שיחה א' - 15. עשרת הדברות של החינוך האינטגראלי
ניצה: איך היית מסביר אם היית צריך להסביר לי, כמובטלת, מה הם עשרת העקרונות המשמעותיים ביותר שאני חייבת לדעת בעולם גלובלי, שבלעדיהם אני לא אסתדר בעולם החדש?
אי אפשר להסתדר בעולם החדש אם כל אחד חושב על עצמו, אלא אנחנו צריכים לחשוב על כולנו יחד. אין ברירה, זה חוק הטבע שמתגלה בימינו. בנוסף לכך החברה חייבת להיות בדאגה הדדית, כשכל אחד דואג לכולם, כמו החלקים בגוף שלנו. בעולם הגלובלי אנחנו צריכים לבנות מערכות שהן לא אגואיסטיות, החל מכלי התקשורת ודרך ממשלות והפעלות וכל מיני דברים הכרחיים אצלנו בחברה, כמערכת הבריאות והחינוך, שבהן לכל אחד היום לא אכפת מהאחר. אלא אנחנו צריכים לדאוג איך אנחנו בונים אדם בריא בחברה בריאה. ולמטרה הזאת, כל המערכות שיש במדינה חייבות להיות מכוונות. זאת אומרת, חייבת להיות תכנית אחת.
אלי: ואני כאזרח צריך ללחוץ על המדינה.
ודאי, כי רק אותם האנשים שמבינים שהאינטגראליות, הערבות ההדדית, היא הכרחית, יכולים לנהל את החברה. אחרת כל אחד ואחד ימשך לאופורטוניזם, ושוב יהיה לנו ניגוד עם הטבע והרס. אני צריך לדאוג שאותה הרגשה תהיה במשפחה, בשכונה, בעיר, באומה ובעולם.
זאת אומרת, לא צריך לכוון מערכות כמו חינוך, תרבות ובריאות למטרה הזאת, אלא לעשות גם עבודה בעיגולים, מעיגול קטן לעיגול גדול יותר ויותר, עד לכל האנושות.
אנחנו צריכים לארגן את כל הארגונים הבינלאומיים בצורה אחרת, שזאת תהיה המטרה שלהם וכל העבודה תהיה מכוונת לכך. וכל חוקי העולם שיתקבלו כבר כחוקים אינטגרלים, שזה בעצם הקיום ההכרחי שצריך להיות. בתי המשפט, כל ההתנהגות, הדינים, החוקים, הכול חייב להיות רק לצורך זה.
לחוק האינטגראלי יש השלכות על כל החיים שלנו. וזה אפילו כלפי עסקים, מפעלים וחברות, אם יש להם זכות קיום או לא. אם עסק לא נכלל בתוך המערכת ההכרחית, אז הוא כמו קוץ שמזהם ומפריע וגורם רע לכל הגוף. חייבים להוציא אותו, חייבים להשאיר דברים הכרחיים, חיוניים בלבד.
זו השקפה חדשה מאוד, ולא ש"בא לי לעשות משהו חדש, כי נראה לי שאני יכול למכור אותו", אין דבר כזה, אלא ההיפך, כמה שמייצרים ומוכרים פחות, זה משובח, הפוך לגמרי מהיום. וכתוצאה מההשקפה הזאת הכול משתנה.
ניצה: זאת אומרת, כל המערכות צריכות להסתנכרן לחוקים האלה.
כן.
מושי: מי יקבע? כנראה שהמדינה צריכה לקבוע אילו עסקים לפתוח ואילו לא, לפי אותם חוקים. אנחנו מדברים כבר על מצב מאוד מתקדם ועתידי.
אביהו: זו אולי תוצאה של חינוך.
מושי: כן, זו כבר תוצאה של חינוך, שאני אשב בממשלה, ואבדוק ואם יש משהו שהוא לא מותאם לטבע, אז אני לא אאשר לפתוח.
חלק יהיה על ידי כך, ובחלק אחר ההישרדות תהיה כמו בטבע, באבולוציה. כל העסקים שלא יהיה בהם צורך ייפלו, אלה שהם לא חיוניים או לא הכרחיים.
מושי: כן, אם רוב האנשים יעברו חינוך הם מן הסתם הם לא יצטרכו את הדברים האלה. אני פשוט שואל, אם הייתי צריך לכתוב ספר, אז אני לא יודע איך להתקדם. או שנעבור על נקודות מסוימות, נניח שאני לוקח נושא כמו פסיכולוגיה אישית. אני יכול לפתוח ספרים ולקחת כל מיני פרקים, ללמוד, אולי להוציא משם מה ששייך לפסיכולוגיה אישית, מה האדם צריך לדעת על עצמו, וכך בכל תחום. מה אתה יכול להוסיף לזה מתוך השקפת העולם שלך? מה אתה חושב שאדם בעולם החדש יצטרך לדעת על עצמו?
כל אחד חייב לדעת על הכול, רק במידה שהוא מסוגל לעכל את זה, מסוגל לראות דרך ההשכלה הכללית והחינוך הכללי שלו, אבל הוא חייב להיות אדם שלם. הוא יכול להיות במידה קטנה, יכול להיות במידה גדולה, אבל כל אחד כעשר ספירות. הוא לא יכול הבין רק בדבר מסוים, וחוץ מזה כלום. הוא צריך להשתלב במערכת הכללית. וכך יהיה, כי המערכת הגלובלית דורשת מאיתנו כך, שאנחנו במקצת נבין אותה, במקצת נשתלב בכל מה שיש. אני חייב בכל זאת להיות עגול גם בעצמי.
אלי: זאת אומרת, מטרת הקורס היא לתת לאדם תמונה שלמה מינימאלית של העולם, החברה והאדם החדשים.
כן.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 15. עשרת הדברות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.