שיחה א' - 14. חינוך לכולם
אביהו: בהתחלה הצגנו שקהל היעד הוא מובטלים. זה גם היה המיקוד של אורן וגם בזה הוא ביקש להתמקד. ממה שאנחנו מדברים כרגע, אני מבין שמדובר על כלל האוכלוסייה, לא בהכרח על מובטלים או שמובטלים תחילה?
אני חושב שמספר המובטלים הוא יהיה כל כך גדול, ואם אנחנו מדברים על השינוי החברתי אז אנחנו צריכים לקחת לא רק מובטלים אלא עקרת בית, מי שלא עובד, ומי שבפנסיה ובכלל, יוצא שאולי שמונים אחוז מהאוכלוסייה, יהיו ראויים לקורסים.
אביהו: אבל לא בהכרח רק מובטלים.
לא.
אביהו: זאת אומרת, לצורך העניין זה שאדם מצא מחר עבודה או איזושהי פרנסה, זה לא שייך לעניין שהוא צריך לעבור את הקורס הזה.
אלי: או לחלופין לא צריך לחכות עד שהוא מגיע למצב הזה עוד חודש או עוד שנתיים.
לא, אנחנו בכל זאת חושבים שזה חובה לכל אחד ואחד, ושאנשים יצטרכו להתחלק בעבודה וכל אחד, איפה שהוא מסוגל, הוא יצטרך לתת כמה שעות ביום, שזה באמת שעות מועטות.
אביהו: זה שינוי מאוד גדול בגישה.
אבל אנחנו לא עושים את זה, העולם יעשה זאת מאין ברירה.
אביהו: אבל זה כנראה יקח איזה פרק זמן מסוים.
לא יותר משנה, נראה לי.
אביהו: נראה לי שזה איזשהו שלב ביניים שאנחנו מדברים עליו, איזשהו תהליך ביניים.
כן.
אביהו: בהדרגה המצב ילך ויחמיר ובהתאמה כנראה יווצר יותר ויותר צורך בדברים שאנחנו רוצים להגיד.
כן.
אביהו: אז בתוך שלב הביניים, אנחנו לא הולכים עוד למצב הקיצוני שבו כל האוכלוסייה תתחלק בעבודה. אנשים עדיין יחיו בתוך הרצון שלהם לחזור למצב הקודם, או מתוך איזו תקווה לחזור למצב הקודם.
אני חושב שאבטלה באחוזים גדולים תגרום למהומות. וחוסר כוח ואיבוד הדרך אצל ממשלות יגרום למצב שזו תהיה אנרכיה גדולה מאוד. ולא תהיה להם ברירה, אלא לקבל כזאת מסגרת. וזה יקרה מהר מאוד, כי אחרת זו פשוט קריסה טוטאלית ומלחמת עולם, ולא יודע מה יקרה. כי כמו שעכשיו הם לא יכולים לשלוט על המערכות הכלכליות, כך הם לא יוכלו לשלוט על כלום. אם יצאו לרחובות מיליונים, אז גם הצבא לא יוכל להשתלט עליהם. אז כבר זהו, אתה כבר לא יודע מה לעשות. אתה רואה מה קורה למשל בסוריה או במצריים.
אביהו:אז בוא ניקח את מצריים בתור איזה אב טיפוס.
אני לא חושב שזה אב טיפוס.
אביהו: לא טוב? אולי ניקח מדינה אירופאית?
מדינות אירופאיות. יוון זה יותר טוב. אלה אנשים שמצד אחד רוצים לעבוד, בעיקר בחקלאות, בכל מיני עבודות פשוטות, ומצד שני הם אוהבים גם לבלות. לא לבלות, אלא יש להם אופי לבנטיני כזה. ולא גרמנים שהם כולם מכורים לעבודה. אז צריכים להבין שבהתאם לזה אנחנו צריכים לארגן שם משהו אחר מזה שבגרמניה או בצרפת.
אביהו: עם התְאַמות לסוג האוכלוסייה.
ודאי, עם האופי של העם. ויש לנו גם בעיה גדולה בכלל בכל המדינות הזקנות האלו.
אביהו: כן, האוכלוסייה שם מאוד מבוגרת.
אוכלוסייה מבוגרת היא אוכלוסייה שכבר לא עובדת המון זמן והיא חיה במסגרת של בית, בית קפה, טיול קטן. בקיצור, זה צריך להיות מגוון. ודאי שכל דבר צריך להיות בהתאם למקום. אבל סך הכול במדינות כמו גרמניה זו לא כל כך בעיה. כמו שהם הלכו לעבוד ועבדו 20 שעות ביום, אז הם יעסקו בזה.
אביהו: לימוד שיטתי.
כן, במדינות כמו יוון זה קצת אחרת. אתה תצטרך למשוך אותם לקורסים האלה, לעשות אותם בצורה אחרת, לתת להם איזה פיתוי ועוד.
אביהו: אני רוצה לחזור רגע לתקופת הביניים. נניח יוון, מדינה שנמצאת במצב כלכלי קשה, פשיטת רגל, אבטלה וכולי. יחד עם זה, היא מקווה, או לאזרחים לפחות, יש להם איזו מחשבה שכנראה באיזה יום יעבור זעם והם יחזרו לחיות כמו שחיו קודם. מטרת הקורס שאנחנו מציעים, אם אני מבין נכון, היא לשנות גם את התפיסה שלהם, שהם לא יצפו לחזור בעוד שנה, שנתיים חמש או עשר שנים, כשיגמר המשבר, אלא שבעצם הם יבינו שקורה פה תהליך כללי, שהם נמצאים בתוך התהליך הזה, ובכלל כל העולם משתנה. זה לא שבעזרת הקורס הם יוכלו לחזור. הם בעצם צריכים להשתנות בתוך הקורס, בתוך הלימוד הזה.
אני לא חושב שאנחנו צריכים להציג את זה כמטרה. אנחנו צריכים להציג שהקורס הוא כדי להבין את העולם החדש ולהשתלב בו יותר, וברור שזה פותח את האדם והוא כבר נעשה מבין ורך ולא יוצא סתם למהומות ולשבור חלונות ראוה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הרגעת הרוחות, קודם כל. הולכים בצעדים קטנים ולא למהפכה רוחנית. אני חושב שאנחנו לא צריכים לפתוח את כל הדברים האלה מהתחלה ועד הסוף בכלל. אי אפשר להבין, לתפוס, וזה לא לפי הכללים שכותבים לנו מקובלים.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 14. חינוך לכולם |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.