שיחה 8 - 14. הצורה הבאה, הטובה
חלק 14/14
זאת אומרת, שאנחנו בונים כל הזמן את הסביבה, ועל ידי הסביבה את עצמנו. כל פעם הסביבה צריכה להיות יותר מתקדמת ממני, ואז היא משפיעה עלי. וכך אני מעמיד את עצמי בדרגה מתקדמת יותר. אני כל הזמן חושב, מיהו המחנך שיכול לחנך אותי נכון וטוב. מה הדמות שלו, שאני אלמד ממנו איך להתנהג נכון, איך הדמות הזאת תשפיע עלי, איך אני בונה אותו לפניי כדמות שמחנכת אותי, שאני נמצא איתו בקשר. שלמעשה זה אני בדרגה עליונה יותר, כי כך אני מדמה לעצמי משהו יותר גבוה.
ואז אני משתוקק להגיע אליו, להשתוות הצורה עימו, עם אותה הדמות שאני בונה לעצמי.
אורן: מה זה השתוות הצורה?
השתוות הצורה זו השתוות התכונות. "הוא רחום, אף אתה רחום". זאת אומרת, עד כמה שיש לו רחמנות, השתתפות, קשר ואהבה אליי, כמו מצד מחנך למתחנך, כך אני רוצה שיהיו לי אליו חזרה. זה נקרא השתוות הצורה, השתוות התכונות.
אורן: אבל למה כלפי המחנך? חשבתי שבונים פה סביבה?
סביבה שהיא כמחנך.
אורן: אמרת שעלי להיות כמו הדמות הזו.
הדמות הזאת היא הרי תכונות שאני מדמיין לעצמי, אבל לא פנטסטיות, אלא במקצת יותר טובות. איך אני בונה אותן טובות יותר במקצת? אני בודק במה אני רואה את עצמי היום בצורות לא יפות, זאת אומרת, בכמה שמתגלה לי רע, הכרת הרע. ואותה שכבה, אותה פרוסה שהתגלתה בי עכשיו, אני רוצה לתקן אותה. ואז אני רואה את הפרוסה הזאת בצורה הפוכה בסביבה או בדמות המחנך. דמות המחנך והסביבה זה אותו דבר.
אורן: כלומר הצעד ראשון הוא שאני בודק מה לא בסדר בי כלפי הסרגל של טובת הזולת או רעת הזולת. למען הדיוק אני בודק במה אני מתייחס לרעת הזולת. האם אני עושה כזאת סריקה של היום האחרון למשל.
אתה רואה מה התוסף לך לאחרונה.
אורן: זו נקודת הפתיחה שלנו.
כן.
אורן: מה הלאה, מה הצעד הבא?
תבדוק איך היית רוצה לראות את עצמך, אם היית מתקן את הצורות האלה ביחס לאחרים. אתה מדמיין את עצמך פלוס אחד, במדרגה מתקדמת יותר לטובת הזולת, לטובת הסביבה. וזה נקרא דמות המחנך או דמות הסביבה, דמות החברה. זה נקרא שאתה בוחר כל פעם בסביבה טובה יותר.
אורן: מה הצעד הבא אחרי שדמיינתי?
עכשיו תתחיל להתפעל מאותה הצורה ולמשוך את עצמך לאותם העקרונות, לאותם הערכים.
אורן: איך?
שאתה כל פעם מדמיין צורה יפה יותר.
אורן: אבל אז אני מדמיין משהו שאין בי. אם הוא היה בי אז לא הייתי מדמיין.
תשתדל כל פעם להימשך לזה.
אורן: איך?
כשאתה מדמיין דברים יותר טובים לעומת עצמך, אז אתה נמצא במצב שאתה מוכן להתקדם רק לא יודע איך. תבקש מהסביבה שהיא תשפיע עליך לגנאי או לשבח. אם אתה נמצא בסביבה יותר טובה, היא תעודד אותך להגיע לאותה הצורה שאתה מדמיין עכשיו.
איך הגעת למצב שאתה מרגיש את עצמך רע? זה בגלל שאתה נמצא באיזו סביבה.
אורן: מה זאת אומרת?
אני נמצא במעגל, ובמעגל הזה אני חי. המעגל הזה הוא האנשים שסובבים אותי בחוג שנקרא "החינוך האינטגרלי". אני מרגיש ומגלה בתוך מעגל האנשים הזה, עד כמה אני לא בסדר. אני מרגיש מה עלי לתקן. זה נקרא שאני נמצא בהכרת הרע שלי כלפי הסביבה. ואז הסביבה מראה לי את המדרגה המתקדמת כלפיי. אם הייתי ללא הכרת הרע הזה, הייתי מחובר איתם, מתחבק איתם בתכונות הפנימיות שלי, בהשתוות איתם.
אורן: קודם אמרת שאני צריך לדמיין לעצמי את הצורה המתוקנת. עכשיו אמרת שהסביבה מראה לי את הצורה? אז לא הבנתי מה אני צריך לעשות?
זה אותו דבר. מאיפה תדמיין? מאיפה תהיה לך הכרת הרע? מתוך זה שאתה נמצא בסביבה. צריך להיות קנה מידה.
אורן: כן, את זה הבנתי, שכשאני נמצא בקרבם אני יכול לזהות את היחס הלא טוב שלי.
זה מספיק.
אורן: אז קלטתי שאני מתייחס אליהם לא בצורה מושלמת, לרעתם.
מה הצורה המושלמת? שאתה מתייחס אליהם כך שהיית מתחבק איתם, שלא יהיה הבדל ביניכם. אני לא מדבר על חיבוקים בגשמיות, אני מדבר על השתוות, על התחברות פנימית.
אורן: שהייתי מתייחס אליהם טוב. לא כמו עכשיו.
כפי שהם מתייחסים אליך בטוב. כי אתה מזהה אותם לעומתך, עד כמה שאתה רע.
אורן:. לא כולם מתייחסים אלי טוב, זה לא גן עדן.
במה שאתה מזהה, וזה נקרא הכרת הרע. לעומתם יש הכרת הרע, הרי צריך להיות קנה מידה לכך.
אורן: אז קנה המידה, הוא היחס הטוב שחלק מהם מתייחסים אלי בחלק מהמקרים. זה כאילו הדבר הגבוה?
כן. וזה גם מה שאתה מזהה, אתה מזהה את היחס הטוב שלהם אליך, ואתה מזהה לעומת זה את היחס הלא טוב שלך אליהם. ואז הפער בין זה לזה נקרא הכרת הרע.
אורן: מה הלאה?
רע לך מזה. על ידי ההשפעה מהם אתה מרגיש עד כמה אתה פחות מהם. כי הם משייכים ליחס שלהם אליך הרגשה חיובית, ציון חיובי. החברה מתייחסת אליך טוב, והיא אומרת שהיחס הטוב שלה אליך זה הציון היותר גבוה, זה הטוב. יש בזה ערך גבוה יותר מאשר איך שאתה מתייחס לסביבה. זאת אומרת, אתה נמצא במדרגה יותר נמוכה. אתה מרגיש מכך פגם באגו שלך, וזה מדרבן אותך להגיע להשלמה עם הסביבה.
אורן: להתייחס אליהם טוב.
כן. מצד אחד אתה מרגיש פגם באגו. מצד שני, אין לך ברירה, זה דוחף אותך בכל זאת להתקרב אליהם לפי השתוות הצורה, להידמות להם. אז כל פעם הסביבה משפיעה לך דוגמאות כאלו, ומאין ברירה אתה מתחיל להתאים את עצמך אליהם יותר ויותר. כמו ילדים קטנים שלומדים מהגננות בגן.
לדוגמה יש לי נכד בגן, במקרה אני מכיר את הגנן שלו, שהוא תלמיד שלי. אני לא צריך ללמוד את הגנן הזה, כשאני מסתכל על הנכד שלי אני רואה בו את כל האופי של המחנך שלו בגן. לא צריך שום דבר יותר. זאת אומרת, הסביבה מחנכת את האדם.
אך האדם גם צריך להפעיל כוחות מעצמו, כדי להיות מחובר יותר עם הסביבה. אבל אלה לא כוחות שלו ממש, אלא אנחנו צריכים יחד להשפיע על כל אחד ואחד שיתחבר יותר ויבוא יותר. וכך מתוך החיבור הטבעי, נראה שינויים בכל אחד ואחד. העיקר שתמיד נבדוק את הרוח הכללית שבתוך הסביבה, שהיא תהיה תמיד לחיבור, להתחשבות, להדדיות, לאהבה. ואז לא חשוב אם כל אחד ירצה או לא ירצה, הוא ישתנה.
ודאי שאף אחד לא רוצה, אנחנו מכירים את טבע האדם. וכל אחד מהם יודע את זה, אבל מאין ברירה הוא נכנס למערכת שמשנה אותו נגד רצונו הראשוני, נגד הטבע האגואיסטי. מה היא משנה? היא לא מקלקלת אותו, אלא משנה בו רק את השימוש באגו שלו, שהשימוש בו יהיה בונה, לטובת הזולת, לטובת הסביבה, לטובת האנושות. ואז כל אחד שעובר את החינוך הזה משתנה ובונה בזה את העולם החדש.
אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו היום?
השיעור הוא בניית החברה החדשה, וזה השיעור הראשון בנושא זה. יש מכאן הרבה יציאות לכל מיני דיונים ובירורים. אלה רק ראשי תיבות. וכל זה הוא לפי הרשימות של בעל הסולם שנקראות "החברה העתידית", או "הדור האחרון".
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -8, 14. הצורה הבאה |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.