איך שנחנך את הילדים, זה יעבור הלאה, למקום שבו כבר אין לנו שליטה
ניצה: אז האהבה הזאת היא בעצם מערכת יחסים?
זאת אהבה. אני כבר לא מדבר על סתם מערכת יחסים חמה עם חיוכים, אלא קודם כל על וויתורים הדדיים. אנחנו לא מבינים איזו דוגמת חינוך אנחנו נותנים לילדים, בכך שאנחנו מעבירים רוח אחרת בבית ומעבירים את כל הקטטות לפסים אחרים. בזה בעצם כבר בטוח שהנכדים שלנו יתחנכו באותה צורה. כי איך שנחנך את הילדים, זה יעבור הלאה, למקום שבו כבר אין לנו שליטה, או שבכלל, לא נהיה כבר קיימים בעולם הזה.
זה נושא חינוכי מאוד מאוד חשוב. צריך לקחת בחשבון איזה ביטחון אתה מקנה לילדים שלך, כי אם הם מתייחסים לכולם בחיוך, יש סיכוי יותר טוב שלא יפגעו בהם. אנחנו תמיד אומרים לילד, אל תהיה רע, אל תרביץ, אל תעשה כך וכך, למה? כי אנחנו מבינים שבכל זאת זה מעמיד אותו בדרגת ביטחון יותר גדולה. אם אתה מתייחס לאחרים טוב, יש לך ודאי פחות סיכוי להינזק. יש כאן עניין של חינוך, עניין של ביטחון, אי אפשר בכלל להעריך את צורת החינוך הזאת, שעליה ילדים יתחנכו, ילד כזה יבוא כגדול לאוניברסיטה, למקום עבודה, ויקבלו אותו כנכס, כי הוא יודע להקרין סביבו חום, הוא יכול להיות המארגן, המוביל, כי הוא יודע להתייחס יפה, זה אצלו טבעי. הוא מבין שעל ידי זה הוא מרוויח, הוא למד את זה, הרְגל נעשה טבע שני. אנחנו על ידי זה, יכולים לשנות את כל הדור. וזו לא בעיה כל כך גדולה, היום אפשר להכניס זאת לגני ילדים ולבתי ספר. כי שם יש בעיה עם אלימות ועם כל מיני דברים, שהם ההפך מכל מה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.
ניצה: אפשר לומר שהתהליך הזה, הוא בעצם בניית יחס נכון?
כן.
חיים חדשים - שיחה 21 - 26.6.2012
שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, חינוך לנשים/משפחה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.