שיחה 10 - 12. מכל סוגי התחרות יש רק אחת טובה: כמה אנחנו אוהבים זה את זה
טימקוד קטע 12/12
אורן: אני עדיין לא מצליח לתפוס את העניין הזה של תחרות טובה. דיברת בחלק הראשון של השיחה, שאנחנו רגילים למדוד את עצמנו ביחס לאחרים, ואם כולם יהיו שווים, אז האדם לא ירגיש עצמו כחי, כקיים. ואז אמרת, שהתחרות שלו לא תהיה נגד האחרים אלא נגד האגו שלו, שבמקום להתעלות מעליך, אני עולה מעל האגו שלי או משהו כזה. אני לא מצליח לסכם לעצמי את הדברים מכל השיעור שלנו היום.
אני אתן לך כמה דוגמאות. אם אנחנו הולכים יחד למכון בריאות, לא למכון ספורט, אלא למכון בריאות. אני מושך אותך, ואתה מושך אותי, ואנחנו נמצאים שם בכל מיני פעולות. אני מסתכל עליך איך אתה מבריא, נעשה יותר בריא, נעשה יותר חזק, טוב, לשם הבריאות. אני מקנא בכך, זה עוזר לי, זו נקראת קנאה טובה. אני רוצה שאתה תהיה פחות או לא? יכול להיות שאני נהנה מזה שאתה תהיה קצת פחות, ויכול להיות שאני רוצה לראות את עצמי יותר בריא יותר חזק, יותר טוב. אבל בסופו של דבר אי אפשר להגיד שהתהליך הזה הוא רע, יש בו איזו מין תחרותיות. שאני בודק את עצמי כלפיך זו כבר תחרותיות, אבל זה עדיין לשם ההתפתחות. אמנם זה אגואיסטי, אמנם הקנאה התאווה והכבוד מושכים אותי להתעלות, אני רוצה להיות כמוך או אפילו יותר ממך, אבל זה לטובתי.
יכול להיות שאנחנו נמצאים בתחרות, וכשאני מסתכל עליך רע לי, כי אני לא מסוגל להגיע למה שאתה מגיע, לכן בשביל מה לי לראות לפניי דוגמה טובה כזאת? אז היא לא טובה אלא היא רעה. אתה קנית מכונית קאדילק שאני לא מסוגל לקנות, אז אני מפוצץ לך אותה בלילה ונהנה. כי חוץ מזה שאין לך, גם מה שהיה לך שעולה מאתיים אלף דולר נעלם עכשיו, ואני מרוצה, איזה יופי כמה טוב. זה יכול להיות כלפי הילדים של השכנים, לא חשוב כלפי מה.
יכול להיות שאנחנו נמצאים בתחרות הטובה. מהי התחרות הטובה? שהיא מוסיפה רק לשנינו, ואנחנו קשורים יחד ולא יכולים להצליח אחד בלי השני, כשותפים. נניח שאנחנו פותחים עסק, אתה נותן כסף ואני נותן ידע, או ההיפך, ואז אנחנו שותפים. אני צריך אותך? אני צריך. אני אוהב אותך? בלעדיך לא הייתי מרוויח בעסק הזה שום דבר, לכן טוב שאנחנו הולכים יחד. יש כאן מקום לשנאה או לא? וודאי שיש, למה? למה שלא יהיה לי גם כסף וגם ידע, למה יש לי רק ידע ואין לי כסף? אז אולי אני אהרוג אותך באיזו צורה חכמה, ואז כל העסק יעבור אלי. זאת אומרת, בכל מיני מקרים אפילו אם אנחנו תלויים זה בזה, יכול להיות תמיד חשבון בכמה יהיה לי טוב יותר בלעדיך, או שלא יהיה לך, או שחלילה אתה לא תהיה.
מה קורה? יש רק סוג אחד של תחרות שבו אנחנו תלויים זה בזה, ולא יכולים להיות זה לעומת זה, כי אנחנו הופכים להיות לאחד. זו תחרות עד כמה אנחנו אוהבים זה את זה, שאין משהו באמצע כמו חפץ שאנחנו רוכשים, או מוצר שאנחנו מייצרים, אלא אנחנו בעצמנו נמצאים באותה התוצאה הרצויה, שנינו כאחד. והאחד הזה הוא לא מחולק לשניים, שאני במקומך ואתה במקומי, אני פחות וההוא יותר וכן הלאה, אלא אחד. והאחד הזה מגיע רק מהתכללות זה בזה.
אורן: מה זו התכללות?
חיבור. בכל התכונות בכל הדברים אנחנו משלימים זה את זה. שאף אחד מאיתנו לא יכול להיות לבד, ולא יכול לרכוש את זה בצורה אחרת מהשני אלא רק על יד אהבה הדדית, לפחות ערבות הדדית, כהכנה לאהבה הדדית.
ואז אנחנו מגיעים לפתרון היחידי, פתרון מאד מיוחד. שכל מה שתחבר חוץ מזה, תמיד אתה תמצא בזה שימוש אגואיסטי, ורק בפתרון כזה, גם אם נמצאים בתחרות, בקנאה, תאווה וכבוד, בשנאה ובאהבה יחד, לא חשוב מה, הכל משלים זה לזה.
צריכים עוד לדבר על זה, אבל בסופו של דבר זה הפתרון היחידי.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, 12. תחרות על אהבה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10 |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.