אנחנו נמצאים יחד כשותפים, נגד האגו המשותף שלנו. יש לנו שונא אחד, שנקרא לו ביחד ה"נחש"
ניצה: נניח שאת המטרה הכללית אני מבינה, הכיוון ברור לי, אני רוצה להבין עכשיו איך אני מיישמת את זה בחיי היומיום שלי? נניח כשאני רואה שבן הזוג שלי לא מעריך אותי, אז מה אני לומדת מזה על עצמי, שחסרה לי הערכה? מה אני עושה עם ההרגשה הזאת? אני שמה אותה בצד ומעליה.
רב: לא, את לא שמה בצד, אלא מעליה.
ניצה: מה אני עושה עם זה?
רב: את משתדלת להתעלות מעל זה.
ניצה: איזו פעולה אני עושה כדי להתעלות?
פעולה פנימית.
ניצה: איך עושים זאת?
בונה אליו יחס כאילו שקיבלת ממנו אהבה חלוטה.
ניצה: זאת אומרת, שהוא בכלל לא יודע מה אני מרגישה.
לא.
ניצה: אני לא משתפת אותו במה אני מרגישה?
כן, ודאי שאת יכולה לדבר איתו.
ניצה: ומה אני אומרת לו לדוגמה?
תאמרי לו, שאת בצורה האגואיסטית הטבעית מרגישה שחסרה לך אהבה ויחס ממנו. שהוא לא מחזר אחריך כמו פעם, לא מביא לך פרחים, אין מצדו סימנים של התעניינות. החיים שלנו הם כבר לא כמו של זוג צעיר, כשהיינו נהנים זה מזו, מבלים יחד, אלא שכל אחד נמצא בפינה שלו עכשיו. והדרישות שלי הן גדולות ורחבות בכל השטח של היחסים שבינינו. אני לא רוצה ממך שום דבר, מלבד יחס, אני רק רוצה שנתחיל יחד להתייחס בדרישות כל אחד לעצמו, ולא בדרישות האחד לשני, שכל מה שאני רואה כחיסרון בשני אני אראה כחיסרון בי. סוג של תרגיל פסיכולוגי.
ואז אני רואה את השני כמושלם ואת עצמי כלא מושלם, ואז מעל כל הפגמים שבי אני משתדל להתייחס לשני כאילו שהוא נמצא במצב המתוקן והמושלם ביותר, וכך למרות כל מה שקורה, אני מתייחס באהבה בלבד. שוב כמו אמא לילד או ככתוב "על כל פשעים תכסה אהבה".
ואותו דבר אני דורש ממנו. מפני שהיחס שלו אלי יחזק את היחס שלי אליו. אני צריך לקבל גם מהשני דוגמה טובה ונכונה, שהוא מתייחס בעבודה הזאת מעל האגו, למאמצים האלה שאנחנו עושים מעל האגו, בצורה רצינית, שהוא ייתן לי דוגמה. ככל שהוא ייתן לי דוגמה שהוא נמצא מעל האגו הוא יהיה מוערך בעיניי, הוא יהיה חשוב בעיניי, אני אכבד אותו. וזה ייתן לי כוח לעשות אותו דבר כלפיו.
זאת אומרת, מצד אחד, אני צריך לראות אותו כגבוה, שהוא נותן לי דוגמה יפה, כשהוא מתגבר על הדחפים שלו, במיוחד בזמן שאני נחלש במשהו, והאגו שלי מושך אותי ב"רגליים", ולא נותן לי להתעלות מעליו. מצד שני, אני תמיד דואגת לכך שגם אני אתן לו דוגמה, שגם לו יהיה כוח לבצע כלפי את הפעולות האלה, כמו שנאמר "על כל פשעים תכסה אהבה". וכך אנחנו נעשים כדוגמה האחד לשני. כל אחד משתדל להיות כמורה כלפי השני, וכל אחד משתדל להיות כתלמיד של השני, פעם להיות גבוה ופעם נמוך. וכך אנחנו תומכים האחד בשני. זהו כבר הקשר הנכון, ההדדי, השווה, שבו מתגלה התלות ההדדית.
ואז בכל פעם אנחנו צריכים לברר בינינו מה אנחנו מרוויחים ביחד. אנחנו מרוויחים שטח משותף. את מערכת היחסים החדשה בינינו, בוויתור של כל אחד כלפי השני, כאילו "ויתור" כלפי השני, בהתגברות של כל אחד על עצמו, אנחנו מגיעים למערכת יחסים בגובה חדש של האהבה ההדדית ומתחתיה יש את הדרישות ההדדיות. ואנחנו לא מוחקים אותן, אלא בונים כל פעם שלב חדש מעל. והאגו שלנו בכל פעם נמצא בדחפים הפנימיים שלנו, ונותן לנו כל הזמן חומר לעבודה.
אז יוצא שאנחנו כל הזמן מתחילים מכך שאנחנו מרגישים תלות הדדית. אני חייב ממנו כל פעם חיזוק, דוגמה לצורה שהוא מתגבר, והוא גם צריך את זה ממני. זאת אומרת, אנחנו נמצאים יחד כשותפים, נגד האגו המשותף שלנו. יש לנו שונא אחד, שנקרא לו ביחד ה"נחש", שאנחנו צריכים להתמודד עמו, ואז אנחנו מתחילים להתקרב ביננו, אל מול האגו הזה, וזה מה שמחבר אותנו לאחד.
חיים חדשים - שיחה 32 – 11.7.2012
| שייך לנושאים: נושאי הערבות, התלות ההדדית, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.