שיחה 8 - 9. מדרגות של התחשבות ואהבה
חלק 9/14
ואז יש לנו תקווה גדולה, שמהמצב הקיים היום, שבו אנחנו, כמי שאיבדו את הדרך במדבר או ביער, לא יודעים לאיזה כיוון ללכת, נבנה בעצמנו את העתיד היפה, החדש. לא עתיד אוטופי, דמיוני, אלא בהתאם לכמה שאנחנו מחנכים את עצמנו, כמה שאנחנו משתנים על ידי החינוך, כמה שאנחנו בונים חינוך שמשנה אותנו בצורה הדדית, את העטיפה שאנחנו בונים. ובצורה הדדית כזאת, נקדם כל הזמן את העטיפה הזאת, את הסביבה, שתחנך אותנו קצת יותר קדימה. ואם הגענו לדרגה הבאה של החינוך, אז אנחנו בונים עטיפה, סביבה, עוד יותר גבוהה בהבחנות, ובדרישות עוד יותר גבוהות, ואז זה שוב משפיע עלינו. וכך אנחנו מוצאים את עצמנו בהבנה, בהכרה, בשינוי עצמי, ומוציאים את עצמנו מהמצב הנוכחי, וכל הזמן עולים ועולים במדרגות של הדדיות, השפעה, התחשבות ואהבה.
וכל אחד ואחד שמשתתף בזה, הוא לא סתם נכנס לחיים יותר טובים ושלווים, שכולם מתייחסים אליו טוב, אלא הוא בעצמו גורם את זה לאחרים על ידי החינוך הזה, ונמצא כחלק הפעיל בכל המערכת. וכך כל המערכת הופכת להיות בונה ומייצבת את עצמה.
יוצא שזו פעם ראשונה בכל ההתפתחות שלנו בהיסטוריה, שאנחנו לא מתפתחים על ידי האגו שדוחף אותנו, ונעשים יותר אגואיסטים, יותר אכזריים, ויותר רחוקים זה מזה. אלא ההיפך, אנחנו נעשים פחות אגואיסטים, פחות אכזריים, ויותר משתתפים זה עם זה, דווקא על ידי זה שאנחנו מחנכים את עצמנו. ואז אותו המשבר הגדול באנושות, שהגיע אלינו מתוך חוסר חינוך האדם במשך כל אלפי השנים, הוא יתוקן. והאדם כמרכז הבריאה, נעשה בגובה כזה שהוא יכול לעשות את הסביבה שלו יפה ומתאימה לו, וכך ייתקנו העולם והאדם יחד, זה על ידי זה.
וכנגד כל הסיסמאות שאנחנו שומעים, בכל העולם, המונים שצועקים לצדק חברתי, חלוקה צודקת, השתתפות עם כולם, קורת גג וכבוד לכל אחד ואחד, כנגד כל מה שרוצים, אנחנו בעצם אומרים, "אתם יכולים לעשות זאת, בואו נבנה את זה בעצמנו. כדור הארץ שלנו מוכן, יש בו הכול, רק הכול תלוי איך אנחנו משתתפים בינינו, איך אנחנו משתמשים בו". והיום אנחנו רואים שלא שאין לעם כוח, אלא יש לו דעה ויש לו כוח, אם הוא מתחבר ודורש דברים הכרחיים לקיומו, שהם באמת דברים רציניים. ולא שחלק קטן מהעם נהנה מהם, כשגם הוא לא כל כך נהנה, אלא הוא בונה לעצמו איזו עטיפת ביטחון, וכל יתר העם זרוק.
לכן אותן התקוות שהעם אומר שהם החיים הנורמאלים, שהם לא מתחת לקו העוני, והחיים הבטוחים, בחינוך, כולם תלויים בעצם בבניית הסביבה הנכונה שלנו ובבניית החברה שלנו.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -9. התחשבות ואהבה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 10. אגו, טוב או רע?
חלק 10/14
אורן: במהלך השיחה שלך הזכרת מכל מיני זוויות שונות את המושג אגו. לפעמים אתה מתייחס אליו כדבר שהביא אותנו להתפתחות, ואז אני מתרגם את זה לעצמי כדבר חיובי, כמו מנוע של התפתחות. ולפעמים אתה אומר שאנחנו יותר מדי אגואיסטיים, ושההתפתחות החדשה היא שנהיה פחות אגואיסטים. זה קצת מבלבל אותי. האם תוכל להסביר את היחס שלך למושג הזה של האגו?
האדם הוא בעצם היצור היחיד שבמשך החיים שלו האגו מתפתח בו מדור לדור, משנה לשנה, מיום ליום. אנחנו מאוד שונים בצורת ההתפתחות, שאין כדוגמתה במין החי וודאי גם לא בצומח, אלא רק באדם. וכמו בכל תופעה שבטבע אנחנו צריכים לראות בזה את הכוח הטוב. אלא היכן שזה נוגע לאדם, שהוא מתחיל להשתמש בזה לטובת עצמו ולרעת אחרים, שם אנחנו צריכים לדאוג ולעצור את הדברים האלה על ידי החינוך. על ידי כך שאנחנו מראים לו, שבסופו של דבר הוא לא ייהנה מזה, שהסביבה לא מסכימה, כי בזה הוא גורם רע לסביבה, ובסופו של דבר רע לעצמו.
לכן האגו שלנו הוא הכוח הטוב שבנו, הוא תכונה טובה שעל ידה אנחנו מתפתחים. שאם פעם כדי להאכיל את המשפחה שלי, הייתי צריך להזיע מהבוקר עד הלילה, עם תרנגולות, כבשים ופרות, ועם חלקת אדמה, כשכל הזמן עבדתי, אז היום על ידי ההתפתחות האגואיסטית שלנו, שאני מייצר מכונות וטכנולוגיות, בביולוגיה ובחקלאות, מספיק לי לעבוד שעתיים ביום, ובזה אני מספק לעצמי הכל, גם מזון, גם ביגוד, וגם קורת גג.
מספר בני האדם בעולם גדל לשבעה מיליארד, וכך כל אחד יכול לעבוד שעה עד שעתיים ביום, ולספק את כל מה שאנחנו צריכים. ודאי שלא לחיות למטה מקו העוני, אלא שלכל משפחה יהיה כל מה שאדם צריך, בית, פרנסה, ביגוד, ביטחון, הסקה, בריאות, פנסיה, חינוך. את כל זה אדם צריך מפני שהוא חי, ואנחנו יכולים לעשות זאת.
בכוח האגו שלנו הגענו למה שהגענו עד כה, האגו, הרצון שלנו דחף אותנו להתפתח. אבל הגענו למצב שאנחנו משתמשים ביכולת שלנו לייצור פצצות, לשליטה על אנשים ועמים, ולפחד מהיום וממחר, אנחנו מרעילים את עצמנו, הורסים את כדור הארץ וכן הלאה. וכאן אנחנו צריכים למצוא את הגבולות, עד מתי הרצון המתפתח שלנו טוב, וממתי הוא רע.
והבעיה היא בשימוש ברצון. שאם אני מכוון את הרצון שלי לטובת הזולת, בטוח שזה יהיה טוב, ואני אשתמש בו רק עד הגבול שהוא באמת טוב לעולם. לעולם טוב שנמצא באיזון עם הטבע, ולא שהאדם ייקח יותר מדי, אלא ישאיר מאוצרות הטבע לדורות הבאים, ולא ילכלכך את כדור הארץ ויגרום לכך שאין מים, אין אוויר ואי אפשר לחיות יותר.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 10. אגו, טוב או רע? |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 11. כוונות טובות
חלק 11/14
המכשיר שעל ידו אני יכול לכוון את עצמי ואת כולנו באגו לטובה ולא לרעה, זו הכוונה לטובת הזולת. נניח שיש לי בבית כל טוב, ויש לי כל מיני מכשירים, וכל מיני אפשרויות, יש לי הכל, ויש לי ילד קטן, מה אני עושה? אני יוצר לו גדר, אני מכין לו חדר משלו, ובחדר שלו אני דואג שלא יזיק לעצמו, שלא ייפול, שלא יהיו שם חפצים חדים, הצעצועים שלו צריכים להיות עגולים ומפלסטיק, לא כבדים, שלא יפיל אותם על עצמו, שלא יהיו פינות חדות, ושלא ייפול עליהם. אני בכוונה בונה סביבו עטיפה כזאת שהוא יכול להתקדם בביטחון ובצורה יפה. ועד כמה שהוא מבין יותר ויותר, ויודע להשתמש נכון יותר בכל מיני אמצעים, אז אני נותן לו, כי אני יודע שהוא ישתמש בהם לטובתו.
כאן אני צריך להכין את החברה שלא כל אחד ואחד ישתמש רק לטובת עצמו, אלא שישתמשו לטובת האחרים. ולכן אנחנו מבינים שהאגו שלנו יביא אותנו להתפתחות הלא רצויה. במקום להשתמש בדברים הטובים, אנחנו קודם כל מפתחים את כלי הנשק, ואיפה שאנחנו יכולים לשלוט אדם על האדם. לכן רק החינוך שנותן לאדם כוונה לטובת הזולת, לטובת הסביבה, יכול להציל אותנו, כך שכל אחד יכוון את עצמו נכון ביחס שלו, בעבודה שלו, בשימוש עצמו. שכל אדם ידע לפי דרגת החינוך שיקבל היכן הגבול, עד כמה האגו טוב ועד כמה הוא רע. ואנחנו צריכים להראות לו כל פעם יותר ויותר דוגמאות להתפתחות, עד שיוכל לשלוט על פני כל האגו שלו, בצורה נכונה ולטובת כולם.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 11. כוונות טובות |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 12. לחנך את עצמנו מחדש
חלק 12/14
לינק לוידאו
אורן: אתה מדבר על חינוך, ואני פה באולפן נמצא כנציג של הכיתה, של התלמידים שאותה אתה מלמד, ואני אדבר מתוך הזווית הזו. עד היום הייתי רגיל להתייחס, ובכלל בציבור מתייחסים לחינוך כמושג ששייך לילדים, ואם אני מבין את התהליך שאנחנו עוברים פה בכיתה איתך, אז אתה מדבר בעצם על זה שצריכים לחנך אותי.
כן.
אורן: לא נוחה לי העמדה הזאת שלתוכה הכנסת אותי כלומד. אני באתי ללמוד פה בכיתה. אני לא מאשים אותך אני רק מציין לך את התחושה, הכנסת אותי לעמדה..
של מתחנך.
אורן: לא רק של מתחנך, בעצם מהבנת הדברים שאתה אומר, אני מבין שההגדרה שאתה נותן לי, היא הגדרה של אדם בלתי מחונך.
ההגדרה שאני נותן לאדם היא של אגואיסט שאיבד את הדרך ואת הכיוון בחיים, ולא יודע איך לבנות לעצמו חיים יפים וטובים. הוא מלא דרישות ולא יודע איך לממש אותן, הוא לא יודע איך להחזיק את המשפחה שלו, הוא לחוץ שהילדים שלו מתקלקלים מיום ליום, שהם בורחים לו בין האצבעות, והוא לא רואה עתיד טוב מהיום למחר. הוא איבד תקווה לעתיד לעצמו, לקרוביו, למשפחתו ולכל העולם. הוא פשוט מנתק את עצמו מלחשוב על כך, ולכן מסוגל עדיין לסבול את החיים הללו, הגרועים ממוות. הוא נכלל במשבר רב גוני, טוטאלי וכללי, בכל מה שהוא נמצא בו, בסביבה, בחברה, אפילו בטבע, באקולוגיה, בבנייה עצמית וסביבתית. הוא שבור, הרוס, ואין לו דרך.
ובזמן האחרון נמצאת במשבר אפילו אותה מסגרת שבה הוא התקיים, שהיה מכור לעבודה, היה עבד אצל בעל הבית שלו, והיה מהופנט על ידי תרבות הטלוויזיה וכלי התקשורת המלוכלכים. והוא מוצא את עצמו ללא כיוון, מפני שאין לו עבודה, והוא רואה שהוא באמת בחוסר כל, ואז הוא שואל מה קורה הלאה, והוא מוכן לפחות במקצת לשמוע.
אני לא מגיע לאדם הזה ואומר לו את מה שאמרתי עכשיו. אני אומר לו "אתה אדם, ואתה יכול עכשיו לשנות את החיים שלך, אז בוא נראה מה יש לנו היום". ואז לאט לאט אני מדבר על כל הליקויים הללו, ואיך אנחנו יכולים להתגבר עליהם על ידי בניית הסביבה, העטיפה, שהיא תשנה אותנו ואנחנו נרצה חיים אחרים. אני אומר לו "בוא נבדוק איך אנחנו מגיעים לביטחון, לבריאות, לחיי משפחה טובים, לילדים טובים, לחינוך ולהשכלה הנכונה שלהם, לכך שתהיה לך עבודה, וחוץ מעבודה שיהיה לך מילוי בחיים, תקווה, אווירה בטוחה ויפה".
איך אנחנו מגיעים לכל זה? אנחנו צריכים לשנות את עצמנו, החברה זה כל אחד ואחד מאיתנו והקשר בינינו. אז בואו נתחיל לשנות את זה. איך זה אפשרי? הבחירה החופשית היחידה של האדם, האמצעי היחיד שהוא יכול לשנות את עצמו ואת הסביבה האנושית, זה השפעת הסביבה. אדם יכול לשאול, מה זאת אומרת השפעת הסביבה? איפה הסביבה שמשפיעה עלי? אם כך בואו ותשפיעו עלי.
נסביר לו שאי אפשר להשפיע עליו כך, אלא הוא צריך לבנות זאת בהבנה, בהכרה. אני אומר לו "אתה אדם חכם", אני לא אומר שהוא לא מבין דבר, אלא המצב שלו הוא כזה. המצב הוא של חוסר אונים, אבל לא אתה, אתה מסוגל לחנך את עצמך. ודאי שאתה נמצא בחוסר חינוך נכון, אבל אתה יכול לעשות את זה לבד. לכן בוא נבדוק איזו סביבה אנחנו יכולים לבנות כדי לחנך את עצמנו. אין כאן מישהו שיבוא ויגיד לנו, "תעשו כך וכך, תפסיקו לריב, תהיו ילדים טובים". אנחנו צריכים לבנות את זה בצורה בוגרת, חכמה. אנחנו צריכים לבנות לעצמנו את הדברים האלה. כך זה בא בכוונה מצד הטבע, כדי שאנחנו, בני האדם, נשתנה על ידי זה. אנחנו מעלים את עצמנו על ידי הסביבה.
אם הסביבה היא האמצעי היחיד להשפיע על האדם, אז אני צריך לבנות את הסביבה הזאת כדי שהיא תשפיע עלי. אני נמצא בחינוך עצמי, אף אחד לא בא לחנך אותי. אנחנו יחד איתך, אמנם שאני בא אליך ואני כאילו הדובר, המורה, אבל אנחנו יחד פותחים את הבעיה ודנים ורוצים למצוא את צורת ההשפעה, שהיא תשנה אותנו ותבנה סביבה חדשה. אני לא מתייחס אליך בחוסר כבוד, אלא אני סומך על חוש הכרת הרע שלך, אני סומך על הבירור שלך, אני סומך על היכולת שלך להתפתח לגובה כך שתבין את כל הבריאה, את כל העולם. הרי אנחנו יחד איתך מתקנים עכשיו את עצמנו ואת כל האנושות, שגם היא תתקדם בצורה כזאת שתקדם את עצמה. אף אחד לא יבוא מהשמיים או מאיזה מקום אחרי האופק ויתחיל לחנך את כל האנושות כמו בגן ילדים גדול.
יש כאן התפתחות ראשונה בהיסטוריה, שהאדם הוא זה שבונה את עצמו. ולכן המשבר הזה לא מותיר לנו שום סיכוי להתקדם, אלא רק על ידי כך שנתחיל להעלות את האדם מתוכנו, מכל אחד ואחד. כל אחד צריך לעלות לרמה של השתתפות, הדדיות, התחשבות, ערבות, "ואהבת לרעך כמוך". זה נקרא לחנך את עצמנו עד רמת האדם. ואנחנו נעשה את זה בהבנה, בהכרה שאנחנו יודעים את הדברים הללו.
בהתחלה אנחנו לא יודעים דבר, אנחנו מתחילים מסדרת שיעורים או שיחות והפעלות עד שיחד אנחנו מגיעים כל פעם לסיכומים כאלה. וכך מתקדמים לאט לאט עד שכל אחד מבין יותר. והסיכומים האלה לאט לאט מצטברים בנו לאיזו תמונת מצב וסיכום אחד, שאנחנו צריכים את הסביבה. ובזמן שאנחנו לומדים בכיתה, בחוג שלנו או בקבוצה, אנחנו בונים כאן בעצמנו סביבה כזו.
אנחנו לא סתם כיתת לימוד ולא סתם כיתת הפעלה, שמישהו משחק איתנו כמו עם ילדים בגן, אלא אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, בשביל מה ולָמה, מה זה צריך לעשות בנו. כל אחד שיהיה פסיכולוג וסוציולוג לעצמו ולאחרים. כל אחד צריך לעלות לרמה שהוא המומחה באנושות, בטבע האנוש. יש כאן דבר והיפוכו ודאי. בהתחלה כשאדם מגיע לכאן ודאי שהוא יכול להגיד שההתייחסות אליו היא כמו למי שלא מבין דבר. אבל הוא לא אשם, כך חינכו אותו, כך עשו אותו ולכן הוא נמצא במשבר. אבל אני מתייחס בכבוד ליכולות שלו, למה שיש בו, וליכולת שלו לשנות את כל פני העולם.
התחלתי את השיחה הזאת מכך שאנחנו דומים לאנשים שאיבדו את הדרך באמצע המדבר. זו הצורה שלנו. ועכשיו אנחנו צריכים למצוא לעצמנו כיוון לאן ללכת, וזה לחיים הטובים. ואנחנו יחד מבררים את זה עכשיו, ואחרי שנברר נבנה זאת בעצמנו. ואז נבנה באמצע המדבר שלנו עולם מלא כל טוב.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 12. לחנך מחדש |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 8 - 13. ביטוי חדש לאגו
חלק 13/14
אורן: אמרת קודם שהמפתח להתקדמות הוא, שבינתיים לא קובעים שום חוקים, לא משנים דבר במסגרות ובמערכות שקיימות היום בחברה האנושית, אלא מתרכזים רק בדבר אחד, שכל דבר שאנחנו עושים חייב להיות לטובת האנושות האינטגרלית.
זה יכול להיות בינתיים לטובת הסביבה הקטנה. בהתחלה זה לטובת הקבוצה, אחר כך לטובת המדינה, אחר כך לטובת העולם, כך לאט לאט, עד כמה שאדם מתפתח. אנחנו לא באים בדיכוי, הכל בא בהתאם לקצב ההתפתחות שלנו. אנחנו לא מביאים ק.ג.ב כמו ברוסיה, שם ניסו לעשות את זה על ידי כוח השכנוע של המקל.
אנחנו מגיעים לשינוי בתוך האדם, שהוא רואה את הדברים הללו כהכרחיים להמשך, כי אין ברירה. או שהאנושות תלך למלחמה אטומית ולהרס עולמי שקורה אפילו בלי המלחמות, ורואים מה שקורה, או שאנחנו נשנה את עצמנו לכיוון הטוב. זו פרשת הדרכים שעומדת לפנינו היום.
אורן: הזכרת בדבריך היום שאנחנו צריכים לצייר בעיני רוחנו את הצורה הטובה והיפה שהיינו למשל מאחלים לילדינו. ואמרת שזה כמו חלום ורוד, שצריך להשתחרר ולדמיין הכי רחוק שאפשר, אפילו בצורה אוטופית.
כן. אני לא הרחבתי על כך, יש בזה המון דברים. אני רק אמרתי שכך צריך להיות. כשהצורה האוטופית היא שכולנו חיים, בסופו של דבר, לפי רמה אחת, כל אחד מקבל מה שהוא צריך לקיום המושלם, הנורמאלי, וכל אחד נמצא כבר במצב שהוא דואג לשני. ולכולנו יש חוץ מרמת חיים אחת גם יכולת להשתתף בחיי החברה השלמה. אנחנו ממלאים אותן התשוקות שבאדם, הרי נמצא בנו יצר התחרות, הקנאה, התאווה, הכבוד, השליטה. האגו נשאר בצורה שלו, אבל אנחנו מוצאים בו ביטויים חדשים לטובת האנושות.
וכאן אנחנו צריכים לעבוד דווקא בצורה חדשה ומעניינת מאוד. איך אני משתמש בקנאה, תאווה, כבוד, שליטה, בידע עצום, ביכולת להיות ערמומי נגד או בעד, כך שאני גורם תועלת ולא נזק. אלה דברים מאוד מעניינים שיכולים להיות כאתגר לכל אחד ואחד. ואף אחד לא אומר שאנחנו צריכים להישאר באותה צורת חיים שלכל אחד יש אוכל, מין, משפחה, קורת גג, ביטחון, בריאות, חינוך ולא עוד. אלא אנחנו יכולים להעלות את רמת החיים בכל העולם יותר ויותר, וזה יהיה באיזון עם הטבע. ואז לא יהיו לנו מכות מצד הטבע ונוכל לשגשג עד בלי סוף. אף אחד לא אומר שיש גבול לכך, שאדם חייב לחיות חיי בהמה, חיים מינימאליים. למרות שהמטרה שלנו עכשיו היא שכולם יהיו למעלה מקו העוני.
עלינו לבנות בתי משפט חדשים, שבהם נדון את האדם, עד כמה הוא מתנהג נכון או לא נכון, מה הם המחשבות, הרצונות והמעשים שלו, איך הוא צריך להיות. זאת אומרת, זו אותה הסביבה שעל ידה האדם מתחנך, רק שהיא למקרים מיוחדים שבהם אנחנו מבררים זאת. ואנחנו נעשה עכשיו גם בחוג שלנו דוגמאות כאלה.
ומי שמתנהג נכון או לא נכון, הוא ידע את זה לפי תגובת הסביבה, האם היא מסכימה עימו או לא, כי גם כאן צריך להיות אותו הכיוון. אם כוונתו לטובת הסביבה, הוא זוכה לכבוד ולכל טוב בכל מיני צורות, הוא והילדים. ואם לא טוב, אז בהתאם לכך הלחץ החברתי ישפיע עליו כך, שהוא יצטרך לשנות את דעתו ואז ירגיש טוב. אבל לא שנעשה זאת על ידי דיכוי, שנכניס אותו לבית סוהר או משהו, אלא רק על ידי הגינוי של החברים, הסביבה, הקרובים.
אנחנו גם צריכים לראות מה האדם דורש לעצמו, האם הוא דורש לצורך החיים השלמים הללו משהו שהוא צריך או לא. צריך להיות שירות ממוחשב שירשום את הדרישות של כל אחד ואחד לפי האופי שלו, לפי ההרגלים שלו, והוא יספק לכל אחד ואחד את מה שהוא צריך. ואדם יקבל את הסל ההכרחי שלו. זה לא חשוב אם הכרחי או לא הכרחי, אבל אדם לא יצטרך לדאוג אפילו לאספקה. אנחנו ממש נוכל לעשות את זה.
יש כאן הרבה דברים שאנחנו יכולים לדבר בקשר לצורה שבה ננהל את הסביבה, את החברה. האם זה על ידי אותן המערכות כמו שיש במדינה היום, או שאנחנו צריכים כאן מערכות חדשות, דווקא כאלה שכל הזמן נמצאות תחת השפעת אותה הסביבה, בביקורת חברתית. אלה דברים מאוד מעניינים, אבל מכל דבר עלינו ללמוד איך אנחנו יכולים להשתפר ולשפר. זה העיקר.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 13. ביטוי חדש לאגו |
| להשאיר תגובה | |