תקציר שיחה 8
העולם במצב משברי. דיכאון, סמים, אלכוהול, גירושין, אלימות, טרור, רעב?, מלחמה?. חסר אופק של תקווה לעתידינו ועתיד ילדינו.
עברנו למצב חדש – עולם אינטגראלי גלובאלי – הכל קשור בקשר הדוק. השליטים והמומחים אינם יודעים להתמודד עם הבעיות שעולות. עד עתה התפתחנו בלחץ גדילת האגו והשאיפה להשיג יותר לעצמי. זה היה הנתיב היעיל, הנכון. במצב החדש – דרושה פרדיגמה חדשה.
כוון שהסביבה היא מרכיב מרכזי בפיתוח האדם ננסה דרכה לכוון פתרון.
אנו הולכים לסביבה עולמית של פחות עבודה, יותר יכולת טכנולוגית. סביבה שבה עובדים פחות, צורכים פחות והפנאי גדל.
נידרש לפעול בהרמוניה ובשיתוף. ליצור סביבה שמשנה ערכים.
המצב הבטוח והטוב, זה שכל העולם יראה כמשפחה אחת, שבה כולם חיים בהרמוניה, בהרגשה הדדית, כשכולם תלויים בכולם, ושלום כל אחד תלוי בשלום החברה הכללית, שהוא דואג לכולם וכולם דואגים לו. האמצעי היחידי להגיע לכך הוא החינוך. וחינוך מגיע על ידי השכלה מסוימת, ואחר כך על ידי השפעת הסביבה שזה העיקר
אני לאט לאט משנה ערכים, כי הרגל נעשה טבע שני, וגם אני בעצמי מוכן, למען הילדים שלי ולמען הביטחון ולמען העתיד הטוב להשתתף. אנחנו לא נהפוך מכולם צורה דומה, ולמחוק את כל הפערים, ובכוח לשלוט באיזו תרבות אחידה, אלא לכל אחד ואחד שיישאר מה שיש לו היום. אנחנו סך הכול מוסיפים לחברה את הרוח הטובה שתשרה בינינו.
עם ישראל הוא מיוחד לעומת כל העמים, כי לפי תורתו, במסר "ואהבת לרעך כמוך", הוא חייב בעצם להביא לעולם את שיטת התיקון. בזה הוא מנטרל את האנטישמיות ואת שנאת העמים אלינו, כי היא נמצאת בתת ההכרה בכל אחד ואחד כלפי ישראל חוץ מישראל.
ההפצה שלנו היא לא צריכה להיות מלמעלה, לא לממשלות שהן לא מסוגלות להבין אותנו, כי שם נמצאים האנשים המוצלחים שמחזיקים בכל האוצרות שיש להם בתוך החיים האלה, הם בונים לעצמם חיים מלאכותיים, עטיפה מלאכותית לחייהם ולילדיהם, ואין להם כל כך נחיצות לשנות את כל הסביבה ואת כל החברה האנושית. אלא רק להמון העם אנחנו צריכים לפנות. הסובל מחוסר בטחון, מחוסר עתיד, מחוסר אונים ממש.
המון העם לא יכול ללמוד לפי ההיסטוריה, לפי הדוגמאות שהיו בעבר, אלא אך ורק לפי מה שקורה בהווה, ולאיזו צורה אנחנו צריכים להגיע כדי להבטיח לעצמנו את העתיד. ורק בתוך העם, דווקא בתוך הגוף הגדול ,"המון" זה ממעמד הביניים ומטה, ורואים שמעמד הביניים נשחק בזמן האחרון, גם אצלנו וגם בכל העולם.
צריכים לבנות כאן מערכת תקשורת משלנו, מערכת חינוכית, מערכת השכלה, מערכת ערכים חדשה, ואנחנו זקוקים להרבה אנשי מקצוע שיעזרו לנו בכל כלי ההשפעה האלה על ההמונים. לא עתיד אוטופי, לא דמיוני, אלא בהתאם לכמה שאנחנו מחנכים את עצמנו.
אותן התקוות שהעם אומר שהם החיים הנורמאלים שהם לא מתחת לקו העוני, והחיים הבטוחים, בחינוך, כולם תלויים בעצם בבניית הסביבה הנכונה שלנו ובבניית החברה שלנו.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, -0. מאמר הכנה/תקציר |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.