נעשה סדנאות בין הזוגות, כשכל זוג הוא יחידה אחת. מספיקים לנו חמישה זוגות
ניצה: אני מרגישה שאני חייבת לעשות הרבה תרגילים. זה מאוד יפה, אבל איך אתרגל את זה ביום יום?
אבל קודם כל אנחנו רואים שיש כאן מעבדה, חומר מלא לעבודה, כי האגו שלנו כל הזמן יתעורר.
ניצה: ובכל פעם הוא יציף לנו אתגרים חדשים, כל פעם מחדש.
כן. ואנחנו נצטרך כל פעם להיות יותר מתוחכמים, חזקים וחכמים. ואיך עושים זאת? הרי לנו אין כוח, אנחנו שוכחים, אנחנו יכולים בכל רגע ליפול שוב מרמת האהבה לרמת השנאה וזהו. מה אנחנו צריכים? אנחנו לא יכולים להיות אדם וחווה בלבד, כנגד הנחש. הכוח המשותף של שנינו לא מספיק לנו. אין לנו כוח לעשות את זה. אנחנו צריכים עוד זוגות כמונו, כדי שאנחנו נקבל מהם חיזוק, ודוגמה. שנסתכל שנינו, אני והוא כאחד, נסתכל עליהם איך הם עוזרים זה לזה, והם יסבירו לנו, כיצד מתייחסים, וכיצד מתחלקים בכל העבודה הזאת.
נעשה סדנאות בין הזוגות, כשכל זוג הוא יחידה אחת. מספיקים לנו חמישה זוגות, למרות שאפשר יותר, אבל כך יהיה לנו יותר קל. חמישה זוגות הם כמו חמש יחידות. ואז נתחיל לעבוד זה מול זה, עד כמה שאנחנו יכולים לחזק את עצמנו כל אחד כלפי השני. אנחנו רואים כמה שאנחנו עולים, או יורדים, ואיך הדבר קורה אצלם, ואיך זה קורה אצלנו. אנחנו מקבלים מהם הערכה כמה שהם מצליחים, ואנחנו גם נותנים להם דוגמה, בדיוק כמו בשיטה שמלמדת חכמת הקבלה, זה נקרא "איש את רעהו יעזרו" .
וכך אנחנו מגיעים למצב שכבר אנחנו נמצאים בקשר הדדי בין הזוגות, וכך אנחנו בונים כבר חברה שבה כל זוג יחידה, דיפּוֹל (dipole), זאת אומרת, פלוס ומינוס שנמצאים יחד, משפחה, תא, והתאים האלה מתחילים להתחבר ביניהם, והופכים להיות לאיבר של הגוף הכללי שהוא כל האנושות. וכך אנחנו מתחילים לדרוש חברה עוד יותר גדולה, ועוד יותר רחבה, שתתמוך בנו. כי ככל שהאגו שלנו יותר גבוה, יותר גדול, והוא גם גדל כל הזמן, אנחנו צריכים תמיכה יותר גדולה. זה נקרא "ברב העם הדרת המלך" , ה"גיבור בכמות". וכמה ש"הגיבור בכמות" גדל, כאשר החברה נעשית יותר גדולה, ונמצאת בשינויים כאלה ביניהם, אנחנו נעשים כל אחד במשפחה שלו, "גיבור באיכות". אנחנו יכולים לעלות מעל האגו שלנו באהבה בגובה גדול יותר. זאת אומרת, שגם גודל החברה קובע את הגובה של השגת תכונת האהבה, של תכונת האינטגרליות הזאת, של הקשר האינטגרלי שלנו.
וחוץ מזה, הקשר שאנחנו קונים בין הזוגות, בין הזוגיות, בין המשפחות, כבר מקנה לנו הרגשה של החברה החדשה. זה לא זוג שמסתדר יחד כך בחיים הפנימיים שלו בבית, בחדר השינה, אלא שיצאנו לרמה חדשה של החיים מחוץ למסגרת משפחתית. אנחנו באמת רואים שבכמות של הזוגות האלה, אנחנו הופכים להיות חברה חדשה. והחברה הזאת בעצם קיימת לפי החוקים של המשפחה החדשה. היחס ביניהם הוא אותו דבר, בהתחשבות זה לזה. ואני כבר לא מסתכל על הזוג השני, ומחפש כל הזמן את הדברים השליליים, "מי הם, מה הם, מה קורה אצלם?". אם אני מוצא בהם דברים שליליים זה בגלל האגו שלי, רק שהאגו שלי כבר נמצא ברמה אחרת, ברמה החברתית. עם בן הזוג שלי הייתי באגו שלי ברמה האישית, איתם אני נמצא באגו שלי ברמה החברתית. זאת אומרת, שזהו כבר האגו המערכתי.
אני עם בת הזוג שלי נמצא כתא אחד, כגוף אחד, אבל כלפי זוג אחר אנחנו כבר כשני תאים שנמצאים ביחסים ביניהם, ביחס החברתי. זאת אומרת, יצאנו כבר למשהו חדש. עד שאנחנו בונים את היחס בינינו, בין כל הזוגות האלה אנחנו נחשבים גם כזוג אחד, כיחידה אחת. אנחנו מתחברים בינינו כמו איבר בגוף הכללי, שכולו מבין את כל איבריו, זה את זה, ושכולם פועלים בצורת הוויתור ההדדי, כולם מלמדים זה את זה, נותנים דוגמה זה לזה איך מתגברים ומחזיקים זה את זה, וכן הלאה. ההחזקה ההדדית הזאת, כשאנחנו תומכים זה בזה, נקראת "ערבות".
ובחיים האלה שאנחנו רוכשים בינינו, אנחנו רואים ממש את העתיד הכללי של כל העולם. אנחנו פתאום מתחילים לדאוג ולראות שאנחנו צריכים תמיכה יותר רחבה, יותר גדולה, אולי של כל האנושות. ואז אנחנו רוכשים תמונה רחבה יותר על העולם, אם לפני כן הייתי רואה את העולם דרך מסננת, פילטר, מערכת או מטריצה אגואיסטית, הייתי רואה בעולם רק את מה שטוב לי או רק את מה שיכול להיות רע לי. כך האגו שלי היה מסנן את הדברים. אני לא הייתי רואה בכלל מה קורה בעולם.
לדוגמה, במשך ההיסטוריה אנחנו מתפתחים על ידי זה שהאגו שלנו מתפתח, והאדם בהתאם להתפתחות האגו מגלה תופעות חדשות, דברים חדשים שבטבע. לפני כן הוא לא ראה את זה. הוא לא הכיר את זה, בגלל שהאגו שלו לא היה מפותח. בהתאם לאגו שמתפתח פתאום הוא רואה את העולם יותר רחב, שיש תופעות כאלה ואחרות. פתאום הוא מגלה כל יום תופעות חדשות, כמו כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, זואולוגיה. שלא ראה אותן קודם. הם היו בטבע לפני אלף שנה. מה הסיבה שהוא לא שם לב ולא ראה אותן? זה מפני שהאגו שלו היה קטן. הוא לא נתן לו לראות את התופעות האלה. עכשיו בגלל שהוא גדל הוא רואה אותן.
זאת אומרת, הכל תלוי בתפיסה האגואיסטית שלי. הגעתי בזמננו למצב שהתפיסה האגואיסטית שלי מיצתה את עצמה. לכן אנחנו נמצאים במשבר כללי ולא יכולים להתפתח יותר. ואז אם אני רוכש עכשיו תפיסה, שלא מה שטוב לגוף הקטן שלי, לרצונות הקטנים המוגבלים שלי, אלא אני רוכש תפיסה אחרת, מה יכול להיות טוב לעולם, מה יכול להיות טוב לילד האהוב שלי שנמצא מחוץ לי. בזה אני מתחיל לזהות, לראות, לגלות תופעות שלגמרי לא הייתי תופס אותן, אפילו אם הייתי מתפתח בצורה אגואיסטית עוד אלף שנה.
אני מתחיל לראות בעולם תופעות בלתי תלויות בי, כי אני יוצא החוצה, באהבה, ורוצה את טובתם. ויוצא שרכשתי תפיסה חדשה של המציאות, ראייה חדשה, העולם משתנה. זו התפיסה הפסיכולוגית החדשה, שהיא מאוד מאוד שונה מקודם. אני מתחיל לראות את כל המציאות ללא שום קשר אלי, בצורה אובייקטיבית ממש, כשאני מגלה את התופעות החדשות, את העולם שהוא כאילו ללא התופעות הגופניות שלי.
יש כאן בעיה, מה זה "ללא התופעות הגופניות שלי"? זה כשאני קונה עכשיו את הרצונות והמחשבות של כל בני האדם, או חלק של מהם, אני כביכול בנוסף למחשבות ולרצונות שלי, קונה מין מציאות שלי, חדשה, אני החוץ גופי.
דרך אגב, מדברים על זה הרבה במדע, בפסיכולוגיה ובפילוסופיה והתפיסה הזאת מאפשרת לי להתחיל להרגיש את עצמי כלא שייך לדרגת החי שבי, לגוף הזה. אני מתחיל להרגיש את עצמי בצורה מאוד מאוד ברורה, שהחיים שלי יכולים להיות גם מחוץ לגוף שלי. כי אני מגלה שהרצונות והמחשבות שלי, שזה בעצם כל האישיות שלי, שם הם נמצאים, מחוץ לגופי. ואני לאט לאט יוצא מזה, יותר ויותר שם דגש על כל מה שמורגש מחוץ לי, יותר ויותר שזה שלי, כך שאני כאילו שוכח מעצמי, ממה שקורה בתוך גופי, עד כדי כך, שאני כבר לא מייחס את עצמי לגוף. אני קונה את החיים שלי בדרגת האדם, בדרגת המדבר. לא בדרגת החי, בתוך החי הזה.
וכאן אנחנו יכולים רק לתאר לעצמנו לאילו אופקים נוספים האדם מגיע. זאת אומרת, המשבר שלנו, המשבר בזוגיות, אפשר להתחיל את כל התהליך הזה מהזוגיות, הוא מביא אותנו פתאום לא להיות סתם זוג יונים, או לתקן פחות או יותר את המעוות, כדי לא להתגרש ולא לברוח מהמשפחה, אלא ההיפך, כל הקלקולים האלה הם כדי להביא אותנו, לדחוף אותנו יחד למימד החדש של הקיום בכלל. זה מה שאני רואה לפנינו.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים, הסברה וחינוך לערבות, סדנאות/שולחנות עגולים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.