שיחה 4 - 7. הצורך במערכת חינוך חדשה שתחבר אותנו
חלק 7/15
והבעיה היא איך עושים זאת.
אמנם מדענים, פסיכולוגים וסוציולוגים, מספרים שאין ברירה, ואני רואה ומבין מהחיים שלי שאין ברירה, אבל בכל זאת הטבע שלי כל הזמן חושב אחרת. הוא חושב שאני צריך קודם כל לקבל לעצמי, לספק לעצמי את החסרונות ולא לדאוג לאחרים. אולי גם לאחרים, אבל קודם כל שיהיה לי טוב.
אבל לא מספיק שיהיה לי טוב. במשפחה מתוקנת אני לא חושב כך, אני חושב על כל המשפחה כעל אחד. ולא שאם יהיה להם טוב, גם לי יהיה טוב. לא צריכים לחשוב כך. והחוק של הכוח הגלובלי הזה רוצה לחייב אותנו, שבעצם עלינו להתחיל להתרגל לחשוב על כולם כאחד, על כל העולם כמשפחה אחת.
איך עושים זאת? איך עלינו להתחבר? כל אחד צריך לעזור לאחרים, וכך נבנה כולנו יחד מערכת של חינוך חדש, אינטגרלי, שמחברת אותנו יחד, שמראה לנו בכל מיני הפעלות, בכל מיני שיעורים, שבעצם אין לנו ברירה.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -4, -7. חינוך שיחבר, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -4 |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.