שיחה 5 - 15. הערבות ההדדית, רשת הקשר בינינו- מחוייבת מצד ההתפתחות שלנו
חלק 15/16
הערבות ההדדית היא אותה רשת קשר בינינו שקושרת אותנו היום בכל העולם. היא התגלתה לפני שנים רבות, התחילו לכתוב על כך כבר בשנות השישים, ב-club of rome. בתחילת המאה העשרים מדענים התחילו לדבר על כך שאנחנו כולנו קשורים זה לזה במושג שנקרא "נאוספירה". ומאז ועד היום יש הרבה מחקרים על כך. אבל הערבות ההדדית היא אותה הרשת שהתגלתה והיא קושרת אותנו יחד ולא נותנת לנו לברוח. ואם אנחנו רוצים להפר אותה, אנחנו יכולים להגיע להתפרצות של מלחמות גדולות מאוד, שבכל זאת אחר כך הייסורים והבעיות יחייבו אותנו שוב להגיע לאותו סוג קשר, להדדיות, ויתור הדדי וערבות הדדית ואהבה הדדית.
נכון הוא שהאנושות חשבה על כך כבר לפני חמש מאות שנה, כתבו על כך כל מיני אוטופיסטים. לפני מאה שנה ויותר חשבו על זה קומוניסטים למיניהם, וגם היום, קיבוצניקים למיניהם. רק שאף פעם בהיסטוריה זה לא היה מחויב מצד ההתפתחות שלנו. היו אנשים בודדים שראו שזה הכרחי, ושבסופו של דבר כל האנושות תגיע לזה. ראה את זה תומאס מאן לפני מאות שנים, ואחר כך כל מיני קומוניסטים ברוסיה וביתר המקומות, אבל הם היו בודדים, אף פעם ההמון לא הלך איתם. כי הם ראו את זה הרבה שנים מראש, והיה נדמה להם שהם יוכלו לממש את זה כבר כאן ועכשיו.
אנחנו מתחילים לדבר על זה כאן ועכשיו מפני שהמשבר הזה הוא רב גווני, והוא מצביע בדיוק על מה שחסר לנו, על ערבות הדדית. זאת אומרת, זה לא בא בגלל שבא לנו, שאנחנו רוצים שזה יקרה, אלא זה בא כדבר המחויב מצד הטבע, מצד ההתפתחות שלנו.
קישור למקור המדעי - Pierre Teilhard de Chardin
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 15. ההתפתחות מחייבת, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 16. הוראות הפעלה ליצירת השינוי בטבע האדם
חלק 16/16
אורן: איך מעבירים אדם מהרָמה של לתפוס את הרעיון הזה שכלית, לרמה רגשית של היותו מסוגל לבצע את הויתור.
רק על ידי כך שאדם רואה ומרגיש מתוך ראייה של הרבה מאוד דוגמאות, עד כמה הוא קשור לאחרים ותלוי באחרים, מצד אחד עד כמה אין לו ברירה, ומצד שני עד כמה זה טוב להיות קשור באופן נכון. הוא יראה וירגיש איזה רווח או הפסד יש לו, וזה בעצם השכנוע.
האמצעי השני הוא הפעלות. אנחנו צריכים להפעיל קבוצות של בני אדם, בכל מיני שאלות ותשובות, מִשחקים, שירים וסרטים למיניהם. להעביר באדם התפעלות רגשית בעד ונגד הערבות והחיבור, ולהראות לו מה כן ומה לא, ובצורה מאוד מעשית מה זה יכול לגרום.
האמצעי השלישי הוא, להשתמש במה שנקרא "הרגל נעשה טבע שני". אם אדם מתרגל להתחשב ולהיות קשור בערבות הדדית בקבוצה קטנה, ובה הוא לאט לאט לומד את זה, כי כדאי לו, אז משם הוא גם יכול להעביר את הדברים האלה לחוג רחב יותר ויותר, עד שהוא מגיע למצב שהוא באמת מרגיש את כל העולם כאותו חוג.
בנוסף חייבים להפעיל מדענים שמדברים על כך מצד הטבע היבש, מהשכל הבריא. שהם מספרים מה קורה ומה יקרה בצורה כזאת או אחרת, כמו רופא שאומר "יש לך מחלה כזו ורק התרופה הזאת תעזור לך, והתרופה נמצאת ממש בהישג ידך". נכון שזה קשה, אבל אדם ייתן כל דבר בעד נפשו.
עלינו להשתמש בכוח הסביבה, כי היא משכנעת אדם לכל דבר. אתה יכול להגיד על חפץ בצבע שחור שהוא בצבע לַבַן בִמקום שחור, ואם יחד איתך יעמדו עוד עשרים אנשים ויגידו במשך עשרים שעות שזה לַבַן, אז אני אחשוב שזה לבן. כי המוח שלי יקבל תיכנות אחר. זה יתהפך אצלי ופתאום על ידי השכנוע החיצון אני אתחיל לראות שזה לבן. יש לכך הוכחות ממשיות. זאת אומרת, השפעת הסביבה על האדם משנה בו את היוצרות, את כל מה שאנחנו רגילים. כי כך גם גדלנו, לא ידענו מה זה ואיך כל דבר, אלא לימדו אותנו.
אנחנו רק צריכים להבין שאפשר ללמד אדם הכל, קשה למחוק את הדברים, ואנחנו לא עושים זאת, אנחנו רק מתקנים לו את העיוות האגואיסטי הזה, כדי שישתמש דרך האחרים להשפיע טוב לעצמו. בסופו של דבר, דווקא בזה יש לו הרווח האגואיסטי הבטוח. איך יכול להיות שלא? הרי הוא מרוויח מכך שכולם סביבו דואגים לו, מבטיחים לו כל טוּב, מי לא רוצה בכך? הוא רק צריך לוותר בשביל זה, אבל הרי על כל דבר צריך לשלם. אבל זה גם לא כל כך לוותר, כי ברגע שהוא מתחיל להתייחס לשני יפה ובאהבה, אז הוא גם נהנה מזה שהוא נותן לשני.
אנחנו לא אומרים לאדם שהוא צריך כל הזמן להיות בתסכולים, כל הזמן להיות בלחץ, כל הזמן להרגיש "אין לי ברירה, ולכן אני כל הזמן מתנהל איתך טוב", וזה עולה לו בהמון כוח נפשי ומאמצים פנימיים, לא כך. אנחנו צריכים להעמיד כאלה כלי תקשורת, כאלה השפעות חיצוניות על האדם שהוא ישתנה ופתאום יהיה לו קל. פתאום הוא ייהנה מכך שהוא מתייחס אליך טוב. הוא נמצא בעולם שכולו טוב, מכל הצדדים מתייחסים אליו טוב ולכולם הוא מתייחס טוב. הכל צריך ללכת מִפסים של הכרחיות לפסים של עשייה מרצון. קודם באונס ואחר כך ברצון.
אורן: דיברת קודם על אמא שיש לה ילד ויש את הילד של השכן. ואמרת שברגע שתהייה לאמא אהבה לילד של השכן אז היא לא תראה בו רע. איך אנחנו מכניסים בלב של כל אדם, אהבה למישהו?
הרגל ולא יותר, כי "הרגל נעשה טבע שני". זה נעשה באמצעות שכנוע על ידי הסביבה, דוגמא טובה מאחרים, סרטים ושירים וכל דבר שמשפיע על האדם, מדובר על השפעת הסביבה. השפעת הסביבה יכולה לשכנע אותי, לתכנת אותי בצורה כזאת שאני אהיה ההיפך, אשנא את הבן שלי ואוהב את הבן של השכן. הסביבה יכולה לעשות הכל, היא יותר חזקה מהטבע שלי. כי הסביבה פועלת בדרגת האנוש ואילו הטבע שלי פועל בדרגת הבהמה, החי. אנחנו רואים איך על ידי סביבה אנחנו משנים את האדם להיות לגמרי הפוך. היו לו תכונות למיניהן, ופתאום הוא נכנס לסביבה ויוצא ממנה שונה. זאת אומרת, השפעת הסביבה היא ההשפעה החזקה מכל יתר השפעות.
אורן: מה הסיכום לשיעור שלנו של היום?
אנחנו הגענו לעידן חדש, אנחנו נמצאים לפני ההכרחיות לשנות את היחס בינינו מתחרות אגואיסטית לערבות הדדית, ואחר כך אפילו לאהבה הדדית, שבנויה תחילה על הכרחיות שבאה לנו מצד המצב הנוכחי, מצד הטבע, ומההכרחיות אנחנו מגיעים לוויתור הדדי ואחר כך להתחשבות הדדית.
אנחנו צריכים לבנות את מערכת ההסברה ומערכת ההשכלה ומערכת החינוך כך, שבמשך הרבה מאוד זמן ובהדרגה הם ישפיעו על האדם, על הקבוצות, על הסביבה, על העם והמדינה ועל כל המדינות יחד, עד שכולנו נקבל חינוך אחד, איך לחיות בבַית אחד בצורה יפה.
(סוף השיחה)
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 16. יצירת השינוי, הסברה וחינוך לערבות, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |