שיחה 5 - 10. לא סתם קשרים, אלא ערבות הדדית ברמת האדם
חלק 10/16
ולכן מתעוררת השאלה, איך נבצע את הדברים? הרי בלי להתקשר בינינו לא נוכל להתקיים, והיחס ההדדי הטוב ממש נדרש כעת מההתפתחות שלנו, כי בלעדיו אנחנו לא יכולים היום גם לתקן את החוקים בכלכלה, בתעשייה ובמסחר.
העולם נמצא היום במבוך, בבלבול, בחוסר הבנה מה עושים הלאה. אנשים כאילו איבדו קשר ביניהם, כי נדרש מהם להיכנס עכשיו לקשר נפשי, לבבי, שלא היה בינינו אף פעם. או שהיינו מזלזלים זה בזה, או שמאין ברירה היינו מתקשרים זה לזה, או שהיינו עוד יותר מוצמדים זה לזה, אפילו נכנסים זה לתוך זה עם התעשייה, המסחר, החינוך, התרבות, הבריאות, עם כל המערכות האלה. אבל לא היה נדרש מהאדם וממדינות להיות ביחס יפה אחד לשני.
דורשים ממני מאמצים פנימיים, פסיכולוגיים, ביחס לאחר. אבל כנראה שזה מה שההתפתחות שלנו דורשת מאיתנו, זה מה שאנחנו מרגישים, שבלי היחסים האלה גם לא נוכל להתקיים יחד נכון בתוך אותו בית קטן שלנו. כי אם אנחנו סתם חיים יחד, אני ועוד אנשים באיזה מקום, זה בסדר, אנחנו חיים באותו מקום יחד מאין ברירה, לכל אחד יש את הפינה שלו. אבל היום אין לכל אחד את הפינה שלו. ואם יש בחדר ארבעה אנשים, אנחנו לא סתם נמצאים כל אחד באחת מארבע פינות החדר. אלא כל הארבעה תלויים עכשיו זה בזה וכל אחד בכולם, עד כדי כך שבלי היחס הנכון בינינו, אנחנו מרגישים את החיים שלנו נוראיים.
וכאן אנחנו צריכים לעשות שלום בית. ואותו שלום בית נקרא "ערבות הדדית". זאת אומרת, הצורה שאנחנו צריכים לקבל היא צורת ההדדיות. חיבור כזה שכל אחד מרגיש שהוא תלוי בשני בנפש, ממש בחיים שלו. כמו קבוצת חיילי קומנדו, שהחיים של כל אחד מהקבוצה תלויים באחרים. וכולם ילכו לאיבוד, אם כל חייל לא יעזור לאחרים והם לא יעזרו לו וישמרו עליו.
יש לנו כאלה מערכות בטבע, יש לנו כאלה מערכות בטכניקה בתלות ההדדית, שנקראות מערכות אינטגרליות או מערכות אנלוגיות, שבהן כל החלקים קשורים זה לזה. אם איזה חלק יוצא משם, כל המכונה מפסיקה לעבוד. ולפי ההתפתחות של החברה האנושית הגענו למצב וגדלנו כך, שהיום הגענו לחיבור כזה.
מקורות מדעיים - התפתחות התלות ההדדית - 3. התלות ההדדית מחייבת אותנו להתחשב זה בזה
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 10. רמת האדם, נושאי הערבות, התלות ההדדית |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 11. שיטה פסיכולוגית חדשה מעל כל ההבדלים
חלק 11/16
איך אנחנו מתקנים את עצמנו, כך שיתאפשר לנו קיום יפה, טוב ובטוח? כי אם לא כן אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מובטלים, נמצאים במשבר בחיי המשפחה, בחינוך ובחיי היומיום. אנחנו הגענו למצב, שחוסר הבנה, חוסר הרגשה הדדית, נעשה גורלי. וממש כל האנושות נראית כמשפחה אחת, רק משפחה שנמצאת במצב לא טוב.
לכן בספר הזה אנחנו ממליצים על שלום בית שנגרם על ידי כוח חיצוני, כוח שלישי. כי כשיש בעיה בין בני זוג, מגיע אדם שלישי, חכם, פסיכולוג או מומחה במקצוע שמתחיל לדבר. הרבה אנשים הולכים לפסיכולוג שלהם, בכלל זו אופנה להיות עם פסיכולוג צמוד כל החיים, ואז אותו מומחה מתחיל לקשר ביניהם.
הוא מדבר עם אחד, מדבר עם השני, מדבר עם שניהם, מעביר איתם שיחות, שואל שאלות, עונה תשובות, מחייב אותם איכשהו לדבר ביניהם, לפתוח את עצמם אחד לשני, עוזר להם להתקשר, עוזר לכל אחד מהם להבין את עצמו ואת האחר. ואז להבין עד כמה, אפילו שהוא הפוך מהשני, כדאי לו לוותר על ההפכיות הזאת. זאת אומרת הוא גם לא מוציא מעצמו את כל מה שיש לו נגד השני, והוא גם סולח לשני ומוותר על הדברים שלא מוצאים חן בעיניו, כמו שכתוב "על כל פשעים תכסה אהבה". אם אנחנו מבינים את הפשעים ההדדיים, ושכולנו כאלה מצד הטבע, כולנו אגואיסטים, חסרי התחשבות, גם במשפחה, גם עם הילדים, גם במסחר ותעשייה, גם בחיי היום יום, במזון, באוויר הצח, בחיים טובים ובטוחים, אז מאין ברירה אנחנו מוצאים את השיטה שעוזרת לנו להתקשר זה לזה.
שיטה פסיכולוגית, שאומרת שעלינו לספר אחד לשני יותר, עלינו לדעת יותר האחד על השני, על האופי של כל אחד ואחד, על האופי של העמים, ועל הטבע. אל לנו להתבייש בזה, אלא לגלות זאת כמו אנשים מבוגרים, כמו אנשים חכמים, שכך אנחנו, ומעל זה עלינו לבנות קשרים. לא לדכא אף אחד, לא לדקור אף אחד על מה שיש לו. כי לכל אחד לא חסרות נטיות ותכונות לא נעימות, אבל מעל זה אנחנו בונים קשר, "על כל פשעים תכסה אהבה". הפשעים נמצאים, ולאט לאט מתוך האהבה אנחנו מפסיקים לראות אותם.
כמו אמא לגבי הילד שלה. היא מסתכלת על הילד שלה, ובעיניה הוא הכי יפה, הכי טוב. היא לא מסוגלת לגלות בו דברים לא טובים ורעים, כי האהבה "מקלקלת" אותה, והיא רואה בו רק דברים טובים, את הרעים היא לא רואה. ובילד של השכן היא רואה דווקא ההפך, היא רואה את החצי הרע ולא את החצי הטוב, כי אין לה אהבה אליו. אבל ברגע שתהיה לה אהבה גם לילד של השכן, אז גם בו היא לא תראה שום דבר רע, אלא רק טוב.
אנחנו רואים את זה בחיים. אפשר לדבר עם כל אמא ולהתחיל להצביע לה על תכונת אופי או התנהגות לא טובה של הילד שלה, היא לא תסכים לכך. או שהיא תצדיק אותו לגמרי, שהוא עושה את זה נכון וטוב, או שהיא לא תסכים שזה בכלל נמצא בו, כי היא באמת לא רואה. זה נקרא "על כל פשעים תכסה אהבה".
ולכן לערבות ההדדית שאנחנו צריכים להגיע, אנחנו מגיעים בצורה כזאת, שמאין ברירה אנחנו מתחילים לקַשר בינינו מרחוק, ללמוד את כל הדברים שיש בינינו, אבל הלימוד עצמו מלכתחילה צריך להיות לשם בניית קשר של אהבה מעל הפשעים. זאת אומרת, מלכתחילה אנחנו מתכוונים לוויתורים, ואז נגיע למצב שנוכל להתאחד בינינו גם ברמה הנפשית, כך שנרגיש את עצמנו קרובים.
העולם ודאי יהיה יותר בטוח, יותר רגוע. אנחנו לא נפחד שהילדים שלנו ייצאו לבד החוצה, כי כל אחד ואחד ידאג להם כמו שאנחנו דואגים להם, ואנחנו נדאג כך לאחרים.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 11. שיטה פסיכולוגית, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 12. הסדרת הקשר בינינו ע"י ערבות הדדית = פתרון לכל הצרות
חלק 12/16
זאת אומרת, וודאי שאם אפשר בכלל לדמיין או לחלום על חברה טובה, אז זאת חברה שבה מקיימים את חוק הערבות ההדדית.
ולגבי הטבע, אנחנו מתקדמים בהתפתחות שלנו, ואנחנו רואים, עד כמה אנחנו נכנסים, מיום ליום או לפחות משנה לשנה, למשברים יותר ויותר עמוקים. ולא שמחכים שיבוא משבר כלכלי. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר שנים ולא מטפלים בהם. יש משברים שאנחנו נמצאים בהם כבר עשרות שנים, בעיית הסמים, הייאוש שהוא המחלה הנפוצה הראשונה בעולם, באקולוגיה, בחינוך ובמשפחה. אז זה לא רק עניין הכלכלה.
ולכן אנחנו צריכים להבין שהפתרון הכללי לכל הבעיות האלה הוא קשר נכון בינינו, והוא משפיע על כל רמות היחסים, החל מהרמה הבינלאומית ועד ליחסים שבתוך העמים ויחסים בתוך המשפחות. ולכן ידיעת מערכת הקשר ההכרחית בינינו עכשיו, היא שמחייבת אותנו לבנות יחסים טובים בינינו. זה דבר הכרחי. ולא סתם לחתום הסכמים על הניר, הסכמי שלום, הסכמי מסחר, תעשיה, כלכלה.
זה דומה להסכם שחתמתי עם בת הזוג שלי כשהתחתנתי, כשההסכם הוא באמת רק על הנייר. אנחנו חיים יחד בתוך הבית, אבל אין לנו חיבור פנימי, נפשי. רק בתוך השטח המשותף אנחנו איכשהו מסתדרים, אז בסופו של דבר המצב שלנו מגיע מהר מאוד לרמה כזאת שאנחנו לא מסוגלים יותר לקיים את ההסכם, ואז אנחנו חייבים להתרחק.
כדי לא להביא אותנו למלחמת עולם, להתפרצות האגו, אנחנו צריכים להביא לכל אדם ואדם את הראיה הזאת של הקשר בינינו ועד כמה שהיום דורשים מאיתנו שהקשר הזה יהיה מלב אל לב. אנחנו רואים עד כמה בטבע הכללי הכול מסודר יפה, עד כמה כולם קשורים זה לזה, כל אוצרות הטבע, כל אוצרות האדמה, כל החלקים של הטבע, מהכוכבים הענקיים, הרחוקים, ועד הכינים הקטנות, וגם דברים שאי אפשר לזהות בעין, כולם קשורים במערכת אחת. וככל שאנחנו מתקדמים יותר במדע, אנחנו מגלים את ההתקשרות הזאת יותר ויותר, את האינטגראליות הזאת, ההדדיות שיש בינינו, ואנחנו יודעים שאם אנחנו פוגעים בזן אחד, זה גורם לאלפי השלכות בחיים שלנו.
אנחנו צריכים להבין שבאותה צורה ועוד יותר מזה קורה גם בחברה האנושית. ולכן ההצלחה שלנו תלויה רק בקשר הנכון בינינו, שנקרא "ערבות הדדית", שכל אחד ואחד ירגיש שהוא תלוי בכולם וכולנו תלויים בכל אחד ואחד. ובהתאם לזה מכאן אנחנו נקבע חוקים חדשים חברתיים ובינלאומיים, יחס בין בני אדם בבית, בעבודה ובמקומות המשותפים, בכל המקומות, ובכלל כל אדם ואדם אפילו שהוא לבד. כולנו חייבים לדאוג למשפחה הגדולה שלנו, כי אנחנו נמצאים יחד במקום אחד וקשורים עוד יותר מאנשים שנמצאים כמשפחה בדירה אחת.
התלות הזאת מקנה לאדם, חוץ מהרגשת הביטחון, גם שגשוג, וכל טוּב. הוא מרגיש שנמצאים סביבו אנשים שרוצים טוב. פתאום כל העולם הוא משפחה אחת. אני לא פוחד, אני לא מתבייש, אני בכלל לא חושש מכלום, כל העולם שלי הוא, אני נושם ברווחה, אני מרגיש את עצמי בכל מקום ברחוב, בבית. אני טס לכל מיני מקומות, ובכל מקום אני מרגיש שאני נמצא בבית.
מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 2. עלינו ליצור סביבה שמחברת בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 12. פיתרון לצרות, נושאי הערבות, התלות ההדדית, זוגיות ומשפחה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 13. דרגת החיים החדשה
חלק 13/16
כאן אנחנו צריכים להבין שהחינוך הוא העיקר. להגיע לראיה כזאת, להחלטה כזאת, ולאט לאט לביצוע הדרגתי בתוך האדם, שכך הוא יתייחס לאחרים. זו עבודה גדולה מאוד, אבל היא החשובה ביותר. ועכשיו כל האנושות נכנסת לעידן החדש הזה. שנצטרך לעשות על עצמנו את התיקון הזה, להיות באמת בני אדם, להיות חלקים. "בני" אלה חלקים של אותה דמות ה"אדם", שכולנו יחד כך נמצאים בו. נקווה שההתפתחות של החינוך האינטגרלי תאפשר לכל אחד ואחד לראות את ההוכחות מהטבע, מהמחקר, מהחיים, מההתפתחות שלנו. שזה ישכנע אותנו להיכנס לחינוך הזה, להתחיל להשתנות על ידי כל מיני ידיעות והפעלות וכך נוכל להגיע לעולם יפה וטוב.
היום אנחנו נמצאים רק בפִתחו של העולם החדש. והיופי שבדבר, שאדם שמתקשר עם אחרים מתחיל דרך האחרים להרגיש כבר את העולם, את החיים. כמו שאני שאוהב את הילד הקטן שלי, אני כאילו נמצא איתו יחד בבית ספר ובכל מקום, וכשהוא נוסע לאיזה מקום, אני כאילו נמצא איתו שם, אני נהנה ממה שהוא נהנה, אני מרגיש מה שהוא מרגיש. יוצא שברגע שאני מתחיל להתקשר כך לכל העולם, אני מתחיל לקבל התרשמות מכל העולם, פתאום יש לי ידיעה, הרגשה, כמו לכל בני האדם שבעולם. אני מרחיב את החיים שלי, עד כדי כך שאני בכלל לא חי בתוכי, אלא חי בהם.
וכאן אני נוגע גם באיזו נקודה נצחית שבי, היכולת ממש להרגיש את החיים החוץ גופיים שלי, במידה שאני נכלל עם כולם במערכת של ערבות הדדית.
מקורות מדעיים - הטבע - 1. הטבע מפתח אותנו לרמה חדשה של קשר בינינו
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 13. דרגה חדשה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 5 - 14. הפסיכולוגיה החדשה- הוראות הפעלה
חלק 14/16
אורן: אמרת שהמפתח הוא ויתורים.
נכון, המפתח הוא ויתורים. זה אחד הדברים. הלימוד לערבות הדדית צריך להיות הדרגתי. קודם כל אנחנו צריכים ללמוד פסיכולוגיה של האדם, ולאחר מכן פסיכולוגיה של שני חברים, ולאחר מכן פסיכולוגיה של בני זוג, יחס של הורים לילדים, יחס של אנשים לשכנים, יחס לקרובים, לכאלה שנמצאים במין ביקורת הדדית. ומתוך זה לאט לאט להגיע לחוגים רחבים יותר, עד מקומות העבודה, איך אני צריך להתייחס שם ולהיות בערבות הדדית, אחר כך באומה, ואחר כך בעולם.
זאת אומרת, צריכה להיות כאן הפעלה הדרגתית מִדְברים קרובים ונגישים שאנחנו יכולים להבין אותם, עד שאנחנו מקבלים התפעלות, התרגשות, ניסיון, חדות חושים, ואז לעבור לחוגים רחבים יותר, רחוקים מאיתנו. עד שנתחיל ללמוד אילו מדינות יכולות להתחבר זו עם זו, פרלמנטים למיניהם, שליטים, וכולי. נדמיין את המערכות האלה בצורה כלשהי, ואז נראה עד כמה שאנחנו נכללים בזה, פתאום נבין אילו שינויים צריכים לבוא בעולם.
כי עכשיו אנחנו רואים שכל השליטים לא מסוגלים לכלום, חסר להם חינוך. חסר להם חינוך של ערבות הדדית, חינוך על מערכות אינטגרליות. הם לא מסתכלים על העולם דרך משקפיים של ערבות הדדית. הם צריכים לקבל בתוכם את ההתפעלות, את ההתרגשות, את ההבנה, את השיטות, איך להגיע לערבות הדדית, איך לעשות קשר בין זה לזה, ולהגיע עד כדי אהבה. וויתור הדדי וודאי שחייב להיות באמצע. ולא שאני עושה איתך עסק, וכבר בתוך העסק, בתוך הסכם, אני מכניס כל מיני סעיפים כאלה שאני אוכל להפר אותו, כי אני צריך לסדר אותך, וכן הלאה. מלכתחילה הולכים לקשר טוב. וברור לנו כבר בסעיף הראשון של כל ההסכמים, שאנחנו לא יכולים להפר אותם, שאנחנו לא יכולים לברוח זה מזה. אז כל הבעיה ובכל הרמות, היא רק בעיית החינוך.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -5, 14. פסיכולוגיה חדשה, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים |
| להשאיר תגובה | |