ניצה: אם כך יש שני דברים, יחס טוב וחיוך. אני יכולה להבין אותם בראש, אבל זה לא פשוט לעשות זאת, במיוחד אם אני נמצאת באיזו סיטואציה ויש לי כעס כלפי מישהו.

למה זה לא פשוט, אם סביבך כולם אחרים. נניח שנותנים לך להתפרץ, כמה זמן תחזיקי ברע אם כולם רגועים ומחייכים, הרי אדם שנמצא בחברה חיובית, לא יכול להיות רע.

אורן: כן, אבל החברה היום היא לא חברה חיובית.

ודאי, אנחנו מתחילים מזה שכולנו רעים. אבל על ידי השפעה מסיבית אנחנו משתנים, כמו הדוגמה שנתתי עם הסיגריות.

אורן: כן, אבל הצעד הזה הוא מצד החברה, זה מהלך כלל-חברתי. בפרויקט הזה אנחנו לא רוצים להתרכז בצעדים מצד החברה, אלא מצד הפרט.

רק כלפי האדם?

אורן: כן. רק מצידו, ומה הוא יכול לעשות?

שום דבר. חלילה, אני לא רוצה לעשות פרסום לעישון, אבל אני מעשן יותר מחמישים שנה, ובשבילי סיגריה זה פילוסופיית חיים, אני מרגיש בזה משהו יותר עמוק מסתם לעשן. ועכשיו אני רואה "שאונסים" אותי ומגבילים אותי בכל מקום עד שאפילו ברחובות אני לא יכול לעשן, זה ממש כך. בישראל זה עדיין חופשי, אבל באירופה ובאמריקה זה ממש טירוף.

לדוגמה, חזרתי עכשיו מהכנס במיאמי, האדם שם לא יכול לעשן בצד הרחוב שבו נמצאים המלונות, וזה על חוף האוקיאנוס. אם אדם רוצה לעשן, אז הוא צריך לעבור מספר רחובות ולהגיע למקום שבו הוא יכול לעשן. הוריקנים שעוברים מעל, זה לא חשוב, אבל סיגריה כן. זאת אומרת "יורדים" כך על האדם, כי החליטו שזה הגורם הרע, ואם זה הגורם הרע, אז זה בסדר. השאלה למה בעניין שלנו זה לא כך? אולי הבעיה היא שהפסיכולוגים לא מספיק לוחצים כמו שהרופאים לוחצים נגד העישון. הם לחצו נגד כל ארגוני מייצרי סיגריות, ומדובר כאן על מיליארדי דולרים, זו עוצמה גדולה, העניין הזה יורד היום בכל העולם.

חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012

 


שייך לנושאים: נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים

תגובות

להשאיר תגובה

יש להרשם כדי להוסיף תגובות.