אורן: מחייבים אותנו ליצור את החיים.

כן. ואז אנחנו רואים שהחיים נעשים עוד יותר גרועים עד שאין לנו ברירה, אפילו אחרי מכות בינינו או מלחמות בין העמים, לא חשוב באיזה מישור אנחנו מדברים, נצטרך להגיע למצב שאין ברירה, הטבע מפתח אותנו למצב שאנחנו או הורסים את עצמנו, כמו במשפחה, כמו מה שקורה בכל מיני מדינות, או שאנחנו צריכים לעלות מעל האגו שלנו.

אבל מאיפה ניקח כוח לזה? זה הטבע שלנו, מה עושים? וכאן, יש לנו דוגמא מוחשית, מהעולם שלנו. אם אני רוצה לרזות, אני ניכנס לחוג נניח "רזה לתמיד", "שומרי משקל" או "מרזי מורית" ומה עושים שם בעצם, סתם מדברים. העיקר שיש עליך לחץ חברתי.

זה העיקר. שכל החברה מתחילה להעריך את הרזה ומתפעלת מכמה רזיתי, אני מקבל מהם התרשמות וזה נותן לי כוח, כי דעת החברה, דעת הסביבה פועלת עלינו, כך בנויים בני האדם, אנחנו חלשים מאוד כלפי דעת הסביבה. אני מוכן להרוג את עצמי, מוכן לעשות הכל רק שהסביבה תכבד אותי, תעריך אותי. רק שאהיה יפה בעיניהם, גדול בעיניהם. זה מעל החיים שלי.

אם רוצים שבן אדם ילך למותו, אנחנו יכולים לארגן חברה כזאת, שהוא ילך למות. ויש אתרים כאלה באינטרנט שמלמדים איך למות ומביאים את האדם למצב שהוא מחליט שכדאי לו למות, למרות שבהתחלה הוא לא חשב על זה בכלל. וזה כאילו על טבעי, נגד האגו שלי, אבל לא. דעת חברה יותר חזקה מהאגו שלי, ואני לא יכול לעשות עם זה כלום. אני הולך למות או מקבל כל מיני ערכים כמו שצריכים לקפוץ מהמגדל ואין בזה שום הגבלות. אני יכול לסדר סביב כל אחד ואחד כזאת חברה שתשטוף לו את המוח והוא יעשה כל מה שהיא תרצה.

אורן: איך זה תורם לי בקשר הזוגי שלי?

אתה צריך סביבה.

אורן: אוקי.

אם אין לך כוח, אתה צריך סביבה ולא יותר מזה. אתה צריך סביבה, שתשפיע עליך שלוותר על האגו ולהתקשר לזולת זה מכובד, זה גדול, בזה אתה מיוחד, אנחנו מכבדים אותך, אתה בן אדם. בקיצור, לתת לך כבוד, לתת לך מילוי, שאתה תרגיש את עצמך מעל האחרים. כאילו שנותנים לך מילוי אגואיסטי, מעל האחרים. אבל במה במילוי האגואיסטי אומרים לך? כדאי לך לוותר על האגו. אתה מבין? זה עזר כנגדו.

כך עובד אותו האגו, כי סך הכל אני בעצמי רק אגואיסט. אין לי שום דבר חוץ מהאגו.

אורן: כולם אגואיסטים, לא?

כן, במאה אחוז, אבל אם אני מעביר את האגו שלי דרך החברה, היא יכולה לנהל אותי כבר באגו שלי בצורה כזאת שאני אפטר, אתעלה מעל האגו שלי.

אורן: נניח שאני אצליח בכל הדברים האלה, אז מה אני מרוויח מזה, מה ארגיש בסוף?

אנחנו עכשיו לא מדברים על מה אני מרגיש.

אורן: למה?

אנחנו אומרים שניסינו להתעלות ולהגיע לזוגיות יפה ולא יכולנו.

אורן: בחיינו עד כה.

כן, ואז הלכנו לחֶבְרה שנקרא לה "שומרי המשפחה" ואנחנו מקבלים מהם אהדה, חיזוק, תמיכה.

אורן: את זה הבנתי, זה איזה כוח שדוחף אותי.

קודם כל אנחנו נעשים זוג יונים.

אורן: מה זה "זוג יונים"?

שכל אחד חי כמו "פוצי מוצי" לשני.

ניצה: איך זה פתאום קורה?

כי אנחנו מקבלים מהם שטיפת מוח שכך צריכים לחיות.

ניצה: "שומרי המשפחה" האלה, הם התחילו יחד איתנו, אני לא חושבת שהם מבינים.

כן, אבל אנחנו כולנו עכשיו עושים השפעה כולם על כולם. ולכן אנחנו מתנהגים כך ודעת החברה, תשפיע על כולם. רק אנחנו צריכים לארגן נכון את הסביבה. אבל ללא ספק אנחנו כאן נצליח.

זה המנוף, זה האמצעי היחידי שיש לנו. זאת אומרת, שאם נצליח לארגן סביבה כזאת שהיא תשפיע עלינו, נצליח. אם לא, לא נצליח.

חיים חדשים - שיחה 33 – 12.7.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, המשבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות

תגובות

להשאיר תגובה

יש להרשם כדי להוסיף תגובות.