שיחה 2 - 4. ניתוח של לימור
מצד שני, אנחנו רואים שמין האדם לא מצליח, ואילו פרי העץ למשל גדל. הוא נולד מאוד לא נעים, לא טעים, לפי הריח, לפי הטעם, לפי הצורה שלו, אבל לאט לאט כשגדל ובשל, דווקא בסוף הבשלות שלו הוא יפה, מריח טוב, הטעם טוב, מוכן לאכילה, ולא לקלקול קיבה כמו פרי שהוא בוסר. וכאן אנחנו מתחילים לחשוב שאולי גם אנחנו דומים לאותו פרי על העץ?
האנושות במטפורה שנייה – כפרי לא בשל עדיין, פרי באושים
שאנחנו עוברים עכשיו צורות התפתחות כאלו שעוד לא הגענו לסיום, עוד לא הגענו לבשלות. ולכן אנחנו דומים עכשיו לתפוח ירוק, קשה, חמוץ, שאף אחד לא יודע שיגדל ממנו אחר כך משהו טוב, אם כבעלי ניסיון לא היינו יודעים כבר את הסוף שלו, את סיום ההתפתחות שלו.
מטפורה מאד אמפתית = עוד לא גמרנו להבשיל
כך אנחנו יכולים להגיד גם על האדם. שהילד כשהוא קטן הוא טיפשון וחלש ולא יודע כלום, ועד שהוא גדל עוברות חמש עשרה ועשרים שנה, ורק אז הוא כשיר לחיים, ויודע לעשות דברים, וללמוד עוד דברים, ולהפוך את העולם. מה שאין כן, אם ניקח איזו חיה שכל ההתפתחות שלה היא תוך כמה שבועות אחרי הלידה, אז היא לא מתקדמת הרבה, היא נשארת חיה, שיודעת רק איך לדאוג לעצמה בצורה אינסטינקטיבית, אבל לא משנה את עצמה ואת העולם. זאת אומרת, אפשר להוציא מזה איזה סיכום. שקודם כל ההתפתחות שלנו היא התפתחות הדרגתית, וכמה שהפרי או היצור, נמצא בהתחלה בצורות מקולקלות כביכול, חמוצות בסך הכול, בסוף הוא יהיה יותר מתוק. וכמה שהוא מתפתח יותר זמן, הוא עובר הרבה מצבים בהתפתחותו, אז גמר התפתחותו יותר משובח, והוא מגיע להישגים גדולים יותר.
פירוט המסר: ההתפתחות הדרגתית, דגש על הכיוון
ההבטחה – למרות החמיצות הנוכחית – יש עתיד טוב ומתוק
ככל שהתהליך מתארך – יותר מצבים – ההישגים יהיו גדולים יותר
רמז לא מודע – קודם דובר על = להפוך את העולם, האדם כמשנה את העולם – מה שמתקשר כעת למתיקות...
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -4. האנושות מתפתחת |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.