מהטבע כל אחד מקבל הנאה ממקום אחר.
ניצה: יש תופעה שאנחנו רואים הרבה אצל נשים, גם אצל גברים, אבל אצל נשים יותר, פחד לנתק קשר גם אם מבינים שהקשר לא מוביל למקום טוב. מאיפה נובע הפחד הזה, ואיך אפשר לעזור לאישה שכבר מבינה שהקשר הולך למקום לא בריא, איך באמת להתנתק ממנו?
גם לגבר זה לא פשוט, כי נוח וטוב לו, אמנם יכול להיות שהוא לא יתנגד לעוד קשר צדדי, כי זה בטבע של הגברים, זאת אומרת בטבע של החיות, מה שאין כן, האישה, היא יותר מסורה, היא יותר מתרגלת, מרגישה יותר שייכות ונהנית מכך. מהטבע כל אחד מקבל הנאה ממקום אחר. גבר מכך שיש לו כמה נשים, כמו בדרגת חי, ואישה מכך שיש לה גבר ושהוא שלה. אז קשה היום להתנתק מפני ששוב, אם זה לא מחייב כל כך, אז בשביל מה להתנתק? יש כאן רווח כנגד הפסד וכאן כל אחד שואל את עצמו. אבל בכל זאת, זה בתנאי שלא כל כך חשוב להם להגיע למשפחה. אין כאן המלצה. איך להיפרד בקלות, זאת בעיה גדולה, במיוחד מצד האישה. אפשר לעשות זאת רק על ידי הסביבה, החברה. היא חייבת קצת ללחוץ. או שבלי לחץ היא תכנס בין החברות שלה שיש להן ילדים ואז היא תראה עד כמה שזה מושך, או ההפך, עד כמה זה דוחה אותה, ותחליט לפי המצב
אורית: תידבק בצורך למשפחה?
יכול להיות על ידי ספרים, סרטים דברים כאלה, זאת אומרת, שהיא תתחיל לגרות את האינסטינקט הטבעי של האמהות. אין לנו אפשרות להילחם או לעשות משהו מבפנים. אנחנו חייבים איזה כוח צדדי שישפיע עלינו ויעשה את האיזון החדש. זה יכול להיות ספרים, סדרות טלוויזיה, כל מיני דיבורים, פסיכולוגיה, לא חשוב מה. כך זה חייב להיות.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
זה לא טבעי שאישה תעבור כמה ידיים.
אורית: אז אחרי כל הדברים האלה אנחנו נגיע בעצם למצב שהבחירה הראשונה של בני הזוג תהיה הבחירה הנכונה? לא יהיה מצב של חבר ועוד חבר ועוד ניסיון ועוד זוגיות? פשוט תהיה בחירה אחת והיא תהיה הנכונה?
מצד הטבע אני חושב שזה דבר הרסני.
אורן: במה זה הרסני?
בזה שבתוך החיים יש לאישה הרבה פעמים קשרים שונים, מצד האישה, לא מצד הגבר. כי אם אנחנו מדברים בכללות על ההשפעות שהן כתוצאה מכך שאישה חיה עם גבר, ואפילו שהיא עדיין לא נכנסה בברית הנישואין, אז היא מקבלת ממנו את ה- DNA שלו, זה ברור. ואחר כך, גם אם היא מתחתנת או לא מתחתנת איתו, זה לא חשוב, והיא מביאה ילד ממישהו אחר, אז הילד הוא כבר לא של המישהו האחר, אלא זה הילד של אותו הגבר הראשון, או של כמה הראשונים שהיו לה. כך זה, ולכן הטבע לא סובל את זה.
ניצה: האם הם כאילו ממשיכים לחיות בה באיזה אופן, גם אחרי שהם הלכו?
כן. זה לא חשוב, יש דוגמאות כאלה בטבע. כשהזברות חיו עם הסוסים הרגילים, או עם החמורים הרגילים, ולמרות שנעשו כל מיני אמצעים כדי שהן לא תכנסנה להריון, ואחר כך גם נתנו להן להיות ממש עם בני מינן, אז בכל זאת, על הסוס הלבן הופיעו פתאום מספר פסים כמו של הזברות.
ניצה: זה מעניין.
כן, זה ברור. אישה שחיה עם גבר היא לוקחת ממנו את הפנימיות שלו, וזה מופיע בילדים שהיא אחר כך מביאה ממישהו אחר. הבדיקות שלנו כאן הן עדיין לא מספיקות. זה דבר ברור וידוע, אמנם היום זה ידוע מתוך מחקרים מדעיים, אבל זה היה ידוע במשך כל הדורות. זאת אומרת, זה לא טבעי שאישה תעבור כמה ידיים, בסופו של דבר לא יתקיים, זה מתוך הבלבול שאנחנו עוברים.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, מדע/מחקר |
| להשאיר תגובה | |
להשתדל לארגן לה סביבה אחרת, סביבה שתנענע אותה ותביא לה ערכים נכונים
אורן: כדי לסכם את הדברים, אז בתמונה שציירנו הייתה לנו אישה לא נשואה שנמצאת במערכת קשר מספר שנים עם גבר, מה שעל פניו נראה שהקשר הזה מוביל למקום לא טוב. אורית וניצה הדגישו שבאופן טבעי אישה פוחדת לנתק קשר גם כשנראה לה שהקשר הזה מוביל למקום לא טוב. זאת אומרת, מצד אחד באופן ריאלי נראה שהקשר מוביל למקום לא טוב, ומצד שני, טבע האישה פוחד לנתק את הקשר.
השאלה איך אנחנו מסכמים את העזרה שאנחנו יכולים להציע לאותה אישה על ידי גישה בריאה לחיים, כדי שהיא לא תיכנס לקשר שמראש מוביל למקום לא טוב? במה אנחנו יכולים למקד את המחשבה שלה?
להשתדל לארגן לה סביבה אחרת, סביבה שתנענע אותה ותביא לה ערכים נכונים.
אורן: מה הכוונה?
ערכים נכונים, זאת אומרת היא חייבת להיכנס בברית הנישואין, והיא חייבת להביא ילדים.
אורן: לצורך העניין, נניח שבאופן טבעי הבת שלי נמשכת ללמוד ולפתח את עצמה, והיא גם בקשר עם גבר, הם כבר ארבע שנים ביחד. בשנים האלה היא כל הזמן צומחת וגדלה, ואילו הוא תקוע באותו מקום, הוא לא נמשך לכלום, הוא לא רוצה ללמוד ולא רוצה לפתח את עצמו. אני כאבא מסתכל על כך בצער, כי ברור לי שהם לא מתאימים. מה לעשות אם הם עדיין לא התחתנו ואין להם ילדים?
השאלה האם הוא גבר טוב, האם הוא בחור טוב, האם הוא עושה הכל בבית?
אורן: יכול להיות. אם כך בדקת ואמרת, אם מעריכים שהוא יהיה אבא טוב, אז זה בסדר, זה כדאי.
כן.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
אנחנו תמיד צריכים לדאוג לסביבה ולא לאדם עצמו, כי האדם עצמו הוא תוצאה מהסביבה שמשפיעה עליו.
אורן: נעבור כעת שוב למקרה השני, נניח שמלכתחילה אותו בחור נראה שלא יהיה אבא טוב. נראה אין לו אינטראקציות מול ילדים, אין בו חום, והתחושה בבטן היא שהוא לא יהיה אבא טוב. אבל בגלל שהאישה מטבעה פוחדת לנתק את הקשר, גם קשה לה לצאת ממנו. אבל אני כאבא, רואה מהצד ומצטער. אם נניח שהיא חייבת להתנתק ממנו וקשה לה, אז מה אני יכול לייעץ לה? איזו עצה טובה אני יכול לתת לה, הרי היא בתחילת חייה, ואני לא רוצה שהיא "תקבור" את עצמה לכל החיים.
אם ברור שהיא חייבת להתנתק ממנו, אז צריך להביא כמה התרשמויות מהצד שמראות זלזול בבחור הזה.
אורית: מה זאת אומרת "נביא התרשמויות מהצד שמראות זלזול בבחור"?
שואלים את האישה הזאת, עם מי את חיה, מה זה, האם אתם מתאימים? מי הוא, מה הוא. שואלים אותה, האם הוא עובד אצלך בתור שרברב בבית?
אורית: זה עובד.
ניצה: יש נשים שכך באמת מספרות, שמעתי מישהי שסיפרה לי, שעוד לפני שהיא התחתנה, החברים ואפילו האח של הבעל אמרו לה "אין לנו מושג מה את עושה איתו". ובאמת כך היה, היא לא הייתה קשובה להתרעות מהצד, והצרות הגיעו.
אנחנו שוב מדברים על השפעת הסביבה.
אורית: אבל אם השפעת הסביבה באה ואומרת "הוא לא מתאים לך, לא כדאי לך, זה לא נראה טוב, זה לא הולך למקום טוב", אז השאלה מה היא רואה בו, אם היא בכל זאת מתעקשת להתחתן איתו.
אם היא מתעקשת, אז אין מה לעשות. האם מישהו יכול יבוא אליה בכוח, אולי ההורים.
אורית: אבל במקרה שכאן יש לנו השפעת סביבה שלא מצליחה להשפיע לכיוון הטוב, כי הצרות מגיעות אחר כך.
אני לא חושב שיש מַשהו. יכול להיות שפתאום מתגלה איזה גבר אחר, או שההורים יכולים לעורר את האהבה הקודמת.
אורן: העניין הוא כלפי מי את שואלת, זאת אומרת, נניח שארגנו אנשים שאמרו לה "תשמעי, הוא לא בשבילך", ובכל זאת היא לא מתנתקת מהקשר הזה. כלפי מי את רוצה שנביא איזו עצה, האם כלפיה, כלפי מי?
אורית: אני מחפשת דרך שהיא תתפכח.
אורן: איך, האם בצורה ישירה? הרי כבר ארגַנו אנשים מהצד, שאמרו לה "תשמעי, הוא לא בשבילך"
אורית: אני שואלת האם יש באמת דרך כלשהי לעזור לאדם להתפכח מהמקום שהוא נעול בו, כי הוא לא רואה את הצעד הבא, הוא לא רואה שהוא הולך ליפול לתהום. האם לתת לזה לקרות?
אורן: האם יש איזו עצה כשכלום כבר לא עוזר?
על הדברים האלה אני אומר שצריכים לארגן חברה, סביבה. כי הסביבה היא בכל זאת שולטת על האדם. אבל אם אתם אומרים "אין דבר כזה", אז אין לי יותר מה להציע.
אורית: אז אתה אומר שלא ארגנו סביבה מספיק חזקה?
נכון. אין כלים אחרים חוץ מהכוח הצדדי שעכשיו משפיע עליה, ואם לא הצלחת לארגן טוב את הכוח הצדדי, אז היא תלך ותתחתן. השאלה מה קורה אחרי החתונה, את זה צריך תבדוק, האם באמת זה מסתדר או לא. אם לא, אז כמה שיותר מהר צריך להפעיל לחץ, אולי לפני שיהיו ילדים, או אולי אפילו אחרי שיש ילדים. אבל אנחנו תמיד צריכים לדאוג לסביבה ולא לאדם עצמו, כי האדם עצמו הוא תוצאה מהסביבה שמשפיעה עליו.
אורן: נסיים במשהו חיובי. האם אתה יכול לתת לנו טיפ אחרון, איך אדם מוצא בצורה טבעית בן זוג מושלם?
אנחנו צריכים לארגן את הפסיכולוגים, כמו שתי הנשים שיושבות כאן, כדי שהם יתחילו למלא את האינטרנט בחומר הנכון והטוב, ואז כולנו לא נתבלבל, ואולי סוף סוף נתחתן נכון.
חיים חדשים - שיחה 24 - 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, זוגיות ומשפחה, זוגיות |
| להשאיר תגובה | |
הזוגיות הייתה מאוד פשוטה, אני מרגיש שכך זה וזהו, בצורה טבעית
אורן: שלום לכם ותודה שאתם מצטרפים אלינו לסדרת השיחות "חיים חדשים", עם הרב לייטמן. איתנו באולפן נמצאות גם אורית דולב, מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכולוגית חינוכית יישומית, וניצה מזוז, מנחת סדנאות לאימון אישי.
אנחנו מדברים בסדרת השיחות הזו על הקשרים שיש לנו בחיים שלנו. הקשרים שיש לנו בבית עם בני הזוג, עם הילדים, והקשרים שיש לנו במקום העבודה. ולאט לאט אנחנו מתחילים לפתוח את כל מערכות היחסים שבהן נמצא כל אחד מאיתנו. ורוצים למצוא עצות והדרכות והכוונות, איך אפשר לקחת את כל המערכות האלה שבהן כל אחד חי ולשפר אותן, כדי לשפר את הקשר בינינו ובין האנשים שסובבים אותנו, כדי שהחיים של כולנו יהפכו להיות טובים יותר.
והנושא שבו נתמקד היום הוא הקשר הזוגי. התחלנו את זה בשיחות הקודמות ונמשיך לפתח את זה היום.
נציג תחילה איפה אנחנו רוצים להתמקד היום עם הפוקוס שלנו.
ניצה: בשיחה האחרונה דיברנו על הקשר הזוגי, התמקדנו בקשר הזוגי ובנושא של אמון או חוסר אמון בקשר. ומשם חשבנו שיהיה נכון לקחת את זה לצעדים הראשונים, עוד טרום זוגיות, עוד לפני שנבנה הקשר הזוגי, איך בונים נכון קשר זוגי? אנחנו שמים לב שהיום בחברה זה אחד הקשיים הגדולים, להתחבר נכון בתוך הקשר, ליצור קשר, לדעת מי מתאים, איך בוחרים נכון את בן, בת הזוג, על מה צריך לשים את הדגש כשאנחנו בוחנים את ההתאמה בינינו?
קודם כל צריכים לתת כאן איזה יסוד. אמנם האדם הוא מעולם החי, מדרגת הבהמה, אבל התפתחנו מזה שירדנו מהעצים ומהמערות, ואנחנו משתנים על ידי טכניקה וטכנולוגיה וחברה, שכל הזמן שיפרנו. כל הזמן אנחנו משתנים. אם ניקח חיות, אז נראה שהן כמו שהיו לפני חמש מאות שנה. אז הפרה שקלה קצת פחות מהיום, ואולי האריה היה שונה מעט בגודל מהיום, כי הכל משתנה. אבל באיזה קצב לעומת האדם? האדם משתנה מדור לדור. ולכן מה הם השינויים?
השינויים שלנו הם בסך הכל האגו שלנו שכל הזמן גדל וגדל ומשתנה באיכות שלו. במה בדיוק? לְמה? אם נבחן את הדורות הקודמים, נראה שהם חיו כמו חיות ואנחנו רואים גם במקורות העתיקים שהם חיו כמו חיות. זאת אומרת, היו לוקחים משהו שמתאים להם מהטבע. למשל כשאריה פוגש לביאה הם מיד יודעים אם מתאים להם להיות יחד או לא, הם מרגישים לפי הריח, הם לא צריכים מעבדה שתבדוק עד כמה שהם מתאימים לפי הגנים, ההורמונים וכן הלאה. אלא מספיק להם ריח או טעם של ההפרשות שלהם. והם לא טועים. אלה האינסטינקטים שפועלים.
אצלנו כנראה שזה היה פעם כך, אנחנו רואים דברים כאלה אפילו במקורות, למשל שכל הנשים קיבלו מחזור יחד, זה פלא. זאת אומרת, עד כדי כך היינו קרובים לטבע, לפי הירח, כך היה מופיע. וכנראה שגם הזוגיות הייתה מאוד פשוטה, כי אני לא צריך לחשוב, "מתאים לי, לא מתאים לי, בן או בת הזוג", אלא אני מרגיש שכך זה וזהו, בצורה טבעית. ולא בצורה טבעית שזה יפה או לא יפה, כי בחיים הפרימיטיביים ההם לא היה עניין של יופי, אלא יותר התאמה של דרגת החי. היו מסתכלים על אישה כמה היא יכולה ללדת, כמה שהיא מסוגלת להיות כאישה, ואותו דבר כלפי הבעל.
אומרים אפילו שכל ההתקדמות הזאת באה דווקא מצד הנשים ולא מצד הגברים. בגלל שנשים התחילו להעדיף גברים שהם לאו דווקא חזקים, לא מאצ'ו או איזה טרזן שבא מהג'ונגל, אלא גברים יותר חכמים, על ידי זה הן האיצו את ההתפתחות השכלית של הגברים. כי האישה התחילה לגלות שגבר חכם יותר מוצלח לקיום משפחה ולהחזיק אותה עם הילדים וכן הלאה. ונשים דווקא בזה גרמו להתפתחות, גברים התחילו לרצות להיות יותר חכמים וכולי. יש על זה מחקרים מעניינים מאוד, זה לא שייך למקצוע שלי, אבל התעניינתי בזה מעט.
ואחר כך האגו התפתח הלאה, וכמה שהוא מתפתח יותר הוא הוציא אותנו מדרגת החי לקראת דרגת המדבר. ודרגת המדבר שלנו, דרגת האדם היא ממש הפוכה מהחיות, כי כל דרגה כאילו לא סובלת את הדרגה הקודמת, ואנחנו לא רוצים להיות שייכים לחיות. וכאן יש לנו קונפליקט, כי לפי חיי המשפחה, החיים הזוגיים, אנחנו דרגת חי ואנחנו רוצים לצרף לזה את דרגת האדם, אהבה, רגש, שזה כבר שייך למודעות, שייך לכל מיני הרגלים, יש כאן איזו דעת חברה, מה שמקובל או לא מקובל באופנה, מה שאומרים האחרים. זה לגמרי בניגוד לדרגת החי.
ויש כאן קונפליקט פנימי שאנחנו לא מתמודדים איתו עד היום. כי אולי לפי החברה עכשיו יפה בלונדינית, אבל לפי האופי שלי אני אפילו לא יודע, אולי הייתי בוחר במשהו אחר, גבוהה, רזה, שיודעת לעשות משהו מסוים. והגבר גם צריך להיות גדול, צריך להיות חזק, ולא לפי האדם שבו.
זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד נתונים שנמצאים תחת השפעת הסביבה ויוצא שלא אני בוחר מטעם הגנים, ההורמונים, הריחות והנתונים שקיבלתי אולי מבית אבא ואמא, אלא לפי דעת הסביבה. כשהסביבה תמיד נעה לפי כל מיני כיוונים לא רציונאליים. אפילו כשמישהו רוצה למכור משהו שהוא מייצר, אז הוא מפתח איזה פרסום ולפי זה אנחנו נמשכים. "שאנל" או עוד מישהו מייצבים לנו את הדעה, איך אני צריך לראות אישה יפה, טובה, שמקובלת, שכדאי לי לקחת אותה בגלל שאני צריך להראות אותה לאחרים, זה בכלל.
לא בגלל שאני צריך אישה לעצמי. אלא האגו שלנו שגדל, הוא מפתח בנו גאווה וכבוד עצמי, כל מיני כאלו דברים. ופתאום אני לא חי את החיים שלי, אלא אני מביא לתוך המשפחה שלי את דעת החברה, אני בוחר בת זוג בהתאם למה שיגידו האנשים. זאת אומרת, אני מכניס את החברה לתוך הבית, את האופנה לתוך הבית, את כל הדעות. לא כמו שקיבלתי את זה מעצמי או מבית אמא. ויוצא שזו באמת בעיה גדולה מאוד לאדם איך שהוא חי. אני עובר בהרבה מקומות בעולם ואני רואה שהסטנדרטים, קני המידה הם מאוד שונים אצל גברים צעירים ונשים צעירות, איך שהם מסתכלים זה על זה. אפילו היום, למרות שהעולם הוא עגול והכול תרבות אחת כביכול, בכל זאת נשאר משהו מהטבע, מאימא, יחד עם זה שאנחנו בכל זאת מעורבים בהרבה דעות מבחוץ.
ולא רק שאנחנו מעורבים, בהרבה מקרים אנחנו בכלל בונים משפחה, את הקן שלנו, את היחסים בינינו, הכל לפי הסטנדרטים שהחברה מציבה, ואנחנו רוצים להראות את המשפחה שלנו כל הזמן כלפי החברה. אנחנו חיים מאוד צמודים זה לזה, ממש באותה קומה בבית אני חי עם עוד כמה משפחות, אני חי בבניין שבו מאתים משפחות. והחברה שאני נמצא בה ונפגש איתה מכירה את המשפחה שלי, ואת הילדים מבית הספר.
בקיצור, האם אני בכלל בוחר לפי טעמי? זאת השאלה. ואם לא, ואולי בזה נמצא שורש הבעיה, אולי אני צריך באיזו צורה לנקות את עצמי מכל הלחץ החברתי החיצוני שמשתנה, ולראות את עצמי ביסוד שלי, האם בחרתי לפי מה שאני חושב, לפי מה שהייתי בוחר אם לא הייתי לגמרי תלוי בחברה. כי במשך החיים, כשכל קני המידה משתנים, ההסתכלות משתנה, הכל משתנה, אז גם אני מסתכל אחרת כל הזמן ומסתכל שהאישה שבחרתי לפני שנתיים, היום האופנה השתנתה, ואני צריך להחליף אותה כמו נעליים. זה מה שקורה.
לכן אם היינו נפטרים מהלחץ החברתי, היינו יותר חזקים, היינו יותר עצמאים, יותר בסיסיים, אז היינו יותר יציבים. כי לבנות משפחה, זה לפחות עשרים שנה, עד שהילדים יוצאים ונעשים עצמאיים. כך אני חושב, משפחה חיה כדי לפתח דור חדש, כדי לגדל אותו, בשביל מה אנחנו מתחברים יחד? אנחנו צריכים להסתכל על החיות, שם זה בטוח נכון. הם נפגשים כדי להוליד צאצאים, לגדל אותם ולשחרר לחיים ובעצמם לאט לאט ללכת לעולמם. זה הכל.
היום אנחנו צריכים עשרים ואפילו שלושים שנה, וגם לא רוצים לצאת מהבית של אמא, קודם היה מספיק אולי עשר, חמש עשרה שנה והילד כבר היה מסתדר. אלא שאני צריך לחשוב על חיים ארוכים עם האישה, ולכן אני לא יכול ללכת לפי האופנה או דעת החברה. אנחנו עוברים מחברה לחברה, מעיר לעיר, ממדינה למדינה, בכלל החברה עצמה משתנה, תוך שלושים שנה זה בכלל משהו אחר ממה שהיה קודם.
זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו צריכים ללמד את האדם איך להרגיש את הטעם הטבעי שלו, מה מתאים לו. כמו שיש לנו ארבע דרגות עיקריות או צורות אופי. זה לא ארבע, זה שש עשרה, זה ארבע כפול ארבע ועוד. אבל בכל זאת אולי אנחנו צריכים לעשות עם האדם איזה מבחן, כמו שאנחנו עושים מבחנים בבית ספר, צריכים ללמד איזה מקצוע קטן שנקרא "בנה ביתך", ושם אנחנו מלמדים אותם גם לקיים כלכלת בית, עם יחסים בין ההורים, בין הילדים, בכל מה ששייך לזה. שמעתי שהיום באירופה מלמדים אותם רק מין, שיהיה בטוח, ולא יותר. האם זה מספיק? אני מבין שזה חשוב לאור כל מה שמתרחש, אבל בכל זאת.
אז עלינו לתת לאדם כלים לדעת מי הוא בעצמו, שיבדוק מי מתאים לו, כמו שחיה בודקת לפי הריח. דרך אגב, הריח מאוד חשוב, אנחנו יודעים. אפילו עם כל ה"שאנל חמסה", זה בכל זאת דבר מאוד חשוב, כי רוב התאים במוח שלנו הם תאי ריח. כל המוח בפנים מכוסה בתאי ריח. לכן הייתי אומר שאם אדם היה יודע מי הוא לפי הטבע, שתוך שלושים שנה לא ישתנה, ותוך שבעים שנותיו לא ישתנה, אז הוא היה מסתכל אחרת וממש לפי החוש הפנימי, הריח הפנימי הזה, הוא היה מזהה מי מתאים ומי לא.
וכאן אנחנו צריכים בכל זאת לראות שהגישה העיקרית הקלאסית לבניית המשפחה, שההורים היו בוחרים, היא לא כל כך רעה. כי ההורים יודעים מה טוב לחיים, הם לא כל כך מסתכלים על היופי, למרות שרואים גם את הדברים האלה, אלא הם מסתכלים בצורה פרקטית. גבר בריא, אישה בריאה, נראים מתאימים לפי האופי שלהם, לפי הגישה שלהם, המשפחות דומות. כשזה מאוד חשוב, כי החוק העיקרי שבטבע הוא חוק השתוות הצורה. זה פועל בכל הרמות. ולכן קודם כל אנחנו צריכים לראות שתהיה התאמה טבעית כזאת.
יש אנשים מיוחדים שמתחתנים דווקא עם מישהו שהוא מאוד מאוד רחוק, גם לפי החינוך. זו יכולה להיות יפנית, אבל היא התחנכה קרוב אלי, ואז זה משהו אחר. אז אנחנו רואים שעד היום בהרבה תרבויות ההורים בוחרים לילדים את בן הזוג, ובכל התרבויות אנחנו מתחשבים בהסכמת ההורים. זה מה שאני רואה. שיכול להיות מודרני ביותר, לפני שהוא מתחתן, הוא מביא את בת הזוג לאמא ולאבא, שיראו אותה. למה? לא יודע, אבל המנהג הזה עדיין קיים. הולכים לאבא ואמא לקבל הסכמה. כאילו לא מדובר בהסכמה, אלא להכיר כביכול.
חיים חדשים – שיחה 23 – 27.6.2012
| שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, זוגיות, זוגיות ומשפחה, טבע הגבר ותפקידו, זוגיות ומשפחה, טבע/תפקיד האישה, זוגיות ומשפחה, מדע/מחקר |
| להשאיר תגובה | |