שיחה 6 - 3. עצירה בהתפתחות ותחילת התפתחות רצון חדש
חלק 3/18
אבל פתאום אנחנו מגלים עצירה בכל הנטיות הללו. וכל דבר שאני עוסק בו, אני מתייאש ממנו מהר ובא לי לעזוב אותו, כמו בחיים הפרטיים שלי. וכך בשנות השישים של המאה העשרים, הגענו למצב של דור מיוחד, מה שנקרא אז "ילדי הפרחים", שהתחיל לזלזל בכל הדברים האלה ולחפש מה יש בהם. הם לא רצו שום דבר. חשבנו שנפלה עליהם איזו עייפות, כי זה היה לא רחוק ממלחמת העולם השנייה, חשבנו שיש להם כל טוב, ולכן הם כאלו.
אבל לא זו היתה הסיבה. הם התחילו לחשוב על היחס לחיים בצורה אחרת. הם קיבלו רצון חדש, כשהם שואלים, בשביל מה אנחנו? למה אנחנו? כולנו הולכים לתהום כמו דרך מטחנת בשר, לא נשאר מאיתנו כלום. הופכים אותנו למכונות, כדי שנמלא רצונות של מישהו, ואנחנו לא מסכימים לכך.
והרצונות שלנו התפתחו והתפתחו יותר ויותר, עד שהגענו לייאוש כללי בכל מה שאדם עוסק בו, ואפילו מעל לייאוש כללי. אנחנו רואים שיש איזו מגמה כללית בטבע שלנו, בטבע הכלל אנושי. שאנחנו מגיעים לדכדוך, למצב שאנחנו שואלים, מה יש לנו בחיים? חיים מפני שחיים, רק כדי למלא מעט את עצמנו, רק כדי לא לסבול סתם. כי אין מה לעשות.
אז אדם בעצם לא מקבל התפתחות, פריחה ושמחה בחיים, אלא ממלא את עצמו מאין ברירה. הוא יודע שאין ברירה, שהוא חי כי צריך כך לחיות, ויותר ויותר אנשים מגיעים לייאוש, ודווקא בדור שיש בו הכול. לא חסר כלום. אפשר לעבוד, להסתדר, לרכוש מקצוע, יש הרבה חוגים, אפשר להתעסק באומנות, במוסיקה, אפשר לנסוע בכל העולם, לבלות. אנחנו רואים שהרצון שהתפתח בנו, שהוא כל המהות שלנו, כאילו לא מכוון אותנו לכלום. הוא נמצא, וזה מספיק לנו, אין לנו משיכה לשום דבר.
מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -6, -3. רצון חדש, כלכלה/בריאות/ביטחון, אקטואליה, נושאי הערבות, המשבר |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.
מועדפים שלי