוונות, והם כאילו חותמים על זה. בשלב המעשים, אתה צריך עכשיו לדבר איתה על השלב הבא.
"מה את היית רוצה ממני? ומה אני הייתי רוצה ממך"? כל אחד פותח לשני מה הוא היה רוצה. מכל הדברים הכלליים, הגדולים, עד כל הדברים הקטנים, הפרטים האינטימיים כולם. כל אחד פותח את עצמו כלפי השני. ולהשתדל להתכלל מהרצונות הללו של הזולת.
אורן: מה הפירוש?
שאני רוצה לקלוט את הרצונות שלה.
אורן: הרצונות שאני שומע.
כן. מה שהיא מצפה ממני, אבל היא אומרת לי את הכול. והיא קולטת כל מה שאני הייתי רוצה ממנה ואחרי זה מגיעים למעשה. ואז נעשים גוף אחד. ומכאן אנחנו מגיעים לתרגיל הבא.
אורן: מהו?
שכך אני צריך להתייחס לכל אדם שבעולם. וודאי ששם התנאים אחרים.
אורן: הבנתי פה את הכול, וזה נראה חזק מאוד ואנחנו נעשה את התרגיל הזה.
זה מעניין מאוד לעשות וזה פרקטי. מה אנחנו צריכים יותר? אין מכשור, אין שום דבר.
אורן: אין יותר פרקטי מזה. רק שזה מבלבל אותי עם תרגיל הקודם שלימדת אותנו.
איזה?
ניצה: עם המראה.
אורן: נכון.
ניצה: גם אני התבלבלתי קצת.
המראה זה יותר פילוסופי. וגם אמרתי ביקורת במקום יצר רע, אז זה נעשה עכשיו יותר קל.
אורן: זה מעולה, את זה נעשה.
במראה אמרתי שמה שאני רואה בה זה שלי וזו פילוסופיה.
אורן: אז לא לעשות את התרגיל הזה של המראה?
אני לא יודע, לפחות לא מייד.
אורן: זה התרגיל הראשון?
כן.
אורן: הוא מובן, הוא בגובה העיניים.
נכון.
אורן: קודם כל יש "זבל", שחרר אותו, שחרר לחץ.
כן
אורן: אנחנו לא מוחקים את התרגיל המראה.
תן קודם להתפתח.
אורן: זה תרגיל בשבילנו.
זה כמו שבא אלינו מישהו ללמוד, אז מהו מבין? לאט לאט הוא מתחיל לפתוח את עצמו, לראות והדבר הקטן נעשה גדול, מורכב. הוא פותח אותו, מסתכל בפנים, רואה. בהתחלה זו הייתה גולה קטנה ועכשיו זה דבר גדול. תן לאנשים כך להתפתח, לראות, לפתוח דברים.
אורן: אז זה התרגיל הראשון.
בתנאי שהמורה בא מ"בני ברוך" כי אחרת הם לא יתקדמו.
אורן: אתה מדבר בתהליך הכללי, בהולכה של הזוגות.
כן.
אורן: זה ברור, זה תנאי אלמנטארי. עכשיו אני שואל על הזוג עצמו, התרגיל הזה הרב שלבי, זה תרגיל מספר אחד, ולא התרגילים הקודמים עליהם דיברנו.
כן.
אורן: ועכשיו.
אתה חושב שזה תרגיל אחד?
אורן: לא, אני הבנתי זה רב שלבי רב שכבתי.
הלוואי ובמשך חודש שאתה תלמד אותם פעם ועוד פעם ובחלקים, וכך תעביר ותבנה עד שהם יקלטו ויחיו את כל התהליך הזה עם כל הפרטים, עם כל הדברים, איך זה משפיע ומשפר להם את החיים ממש. ואתה יודע, אולי כדאי לעשות מזה סדרת טלוויזיה.
אורן: בוא לא נדבר עליהם בגוף שלישי, אנחנו רוצים להיכנס למצב הזה שבו אני וניצה מייצגים פה את הזוג שלומד ממך בפועל.
עכשיו הבנתי תיאורטית את התרגיל, והיום ומחר אני אשתדל ליישם אותו בפעם הראשונה בחיי. השאלה היא על מינונים. כמו שראיתי פה זה רב שלבי, זה עורך ערב שלם לעשות את כל התהליך הזה.
לא נראה לי.
אורן: אולי לא יספיק ערב אחד?
בטוח.
אורן: אז נלך לישון בלי לסיים את השלבים? זה נראה לי משהו שהוא מאוד מודרך. יש פה, חמישה שלבים בערך שהם מאוד מדויקים, אי אפשר לעצור באמצע, אני לא אעצור בערימת זבל ונלך לישון שערימת הזבל פה, בטוח שלא לזה אתה מתכוון.
אולי לא לשלב המעשה בפועל, אבל אני רואה את זה כתהליך שלם. האם לא תיארת פה תהליך שלם?
אתה צודק אבל אני חושב שהם יהיו מותשים, הרבה לפני שלב ב' או ג'.
ניצה: אז אולי אפשר שנחליט בינינו שאנחנו עכשיו מעלים, נניח חמש תכונות או עשר.
או לדבר רבע שעה על כל חלק, על כל שלב.
אורן: כל שלב רבע שעה.
לעבוד לפי שעון.
אורן: כי על הפגמים שאני רואה אפשר לדבר שבועיים. כל שלב חמש עשרה דקות. ונראה לי שיש פה בערך חמישה שלבים.
כן, זה ברור, זה חייב להיות.
אורן: אז תרגיל מושלם.
כן.
אורן: אני רוצה ליישם, וזה שלם, זאת אומרת נכנסים ומסיימים.
כן.
אורן: בסדר גמור.
יש מי שקורא לזה חמישה איים או אגמים.
חיים חדשים - שיחה 34 - 12.07.12
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.