שיחה 6 - 10. קריטריון אחר לחלוקת משאבים
חלק 10/18
היום כשליש מתקציב המדינה הולך למשרד הבריאות, ומשם מגיעים לאזרח הפשוט רק כמה אחוזים. וכמעט חצי מהתקציב הולך לביטחון, לפיתוח נשק, ולכל מיני ביורוקרטיות ובעיות אחרות. אם נפעל כך נפנה 90% מהזמן שבו אנחנו מתעסקים בדברים שלא מביאים לנו שום תועלת, ופתאום נרגיש שבאמת אין שום טעם בכך שאנחנו עובדים כל כך קשה. בשביל מה?
כמו עכשיו, שהמשבר מחייב אותנו בכוח, כמו כל המשברים שמחייבים אותנו בכוח לשנות את היחס שלנו לחיים, כך אנחנו צריכים להבין שהאדם חייב להיות חופשי. שעלינו להתחשב יותר זה בזה. ואנשים ירוצו בשמחה לעבוד, מתוך הדאגה שלהם לאחרים, לייצר מזון, לעבוד בבנייה, בייצור ביגוד, בדברים ההכרחיים הנחוצים. גם לפתח מכונות בהתאם לזה. אבל אנחנו נדאג קודם כל שיהיה לכולנו טוב בצורה שווה. אולי לא צריכים את האנרגיה האטומית שהיא כל כך מסוכנת, אולי עוד משהו מיותר. בקיצור, הכול יסתדר אז לפי ההתחשבות בין בני אדם. זאת אומרת, במגמה הפוכה מהיום.
אנחנו חושבים שזו גישה קומוניסטית, אבל קרל מרקס ראה את הדברים האלה מהזווית הכלכלית. לא בגלל שנולד קומוניסט, אלא הוא היה כלכלן, ולפי הטבלאות והחשבונות שלו, לפי הנתונים, שהוא מביא בספרו "הקפיטל", הוא מראה שאם המצב יימשך כך, אז נגיע לסיום. וזה אכן כך, אנחנו הגענו. אנחנו יכולים להסכים עימו או לא, אבל הוא היה אדם חכם, שראה את הנולד. שהאגו נגמר, ויש סוף להתפתחות, וסוף ההתפתחות שלו היא בזה שהוא מגלה עד כמה הוא סופי. וזה מה שקורה לנו.
לכן עד כמה שנבין מהר יותר את המגמה הזאת, שהעולם הגלובלי האינטגרלי דורש מאיתנו התחשבות, הבנה הדדית, אהבה כללית, שזה החוק הכללי של כל המציאות, כך נגיע מהר יותר לסיום המשבר הכללי ולחיים יפים וטובים. ודאי שכדאי לנו לעשות לפחות צעדים קטנים לקראת זה, אפילו למען הילדים שלנו, למען הדור הבא. אם נוכל לחנך אותם במקצת להתחשבות זה עם זה, הם יהיו מאושרים יותר מאיתנו. ובינתיים גם זה טוב.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 10. חלוקת משאבים, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, הסברה וחינוך לערבות, כלכלה/בריאות/ביטחון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 11. רווח אגואיסטי מחיבור עם האחרים
חלק 11/18
אנחנו כבר יכולים להתחיל לראות אילו מערכות אנחנו צריכים לבנות כדי לעשות שינויים קלים בחברה האנושית. צריכים לארגן קבוצות, ולהעביר קורסים כמו זה שאתם משתתפים בו עכשיו. ודאי שקודם צריכים להכין מחנכים ומורים שיבינו את הדברים האלה, שיקבלו קצת רגש בזה. כי אי אפשר ללמד אהבה אם אתה לא נמצא בזה. אי אפשר להפעיל קבוצת אנשים בכל מיני הפעלות שילמדו התחשבות, שילמדו כמה שיש בזה תועלת, כמה שיש בזה רווח. לא רק ברוגע הפנימי, אלא גם בכלל בחשבון כללי, תרגישו את זה בחשבון הבנק, ובכל מקום.
גם אנשים שיוצאים למחאות, מעידים שטוב להם להיות יחד. זו הרגשת השייכות לכלל, הם מוצאים אותה כשיוצאים לצעוק יחד, האם זאת הצורה הנכונה? אנחנו יכולים לעשות את זה בפסטיבלים, בפיקניקים ענקיים, אנשים נמשכים לזה. דיברתי גם עם אלה שנמצאים ב"וול סטריט", ובכל מיני מקומות, כולם אומרים אותו דבר, אנחנו לא מוצאים מקום אחד שבו אנחנו מרגישים שייכות אחד לשני, שיש לנו משהו משותף. אז למה שלא ניתן לאנשים האלה חיים, שירגישו שהם ממש שותפים, מתחשבים, מתחברים ומרגישים את עצמם כאחד.
נקווה שבקורס שלנו, בהפעלות שנעבור יחד, כל אחד ואחד ירגיש עד כמה שיש לו רווח. אנחנו הולכים בצורה אגואיסטית לראות עד כמה אנחנו מרוויחים מזה שנהייה קרובים יותר זה לזה, עד כמה שהעולם שלנו יהיה בטוח ובריא יותר. הילדים שלנו לא יסבלו בבית הספר מבריונים ומסמים, ומכל מיני פחדים כשהם יוצאים לרחוב. נתחשב בכל אחד ואחד בנהיגה, כדי שלא נהרוג כל יום עשרות אנשים בכבישים. נפסיק עם החימוש, נסדר את הרפואה, נסדר את היחס לזקנים, לדור הצעיר, לכולם. אנחנו נבנה את החיים שלנו שיהיו כמו חיי משפחה אחת חמה, מעל כל הפערים, מעל כל הבעיות. יחד עם האגו שלנו. לא נהרוס אותו, אלא יחד עימו, כמו במשפחה של אנשים מבינים, חכמים, מחונכים, שמבינים שכל אחד הוא אחר, הוא שונה, ואני צריך להתחשב בו.
אהבה זה נקרא שאני אוהב את השני למרות שהוא לא כמו שאני מרגיש אותו, כמו שאני רוצה להרגיש אותו, כמו שאני רוצה לראות אותו. כמו ילד שנולד. אני רואה אצל הנכדים שלי כל מיני צורות אופי שאני בקושי סובל, אבל אין לי ברירה. אני לא יכול לשבור אותם, אני מקבל אותם, ואני אוהב אותם, אפילו שבִפנים אני סובל מזה. ואני מבין שאי אפשר אחרת, שאלה החיים. אבל כמה אני מרוויח מזה אם למרות זאת אני מרגיש אהבה אליהם. כך אנחנו בהתחשבות זה עם זה.
ואם הם יגדלו וירגישו שסבא שלהם שאוהב אותם, לא אוהב בהם נטיות או הרגלים מסוימים, אז מתוך האהבה שלהם אליי, הם אולי ישנו אותם ואני אראה אותם יפים וטובים כמו שאני רוצה לראות. והם יראו אותי גם שונה במשהו, שהשתניתי על ידם, מפני שאני רוצה שהם יאהבו אותי. וכך נגיע לעולם עגול, לכך שכל אחד משלים את השני, מזמין בשני מתוך האהבה את השינויים כדי שהוא יאהב אותו, כך נגיע לשלום, לשלמות. נקווה שהקורס שלנו יעזור לנו בזה. פה השלב הראשון להשגת השלמות הזאת.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 11. רווח אגואיסטי, כלכלה/בריאות/ביטחון, בטחון, הסברה וחינוך לערבות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 12. השתתפות הדדית וחלוקת עודפים
חלק 12/18
אורן: נתת דוגמא שדאגת לעצמך לכוס קפה, אז אתה צריך לדאוג שיהיה גם לאחרים.
נתתי דוגמא שחצי מהעולם גווע מרעב והחצי השני זורק שני שליש ממה שהוא מייצר, אז לָמה אנחנו צריכים לחיות בעולם כזה? מאיפה בא הטרור, מאיפה באים כל הבעיות, המלחמות, בזבוז האנרגיה, זיהום כדור הארץ?
אורן: אז ברמה האישית, בוא נתלבש רגע על הדוגמא של כוס קפה. נאמר שעכשיו אני צמא ורוצה לשתות כוס מים, ואני רוצה לפעול בהתאם לדוגמא שאתה נותן, איך אני מממש את זה ברמה האישית? מה אני צריך לעשות בצורה המתחשבת?
מתוך הקבוצה נלמד מה זה להתחשב זה בזה, ובתוך הקבוצה אולי נתחיל לבנות כאלה מערכות בין המדינות שבהן נשתדל להגיע לרמת חיים יותר מאוזנת.
אורן: בין המדינות תפסתי, עם הדוגמא של חצי עולם רעב וחצי עולם זורק אוכל. אבל בתרגום הפרטי, כמו בדוגמא שנתת עם הכוס קפה, אז כאן לא מובן לי איך לפעול, אם אני רוצה לפעול בכיוון הזה. נניח שבעוד רגע אני אהיה צמא ואלך להביא לעצמי מהמקרר כוס מים.
אם אתה הולך להביא כוס מים מהמקרר, אז מתוך התחשבות אתה שואל אותי האם גם אני רוצה מים או לא.
אורן: כן. כשאתה נמצא איתי באותו מקום. אני לא אצא עכשיו לרחוב לחפש כל אדם שצמא.
לכן אמרתי, שלרחוב זה בא על ידי כך שאנחנו בונים מערכות. אבל אנחנו רוצים לעשות זאת. זאת אומרת, אחרי שאני עובר שינויים קטנים, הבנה בקורס, לומד את זה בהפעלות ובכל, אני מסכים שהחברה תהייה יותר מאוזנת, שהיא תגיע לרמת חיים פחות או יותר אחידה. לפחות השלב הראשון, שנגיע למצב שלכל אחד יהיה x, y, z. אנחנו חייבים להגיע למצב שתוך חמש שנים תהיה לכולם קורת גג, לכולם תהיה אספקה מלאה במזון ובביגוד, בכל מה שאתה צריך בבית, שיש לכל אחד מה שנקרא "בית".
ואת הכול אנחנו בונים מעודפים. כי אם אנחנו עושים חשבונות, יש לנו 90% עודף על מה שאנחנו צריכים. אם אני אוהב אותך, תבוא אליי, תיקח חצי מהבגדים שיש לי בארון, אני לא ארגיש את ההפסד. או שאני אקבל ב-10% פחות מהמשכורת לטובת מישהו, גם בסופו של דבר לא נרגיש. זאת אומרת, זה צריך להיות במימדים של המדינה, של העולם כולו, על ידי חינוך, החינוך צריך להיות קודם, זה צריך להיות לא באונס, אלא ברצון. באונס עשו פעם הבולשביקים וראינו למה הם הגיעו.
אנחנו צריכים קודם חינוך, אנחנו צריכים קודם הסכמה, לפחות בעלמא, שאנחנו עושים. וכל פעם שאנחנו עושים דברים כאלה אנחנו צריכים להראות מה אנחנו משיגים, איפה העשירים שנותנים, איפה העניים שמקבלים, איפה כולם מתאזנים, עד כמה כולם הופכים להיות מאושרים, כמה שעל ידי השתתפות הדדית אנחנו יכולים להיפטר מהעודפים שאנחנו לא צריכים אותם. שאנחנו לא מייצרים סתם אלפי תרופות מיותרות רק כדי שמישהו יתעשר מזה, והוא מרעיל בזה את האנושות. בשביל מה אנחנו צריכים לזרוק כל כך הרבה דברים לנשק ולצבא? וכולי וכולי.
זאת אומרת, יש כאן הרבה מאוד פעולות שמצד הטבע הגענו לעידן החדש הזה, שאנחנו נצטרך לתקן אותו. אנחנו לא נוכל להחזיק את הדברים האלה. המשבר הגיע למצב שאנחנו פשוט נצטמק. לא יהיה לנו מאיפה להחזיק את המערכות המיותרות, האגואיסטיות, שבנינו. לכן, הם נכנסים למשבר ונופלים ונכנסים לשבירה. זה הכול יחד. אנחנו צריכים לראות עד כמה שחוסר היחסים בינינו מביא לנו את הרע, ועד כמה שהיחסים הטובים פתאום מְפַנים לנו אוצרות ממש, אתה מגלה מִכְרה זהב.
שיחה 6 - 13. קודם כל חינוך
חלק 13/18
אבל חינוך חייב להיות קודם.
כי אנחנו מדברים כאן לא על כך שיש חוסר ועודף, ויש כל מיני דברים, אנחנו מדברים קודם כל על כך שאנחנו צריכים לראות, שבמגמה הפנימית שלנו הגענו למצב שאנחנו חייבים להתחיל להתחבר, כי מתגלה רשת קשר בינינו המחייבת אותנו להיות בקשר טוב. ומתוך זה מתגלה המשבר הכללי, הגלובלי, בכל מיני רמות שאנחנו עוסקים בהן בכלל, מִתְקשרים בהן. המשבר הוא בחוסר התקשרות נכונה בין בני אדם, בזה כל המשברים. במשפחה, בחינוך, בתרבות, בכל דבר, ועכשיו הוא הגיע אפילו לכלכלה. אלה בסך הכול הקשרים בינינו, שכולנו סובלים מהם. והמשברים האלו, הקשרים החיצוניים בינינו, לא יירגעו כל עוד אנחנו לא נכניס בהם התחשבות לבבית, אמון במשהו אחד לשני, רק אז נוכל לפתח מערכות שישלימו את הדבר.
אנחנו רואים שגם בעולם החיצון וגם במצבים הפנימיים שלנו מתגלה לנו צורה גלובלית אינטגרלית. אין לאן לברוח. רק שלא מן הסתם הגענו למצב הזה מלכתחילה לא בצורה המחויבת, שהטבע עכשיו יחייב אותנו להתפתח. זה מעניין. אנחנו נמצאים במצב שלפני שאדם חושב ומגלה את הרע, לפני שהוא מחליט שהוא חייב להשתנות ושאין ברירה, ממש חיים או מוות נמצאים לפניו, לפני כן הוא לא מגיע לחינוך החדש. הוא רואה שאין לו ברירה, הוא חייב חינוך חדש לעצמו, לחנך את עצמו, הוא חייב לבנות כאן מערכות חדשות.
במה אני יכול להִיעזר? פסיכולוגים אומרים על ידי הקבוצה, סוציולוגים אומרים על ידי עוד כל מיני מערכות, גם פוליטיקאים צריכים לעזור, וגם מורים בבית הספר, כל מיני מחנכים, בספורט, בכל דבר. אנחנו צריכים לבנות כאלו מערכות שאדם יתחיל להבין את הצורך בשינוי מצד ההשכלה, ואיך לעשות אותו מצד ההפעלה. ושיהיו לו כאלה מקומות.
אבל אנחנו רואים שהטבע מקדם אותנו למצב שאנחנו נצטרך להחליט על הצעד הבא שלנו בהתפתחות. תמיד התפתחנו בצורה עיוורת, ועכשיו זו פעם ראשונה בהיסטוריה שאנחנו לא מתפתחים בצורה עיוורת, אלא צריכים להתפתח בעצמנו. עד היום האגו שלנו דחף אותנו, רצנו להתפתח במה שאפשר, גילינו ופיתחנו כל מיני דברים, אלפי אנשים מכרו זה לזה את מה שהם עשו וכך התפתחו. אלא שפתאום יש עצירה כללית. ופעם ראשונה שאנחנו נמצאים בחשבון נפש. לאן הגענו? מה קרה? הילדים שלנו כבר לא מסתכלים עלינו. כאילו אומרים לנו, בשביל מה הבאתם אותנו לעולם, בשביל מה נולדתי? ואנחנו בעצמנו כאילו רצנו ופתאום עוצרים וחושבים לאן לרוץ, בשביל מה לרוץ, מה קורה, לאן הגעתי? למקום יבש, מִדבר, אין כלום.
ומעניין שמה שדרוש מאיתנו עכשיו זה קודם הבנה, הכרה במצב שיצרנו בכל ההיסטוריה, בהתפתחות הזאת, להכיר ולהבין את המצב הזה. כי בלי זה לא נגיע לכך שכל אחד יתחשב באחרים. בעבר היו אלה כמה מדענים או פוליטיקאים, כמה חכמים או איזה מלך, שקבעו את החוקים וזהו. אבל היום המצב שונה, יש חוק שאדם חייב לממש, והוא יתממש בכל אחד ואחד. אי אפשר אחרת. לכן צריך חינוך.
אי אפשר להוריד חוק כזה על אנשים ולהגיד, כל אחד עושה כך, אחרת ישלם קנס או ילך לבית סוהר. כאן צריך להכניס פנימה את לב האדם, לתוך הקשר בין האחרים. זה לא חשבון כמה אנחנו מוכרים וקונים, אני לך ואתה לי. אלא זה מצב מיוחד, חדש. הרבה אנשים כותבים היום על כך שהם מגלים שיש בימינו איזה תהליך שמתחיל מאפס ונמצא ברמה אחרת של התפתחות. וזה נקרא "התפתחות האדם", שאנחנו בונים בינינו את האדם הזה, דמות אחת כזאת, מערכת הדדית, קשר הדדי.
ולא יכול להיות שמישהו בקצה העולם, במרכז מנהטן, או באירופה, לא ירצה, אנחנו חייבים להגיע לכל אחד. כי אם כולנו תלויים בכולם, אז אין ברירה. וקודם כל חייב להיות ממש מהפך בחינוך הילדים, בדור החדש. לפחות נראה את הדור החדש שמתחיל חיים חדשים, יפים, מאוזנים, בהתחשבות, בביטחון. שאף אחד לא בא לשני להרביץ לו, למכור לו סמים או לקנות מישהי ולהוריד אותה לזנות.
והילדים שלנו הם העתקה מאיתנו, ובגלל שאנחנו לא מסוגלים לעשות שום דבר עם עצמנו, לכן אנחנו גם לא יכולים לשמור על הילדים שיהיו אחרים. איך אני אדרוש מילד להיות אחר אם אני כזה? לכן אנחנו רואים שהילדים בורחים לנו מהידיים, שהם יותר גרועים מאיתנו, אבל הם ממשיכים בעצם אותה המגמה. אני לא יכול להגיד שהם רעים, אלא אם אני נמצא בירידה, אז הם עוד קצת קדימה לפני, כי זה הדור הבא.
אז יש לנו אפשרות לעשות חשבון נפש. ליישם בקורס הזה את כל שלבי המהפכה הפנימית, ולעבור לפסים חדשים, מפני שהחיים מחייבים, ולא בגלל שאיזה חכם המציא משהו. אלא לבדוק כל מה שיש לנו מהמדע, מהפסיכולוגיה, מהחיים היום יומיומיים שלנו, ולראות איך לבנות יחד עולם חדש. כשבעצם אנחנו נמצאים איתכם בקורס מיוחד לצורך זה.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 13. קודם כל חינוך, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 6 - 14. מימוש האגו והשפעת הסביבה
חלק 14/18
אורן: בשיעור של היום במהלך הדברים שלך הרגשתי הרבה יותר פעמים שאני קצת מתרגש, או קצת מחייך.
כי הנושא הוא היחס מאדם לאדם, או שאנחנו נכנסים גם בינינו לאט לאט לקורס הזה, ואז רואים שיש בו את היחס הפנימי בין בני אדם שזה העיקר. אני חושב שמה שדיברנו היום הוא די יסודי לכל הקורס. יש כאן הרבה דברים שעל פניהם נבנה הקורס, היום דיברתי על הסיבה לָמה אנחנו צריכים את זה.
עכשיו מול עיני נמצא המאמר "מתן תורה" כפי שהוא, אני רק מסתכל ורואה באילו עוד נושאים לגעת, ואני מעביר את זה. זאת אומרת אני מוריד משורשים עליונים קצת לענפים ואז מדבר.
אורן: היום במהלך הדברים שלך, הרגשתי מאוד מאוד טוב, מאוד קסם לי הציור הזה של יחסים חדשים ומתוקנים בין בני האדם, וגם הרבה פעמים נתת דוגמאות על הילדים והאיומים שהם ניצבים בפניהם, וכאבא מאוד מאוד הזדהיתי. הייתי רוצה מאוד לחיות בעולם כזה כפי שציירת לנו כאן היום, אבל אני חייב להגיד שגם צפה בי עוד הרגשה תוך כדי הדברים שלך. ככל שמצד אחד תיארת עולם יותר יפה ויותר רציתי להיות בו, במקביל צפה בי ההרגשה, "יצר לב האדם רע נעוריו" כפי שכתוב. האם אתה בונה על כך שהאדם פתאום יהיה טוב? יש פה איזו הנחת יסוד שהיצור הזה שהוא בפנים אגואיסט, פתאום יעבור מטמורפוזה ויהיה לנופת צופים?
לא, הוא ניהנה מכך שהוא משתמש באגו שלו בצורה ההפוכה. הוא רואה את הדוגמאות הללו מסביב ועושה אותו דבר בגלל החברה. וכאן מדובר על נושא אחר לגמרי, איך אנחנו מביאים את האדם באמת למימוש האגו שלו לכיוון הטוב. יש כאן תמיכה מצד החברה, השפעה לטובה והשפעה לרעה, זאת אומרת שכר ועונש. וגם איך אנחנו בונים את התמיכה מתוך הילדים, האם הם מעריכים את ההורים או לא, וכן הלאה.
אנחנו משחקים עם האגו של האדם בכל מיני צורות מסביב, לפי הסביבה שאנחנו מארגנים סביבו. באדם יש ארבע רמות של התפתחות, ונגד ארבע הרמות הללו צריך לבנות סביבו סביבה שגם בה יש כמה רמות, כמו צילינדר שסובב אותו. למשל אני צריך להשפיע עליו דרך הילדים שלו, שהם יסתכלו על ההורים, וההורים ירגישו שהילדים מסתכלים עליהם ושוקלים אותם, הם בודקים ומודדים אותם לפי כמה הם טובים לחברה. זה מנענע מאוד את האדם. גם השכנים אותו דבר, ובעבודה אותו דבר, ובמדינה אותו דבר. ועוד כל מיני תת מערכות למיניהן.
בכל מקום אנחנו צריכים לבנות סביב האדם סביבה כזו, אבל לא בצורה שהיא כמו בית סוהר שהוא לא יכול לברוח ממנו, אלא להתחשב באגו שלנו, כי זה הטבע שלנו. אבל אנחנו צריכים גם להבין מה אנחנו מרוויחים מכך שאנחנו דווקא מלמדים את האדם לא לדכא את האגו, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה, שהוא ייהנה.
אם יש לי ילדים ואני עם האגו הגדול שלי יכול להרוויח הון ולהביא להם, האם זה טוב שאני משתמש בו? לכן הבעיה שלי היא לא השימוש באגו, הוא יכול להיות נכס גדול לכולם, השאלה היא איך אני משתמש בו. האם החברה מחייבת אותי להשתמש בו בצורה היפה, ואז אני פותח אותו ומשתמש בו, או בצורה לא כל כך יפה, ואז אני רץ איכשהו לתקן אותו. הכול תלוי במסגרת החברתית, האדם הוא תוצאה מהסביבה. ולכן צריך לפעול בלי לחץ, בלי דיכוי, כמו שאנחנו עושים את זה כאן במערכות שלנו.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, 14. השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |