שיחה 12 - 5. התועלת שבאיזון
חלק 5/12
מה אנחנו מרוויחים מכך? קודם כל, אנחנו בונים חברה בטוחה, חברה בריאה יותר, חסכונית, חברה שהיא כמו משפחה שדואגים בה זה לזה, ואז ודאי שכל החיים נראים אחרת לחלוטין ממשפחה הרוסה, כפי שאנחנו רואים היום בחברה האנושית.
אנחנו מתחילים כאן איתכם לקבל את כוח ההשפעה, ובהתאם למה שאנחנו רוכשים אותו, אנחנו מתחילים להרגיש ולהבין את הטבע כמו האמא שלנו. כשאנחנו נעשים גדולים בכוח השפעה שרכשנו בהדרגה, כמו תינוק בהשפעה, ילד בהשפעה, נער בהשפעה וגדול בהשפעה כלפי הסביבה, אנחנו עכשיו מתחילים להיות כמו הטבע. אנחנו מתחילים להרגיש את הכוחות הפנימיים שיש בטבע שעומדים אחרי כל החומר.
כי מהו החומר שאנחנו רואים? אם אנחנו מפרקים אותו אנחנו רואים אטומים. אם אנחנו מפרקים את האטומים, אנחנו רואים חלקיקים. אם אנחנו מפרקים את החלקיקים, אנחנו רואים בסופו של דבר כוח. זה מה שהפיסיקאים בודקים ורואים בכל מאיצי החלקיקים האלה וכן הלאה. ואני רוכש את הכוח היסודי הזה, כוח ההשפעה וכוח הקבלה שנמצא ביסוד של כל חומר. זאת אומרת, אני נכנס לתוך החומר, לתוך הבריאה, ומתחיל להרגיש ולהבין איך הכל בנוי, איך הכל מורכב, איך הכל מחובר באיזו חוכמה נפלאה, רק בשילוב שני הכוחות הללו. ואז אני גם מתחיל להבין עוד יותר לעומק את הכוחות האלה, מה הם, מה הם עושים, מה התוכנה שלהם.
כי כשאני חוקר אותם בשכל שלי, אני מתחיל לקנות אותה חכמה כמו החכמה של אותם הכוחות שמפעילים את כל הטבע. ובכך אני מתחיל להיות מחובר, מבין, מרגיש את הכוח הפנימי, התוכנה הפנימית, המנגנון שנמצא אחרי כל החומר וכל החלקיקים, כל מה שמתרחש.
זאת אומרת, על ידי זה שאני רוכש את שני הכוחות הללו, השפעה וקבלה שנמצאים בי בצורה מאוזנת, אני מכיר את הטבע, האמא, הפועל, המייצר את החיים, המוביל את החיים לאיזו תכלית. ואז אני כנראה אוכל לגלות את התכלית, ואני גם מבין את החיים שלי, איפה שאני נמצא עכשיו. אני יכול לפי מה שאני רואה בצורה שקופה, כשאני חודר לתוך כל מה שקורה לי כאן מסביבי ובתוכי, לראות הכל כשילוב הכוחות.
זה הידע שאני רוכש. ואני לא רוכש את זה בצורה החיצונית כפי שרכשתי קודם, כשהיה לי כוח קבלה בלבד, אלא השילוב של שני כוחות האלה והתכונות שאני רוכש על ידי שני הכוחות האלה, מקנים לי כלים פנימיים. לא כלים חיצוניים, שאני מייצר כל מיני כלים של פיסיקאים, כימאים וכל היתר, אלא בפנים בתוכי אני מתחיל להרגיש את כל הטבע הגדול ואת עצמי כחלק אינטגרלי ממנו.
ואז אני מתחיל לראות ולחיות ולהתכלל עם כל התהליך הגדול הזה, להיות בו. אני גם מרגיש את עצמי, לא ברמת הגוף המוצק הזה, הבשרי, ולא בצומח והדומם שבו, אלא מבחינת הכוחות שפועלים בו, ואיך הכוחות שלו נמצאים בסינרגיה עם הטבע, נמצאים בקשר עם הטבע הכללי, הגלובלי, באיחוד, בחיבור.
ולכך אני מתכוון כשאני מדבר על הטבע האינטגרלי. שהאדם נעשה ממש מחובר בכך שהוא מגלה את המערכת הפנימית של הכוחות הפנימיים שלו, האישיים, והסביבה וכל הטבע הכללי, והוא ממש רואה את עצמו כחלק אינטגרלי מכל המערכת הזאת. ובזה הוא מגיע לידיעת הטבע, ומרגיש נצחיות ושלמות שנמצאת בטבע. והוא מתנתק לאט לאט מהרגשת עצמו כפי שהייתה לו קודם בגוף המוצק, האגואיסטי, במאבק עם הסביבה, עם החיצונים. על ידי הידיעה, על ידי ההשגה, על ידי המודעות החדשה שרוכש, הוא מתחיל להיות אדם שנמצא במימד הטבע הכולל, הנצחי והשלם, ונעשה אז בדרגת האדם, הדומה לכל המערכת האדירה הזאת.
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
חיים חדשים - שיחה 12 10.1.2012
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -5. התועלת שבאיזון |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 6. גילוי הטבע
חלק 6/12
זו למעשה מטרת ההתפתחות שלנו, מהעידן החדש שאנחנו בו נכנסים וכמה שנים קדימה. ורק צריך להבין, שההבדל הגדול בהשגת החיים החדשים האלה, הוא בכך שבחיים הקודמים שלנו התקדמנו בצורה אינסטינקטיבית, כי היינו נפעלים רק על ידי כוח אחד, כוח הקבלה, בכל מקום ראיתי איך לקבל כמה שיותר, ואילו עכשיו בכל מקום אני צריך לפתח את הגישה שלי להתחשב, להתחבר, להשלים, להשתלב כמה שיותר.
ואז שני הכוחות האלה שבי, אחד שאני מפתח, כוח השפעה, חיבור, התחשבות, אהבה, וכוח הקבלה שלי שגדל, כי הוא לא נרדם ונמצא כמו שעד עכשיו התפתח, הוא ממשיך להתפתח לעומת כוח ההשפעה, הם עכשיו משלימים זה את זה בדרגת האדם. ואז אני יותר מבין גם את היצירתיות שבזה. כי אני עכשיו מתפתח לא כמו שהתפתחתי בצורה עיוורת, לאן שהאגו דחף אותי, שהייתי רואה משהו ורץ לכל הכיוונים. אלא אני עכשיו מתפתח על ידי הבנה, הרגשה, השגה, בירור, ביקורת, תיקונים שלי שאני עושה, בשילוב שני הכוחות האלה, בהשלמת שני הכוחות האלה, בחיבור ביניהם למשהו שייצא ממנו תמיד איזון.
כמו שיש איזון באטום, במולקולה, בכל דבר חי, ואחר כך מעל האיזון הזה מגלים עוד חיסרון נוסף להגיע לאיזון גבוה עוד יותר, ובאופן זה מתפתחים ממצב שלם למצב יותר ויותר שלם, כך גם אנחנו מתפתחים. זה התהליך שנמצא לפנינו.
בשביל מה אנחנו צריכים את כל התהליך הזה? העיקר הוא שתתפתח בנו מודעות למי אנחנו ובאיזו מערכת אנחנו קיימים באמת. ואז כשאנחנו חודרים לתוך הטבע על ידי הכוחות הפנימיים שלנו, כשאנחנו כך מסדרים את שני כוחות האלה, אז אנחנו מתחילים להרגיש את השלבים הנסתרים מאיתנו, הכוחות, המרחבים, שעכשיו אנחנו לא מסוגלים להגיע אליהם.
ואז אנחנו יוצאים למערכת כוחות שנמצאת למעלה מהזמן, מהתנועה, מהמקום. אנחנו יוצאים להשגות, לכאלה מילויים פנימיים בתוך הרגש והשכל שלנו, שאין שום קשר למציאות הגוף שלנו. כי הכל מתרחב רק בתוך ההשגה, רק בתוך המודעות החדשה שאנחנו רוכשים, והגוף שלנו כביכול הוא רק איזה מן היבט של הכוחות האינסטינקטיביים, ההתחלתיים שלנו כדי לתת לנו להגיע לדרגת האדם.
ולכן אנחנו צריכים לתת חשיבות לתקופה שלנו, לאותם המצבים שאנחנו עכשיו נמצאים בהם, עד כמה הזמן שלנו, המצב שלנו הוא מיוחד, למה שאנחנו הגענו. אנחנו הגענו ממש ללידת עצמנו כאדם, הדומה לטבע. ולכן לפנינו יש עכשיו התפתחות יפה, טובה, בהבנה, בהשגה, רק לחיים הטובים ללא שום הגבלות.
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
חיים חדשים - שיחה 12 10.1.2012
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -6. גילוי הטבע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 7. הכנה להתפתחות בדרגת "אדם"
חלק 7/12
אורן: בדברים האחרונים שלך אמרת, שכל הסיפור של ההתפתחות שלנו זה כדי שנתפתח בנו מודעות למי אנחנו. אם כך מי אנחנו?
אנחנו לא חיות שחיות בתוך הגוף ורוצות למלא את הגוף. אנחנו לא יצורים אגואיסטיים בלבד, שאנחנו צריכים למלא את האגו שמשחק איתנו ודוחף אותנו לכל מיני מטרות כוזבות, שאנחנו בזה רק סובלים כל החיים שלנו ו"אין אדם מת וחצי תאוותו בידו"#.
אורן: מה פירוש?
שאף אחד לא מרוצה מהחיים האלה, וכשהוא נפטר הוא לא לוקח איתו כלום. ואנחנו מגיעים עכשיו למצב שאין לנו כלום באמת. עוד לפני שאנחנו נפטרים אין לנו כלום. אלא אנחנו בפוטנציאל שלנו יצורים מאוד מיוחדים, שנמצאים בגובה העליון של הטבע, שיָצר ועיצב את כל היקום וההתפתחות על פני כדור הארץ ואותנו כתוצאה מהתהליך הנפלא הזה. זה האדם. זאת ההתפתחות.
ומטרת ההתפתחות, בטוב או ברע חייבת להיגמר בזה שכל אחד ואחד מגיע לכך שהוא משיג את כל הטבע הכולל, הוא מזדהה איתו, נמצא איתו באיזון, בשלימות, בחיבור, מה שנקרא אצלנו בדביקות. שכל התכונות של האדם יהיו בדיוק בנתינה, בשימוש בכוח הנתינה, כמו הטבע. ואז אנחנו נראה שכל ההתפתחות שלנו עוד לפני שנוצר כדור הארץ ואחר כך בתקופות הדומם, בתקופות הצומח, בתקופות החי ואחר כך בהתפתחות האדם, כל הצורות הללו עד היום הזה, כשאנחנו מתחילים עכשיו כניסה לעולם החדש, לעולם של השפעה, כל ההתפתחות באגו, בעולם הקבלה, בלקבל בלבד, הייתה הכנה לדרגת האדם, שעכשיו אנחנו עומדים לפתח בנו.
אורן: דיברת הרבה על איזון בין שני הכוחות האלה, כוח הקבלה וכוח הנתינה.
אנחנו רואים את זה מתוך הגוף שלנו, מתוך כל המערכות שאנחנו לומדים בטבע. בזה תלויה הבריאות, האיזון באקלים, בכל מיני מערכות בחברה, בכלכלה. איזון זה נקרא בריאות. אבל איזון הוא בכל מיני רמות. בדרגת דומם הוא מביא לי רוגע, בדרגת הצומח הוא מביא לי בריאות, וגם בדרגת החי וכן הלאה. אבל איזון הוא תמיד דינאמי. מאיזון קטן לאיזון גדול יותר.
אנחנו צריכים להסתכל על המדרגות. למשל אותו התפוח שמתפתח, הוא מתפתח מאיזון קטן לאיזון גדול יותר, ועוד יותר גדול, עד שנעשה בשל. אבל גם בדרגות הקודמות, בכל מצב ומצב, הוא נמצא באיזון חלקי. ואז היה מתגלה בו חוסר איזון כלפי מצב הבא, וחוזר חלילה. וכך מגיעה ההתפתחות.
לכן גם אנחנו צריכים לראות מה עכשיו אנחנו יכולים לעשות כדי לאזן את עצמנו, במצב שכל האנושות היא כפרי רקוב, מה חסר לנו? איזה כוח איזון חסר לנו? ואז אנחנו רואים שאנחנו צריכים להוסיף לכוח האגו, הקבלה שלנו, את כוח ההשפעה. ואם אנחנו נאזן את שני הכוחות הללו, אז אנחנו נחיה בשלום, בבריאות, במשפחה, במדינה, בכל העולם. זה מה שחסר.
ומאיפה אנחנו לוקחים את זה? רק על ידי הסביבה הנכונה אנחנו יכולים ללמד כל אחד ואחד איך לרכוש את כוח ההשפעה שעוזר לו בצורה אישית, בחיים האישיים, וגם עוזר בחיים החברתיים ואחר כך בחיים האנושיים לכל הציוויליזציה שלנו.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -7. הכנה להתפתחות בדרגת "אדם" |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 8. מי עומד בראש?
חלק 8/12
אורן: אם הבנתי את הדימוי, אמרת שההתפתחות לוקחת אותנו עכשיו מעולם הקבלה לעולם הנתינה. זאת אומרת שעד היום חיינו אלפי דורות בעולם שהוא מונע מתוך הכוח הזה, כוח הקבלה, ועכשיו הצעד הבא שלנו בהתפתחות האנושית זה לעבור לעולם הנתינה.
נכון. זה רק נקרא "עולם הנתינה", גם בעולם הקבלה היה כוח הנתינה. אבל בכוח הנתינה הזה היו משתמשים לצורך הקבלה.
אורן: אם תוכל להסביר כי זו בדיוק השאלה שלי.
לא יכול להיות רק כוח אחד. רק השאלה מי הקובע, מי בראש. אם כוח הקבלה קובע, אז כוח הנתינה נמצא כמשרת אותו. כי אני מוכן לתת קצת כדי לקבל יותר, כי אני מוכן להשקיע במשהו כדי להרוויח. כל דבר מתפתח רק כדי להוסיף עוד ולהוסיף לעצמו.
בכל הדומם הצומח והחי בעולם שלנו, ובאדם שהוא חלק מן החי, היתה התפתחות על ידי שליטת כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. בכל הדברים האלה אנחנו לא רואים, אבל באדם זה במיוחד בולט כי הוא האגואיסט, הוא ממש משתמש בכוח הזה לרעת הזולת. אצלו, עד כמה כוח הקבלה נמצא יותר בשליטה על הכוח השפעה, זה בולט. אבל גם בצורות שהן פחות מזה, בדומם צומח וחי. באדם זה יותר בולט וזה יותר מובן. כל דבר שאנחנו עושים, זה סך הכל רק כדי למלא את עצמנו, רק כדי להרוויח. אם אני לא רואה רווח אני לא מסוגל לעשות שום דבר. מצד הטבע אני בנוי בצורה כזאת, שאין לי שום סיכוי לעשות איזו פעולה אם אני לא מקבל מזה תענוג, זאת אומרת רווח. זה מורגש אצלי כתענוג, כמילוי, כעודף על פני ההשקעה שלי. ההשקעה שלי היא נתינה, הקבלה חייבת להיות יותר מהנתינה. זה נקרא שכוח הקבלה שולט על כוח הנתינה.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -8. מי עומד בראש? |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 12 - 9. שימוש מופרז (1)
חלק 9/12
ולכן בסופו של דבר הגענו בצורה כל כך מופרזת לשימוש בכוח הקבלה, שהוא שולט על כוח הנתינה, שאנחנו כבר ללא שום חשבון רוצים להרוויח מכולם. זאת אומרת אני מוכן להרוג את כולם, אני מוכן למכור את כולם, אני מוכן להרוס את הכל, רק לקבל גרם של מילוי, גרם של תענוג, ולא להתחשב באף אחד בשום צורה. עד כדי כך גדל כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. ההבדל ביניהם הוא גדול מאוד. וכשהגענו לאיזו רמה כזאת, שההבדל ביניהם הוא כל כך גדול, אנחנו פתאום ניתקנו כביכול את כוח ההשפעה מכוח הקבלה, ואז אנחנו מרגישים משבר ואי יכולת להתקיים הלאה.
כי כוח ההשפעה בכלל לא מתקרב לכוח הקבלה, הוא לא יכול לעזור לו יותר איכשהו להתפתח הלאה. האגו גדל עד כדי כך, שהוא לא מאפשר לי להשפיע במקצת לאחרים כדי להרוויח. אני רוצה הכל לעצמי. הוא לא מאפשר לי לסבול אדם לידי כדי לבנות משפחה. הוא לא מאפשר לי לסבול את הילדים כדי שיהיו לי. על כל דבר אני צריך לשלם בויתור, בהתחשבות, בהשפעה הדדית, ואני לא מוכן. עד כדי כך כוח הקבלה שלי נעשה יותר גדול מכוח השפעה.
ואנחנו רואים את זה בעולם, בכל מקום, בכל רמות החיים שבאדם. על כל דבר אני חושב רק איך מקסימום להרוויח, עד כדי כך שלא לשלם אלא לגנוב. ואז אנחנו מייצרים כל מיני מערכות איך אפשר לגנוב ושזה יהיה חוקי. אנחנו מעוותים את החוקים, בונים בצורה כזאת ממשלה וכל מיני יחסים בציבור, וכל זה אך ורק כדי מקסימום לקבל.
אנחנו מגיעים לכזאת צורה, שאני לא יכול להתחשב באף אחד, לא במשפחה, לא בחברה, לא במדינה, לא בילדים, ולא באנושות. לכן בא המשבר הזה בחינוך, בתרבות. בטבע אני בכלל לא מתחשב. מה זה טבע? אני מוכן לעשות מה ש"בא לי". אני זורק הכל לים, אני זורק הכל ליד הבית שלי, לא אכפת לי. ארבע הקירות האלה זה מה שחשוב לי. מהאוזון לא אכפת לי, שיחשבו אחרים.
האגו שלי לא מאפשר לי לעשות חשבון לעוד יום, כי הוא תמיד בודק רק מה יש לי כאן ועכשיו. יש לי משהו או לא? אם אין, לא אכפת לי מה שיהיה. אל תגיד לי "מחר", אני לא רואה, לא שומע, עד כדי כך. פעם לפני מאה שנה, לפני חמישים שנה, אנשי כלכלה ופיננסים היו מתכננים מראש לחמש, לעשר, לעשרים, לעשרים וחמש, ואפילו לחמישים שנה תוכניות בהתפתחות המדינה. היום אין דבר כזה. היום לא יודעים מה יקרה מהיום למחר. חוסר התחשבות מביא אותנו לחוסר התמצאות. זה האגו ששבר לנו את המערכות, ואפילו הקשר שהיה לנו בין כוח השפעה וקבלה, לא קיים עכשיו. לכן אנחנו לא יודעים איך להתקיים הלאה.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 12, -9. שימוש מופרז (1) |
| להשאיר תגובה | |