אורן: אם הבנתי את הדימוי, אמרת שההתפתחות לוקחת אותנו עכשיו מעולם הקבלה לעולם הנתינה. זאת אומרת שעד היום חיינו אלפי דורות בעולם שהוא מונע מתוך הכוח הזה, כוח הקבלה, ועכשיו הצעד הבא שלנו בהתפתחות האנושית זה לעבור לעולם הנתינה.

נכון. זה רק נקרא "עולם הנתינה", גם בעולם הקבלה היה כוח הנתינה. אבל בכוח הנתינה הזה היו משתמשים לצורך הקבלה.

אורן: אם תוכל להסביר כי זו בדיוק השאלה שלי.

לא יכול להיות רק כוח אחד. רק השאלה מי הקובע, מי בראש. אם כוח הקבלה קובע, אז כוח הנתינה נמצא כמשרת אותו. כי אני מוכן לתת קצת כדי לקבל יותר, כי אני מוכן להשקיע במשהו כדי להרוויח. כל דבר מתפתח רק כדי להוסיף עוד ולהוסיף לעצמו.

בכל הדומם הצומח והחי בעולם שלנו, ובאדם שהוא חלק מן החי, היתה התפתחות על ידי שליטת כוח הקבלה על פני כוח ההשפעה. בכל הדברים האלה אנחנו לא רואים, אבל באדם זה במיוחד בולט כי הוא האגואיסט, הוא ממש משתמש בכוח הזה לרעת הזולת. אצלו, עד כמה כוח הקבלה נמצא יותר בשליטה על הכוח השפעה, זה בולט. אבל גם בצורות שהן פחות מזה, בדומם צומח וחי. באדם זה יותר בולט וזה יותר מובן. כל דבר שאנחנו עושים, זה סך הכל רק כדי למלא את עצמנו, רק כדי להרוויח. אם אני לא רואה רווח אני לא מסוגל לעשות שום דבר. מצד הטבע אני בנוי בצורה כזאת, שאין לי שום סיכוי לעשות איזו פעולה אם אני לא מקבל מזה תענוג, זאת אומרת רווח. זה מורגש אצלי כתענוג, כמילוי, כעודף על פני ההשקעה שלי. ההשקעה שלי היא נתינה, הקבלה חייבת להיות יותר מהנתינה. זה נקרא שכוח הקבלה שולט על כוח הנתינה.