שיחה א' - 11. הכול קשור
אז דיברנו על האדם, על החברה ועל הטבע. יש בזה עוד הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם הרבה. אבל בסך הכל בקורסים הללו כמו בבית ספר, ממשיכים בכל המקצועות, במתמטיקה, פיזיקה וגיאוגרפיה, לאורך כל השנים. אבל העיקר הוא שכל פעם אתה קושר אותם ביניהם יחד, כל אחד ואחד. וכך מתגלה בפני האדם העולם האינטגרלי.
אלי: אני מתחיל בתמונה שמפורקת לאדם, אנושות וטבע.
כן. כי הוא לא יכול לתפוס את הכל יחד. אבל עיקר ההישג של כל הקורסים הוא בכך, שאדם רואה עולם שלם, שאין כאן פיזיקה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, אדם, ממשלה וחברה. יש לנו הכל אחד. ואז אתה הולך להסביר את זה בצורה של האגו, הרצונות לקבל, האור שמשפיע, אני עליו. אז מתוך "אדם", "חברה", "אנושות, ו"העולם", למעשה בלי מילים אתה הופך את זה ל"אני", "קבוצה", "בורא". כך אתה מקדם אותו לכך.
רחלי: אחר כך מגיעים לקבלה?
לא, אבל למה לדבר על קבלה? לא מגיעים לקבלה. מגיעים לדעת את החיים.
רחלי: אתה אמרת מונחים קבליים.
זה כדי שאתם תבינו שבלי המילים האלו, על זה אנחנו מדברים.
אביהו: מה מטרת הידע? אני עכשיו לקחתי שק גדול של ידע ונתתי לאדם. במקביל גם עשיתי איתו הרבה מאוד תהליכים. סדנאות, הפעלות וכולי, והוא עבר כל מיני התנסויות. אבל אני עוזב רגע את ההתנסויות כי זה יותר קל להבין. אני שואל מה מטרת הידע?
בלי ידע אנחנו לא מגיעים לכך שנעשה ממנו אדם. ההבדל בין אדם לבהמה זה בהכרה, בהבנה, בהשתתפות הרצונית, ההכרתית שלו במה שהוא נמצא.
אביהו: כן אבל מה מטרת הידע הזה? הוא היה קודם בלי הידע הזה, עכשיו הוא עם הידע הזה.
הוא יודע איפה הוא חי. הוא יודע איך הוא נפעל, הוא יודע איך הוא צריך לפעול. אנחנו, בסופו של דבר, צריכים לעשות מכל אחד ואחד חלק מהאנושות האינטגרלית. שהוא יראה שאחרת אי אפשר, שהוא חייב להשתתף עם כולם. הוא צריך להיות ממש בתמונה שלמה. שגם אם איש לא אומר לו, הוא רואה שבלתי אפשרי אחרת. אנחנו נותנים לו חינוך אינטגרלי.
אביהו: זאת אומרת, מטרת הידע שהוא יסיק מתוך הדברים האלה בעצמו את מה שאמרת עכשיו.
כן.
אביהו: הוא צריך כאילו לאט לאט להגיע להבנות האלה. ההפעלות יעשו את זה בצורה חוויתית. הוא יחווה, הוא ירגיש, הוא יעשה כל מיני דברים. אז אנחנו פועלים על הלב ועל השכל במקביל.
כן. בוודאי.
מושי: גם היום מלמדים פיזיולוגיה פסיכולוגיה. מה שמיוחד פה שמישהו צריך להיות בעל מקצוע שקושר את כל הדברים האלו. זאת אומרת, אני מזמין פסיכולוג, והוא נותן את החלק שלו. אבל אני כמנחה שרואה את כל התמונה, קושר את כל המקצועות האלו, ומביא את האדם לתמונה השלמה.
זה נכון מצד אחד, אבל מהצד שני, אני חושב שאותו תלמיד שילמד את כל הדברים האלה במקביל, הוא יתחיל לקשור אותם יחד, שזה יקרה בו. ודאי שצריך להיות כאן עוד מקצוע בעיקר בדיון, איך שאנחנו קושרים את זה. אני חושב שבמאמרים, נניח של בעל הסולם, שאנחנו נעבד אותם בצורה כזו שלא יישאר שם שום זֶכֶר מקבלה ומדת ומכלום, אנחנו נוכל להוציא הרבה מאמרים מכל מאמר שלו, הרבה סוגי חומר כאלה, שהם יקשרו יחד את כל הדברים ויתנו את האור, הכוח הפנימי.
מה שאני למדתי בחיים, אני היום משתמש בזה בקבלה. אומנם שאז למדתי את זה לגמרי בלי ידיעת הקבלה. אבל עכשיו, מתוך זה שאני לוקח את המכשיר של בעל הסולם, אני רואה באלקטרוניקה, בפיזיקה, בכימיה, בכל הדברים, ברפואה ובהכל, אותם העקרונות. זה עוזר לי לקשור אותם יחד. אז אני חושב שעל ידי עיבוד החומרים שלנו, אנחנו נגיע לזה.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 11. הכול קשור |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.