שיחה 2 - 18. ניתוח של לימור
אורן: בשיעורים האלה יהיו שיעורי בית או לא? אנחנו לא בעד שיעורי בית כמובן.
זה תלוי בתדירות שבה נעביר את השיעורים.
אורן: אנחנו באים כל יום.
אם כל יום, אז לא צריכים להיות שיעורי בית.
במקום זה, שתהיה איזו מוזיקה,
כל מיני קליפים,
בדיחות,
שבן אדם יכול לשמוע ב-MP, בקיצור,
כל הזמן תחת השפעת הסביבה הטובה.
אורן: אל תבנה על זה, אנחנו לא כאלה חרוצים. אבל אם אין שיעורי בית, זה כבר טוב בתור התחלה.
אני לא חושב שזה טוב, אבל שיעורי בית אין.
צריכה להיות השפעה בכל מקום. יש רק השפעה, שאתה נמצא גם בבית תחת ההשפעה של סביבה טובה.
אורן: אני עוד לא יודע מה לעשות עם זה. בשיחה בינינו אתמול כתבתי ארבעה עמודים, אבל בשיחה שהיתה לי עם אשתי היה קשה לי להמחיש מה היה פה. אני לא בדיוק תופס את הדברים שלך עד הסוף.
תיקח קלטת של השיחה, תשב ליד אשתך ותצפו יחד בתוכנית.
אורן: גם חברים צלצלו לשאול מה זה. שמעו שיש לי עיסוק חדש, והיה לי קשה להסביר. אני לא מצליח למצוא את המילים להסביר לך מה אני מרגיש, זה מרשים הדברים שאתה אומר פה, אבל הבעיה כנראה בי. אין לי איזו טענה, אני רק מנסה להעביר לך את התחושה שקשה לי לבטא לעצמי ולאשתי או לחברים שספרתי להם על המפגש שהיה פה אתמול, מה זה בדיוק?
מה אנחנו עושים? אנחנו מסבירים לאדם מה הוא צריך כדי להיות מאושר.
אורן: לי אתה מסביר. אז מה צריך כדי להיות מאושר?
סביבה יפה, סביבה טובה, שתביא אותך למצב שאתה תרגיש פשוט טוב בחיים. אני בטוח, יש לי חברים, יש לי כל העולם שחושב טוב עלי, ורוצה רק בטובתי, וכולם דואגים לי, ואני גם דואג לאחרים. אנחנו חיים בעולם שכולו בטוח וטוב ויפה וחם. כולו אהבה.
אורן: איפה העולם הזה? ברור שהייתי שמח לבוא לשם.
בז'בוטינסקי 112.
אורן: אני שואל ברצינות.
צריכים עוד לפתח את זה.
אורן: עוד מפגש מסתיים לו שגם היום אני מרגיש שאני לא בדיוק תופס את הדברים.
זו צריכה להיות מערכה גדולה.
אורן: אין בעיה אני פה גם מחר. אני רק משתף אותך בתחושות, זה לא שלא נבוא מחר, אנחנו נבוא.
אני נותן לכם סך הכול את השיעור העיקרי.
סביבו צריכה להיות מערכת שלימה,
הפעלות,
הסברים,
שאלות,
תשובות,
הרבה דברים.
שיעור כזה יכול לספק עבודה יומיומית במשך שבוע. שאנשים מתאספים.
אני נותן שיעור, כולם רושמים, כולם רואים, ולפי השיעור הזה אתם צריכים לעבוד עם הכיתה.
אורן: טוב. אז ניפגש מחר.
כן. מחר אפשר לדבר למשל על עד כמה האדם חופשי או לא חופשי, על הבחירה החופשית.
המשך פיתוח של מושג הסביבה והבחירה
וכך משיעור לשיעור, סך הכול חמישה עשר שיעורים כאלה, במשך שלושה עד ארבעה חודשים, שבהם האדם מקבל ידיעה
איפה הוא נמצא, מה קורה לו, מה הוא צריך לעשות עם עצמו, עם המשפחה, עם העולם. ואז יחד עם זה הוא משתנה, הוא מקבל שינוי פנימי. אבל צריכים לבנות סביב זה מערכת שתסייע לשיעור.
השיעור עצמו הוא העיקר, אבל סביבו יהיו כל מיני הפעלות שילוו את השיעור. בלי זה אי אפשר.
אני מבין שאדם ששומע בפעם הראשונה קשה לו לקלוט. אמנם הכול נכון, אבל יש המון דברים שהוא לא חשב עליהם. אני מבין אותו. אז צריכים עכשיו להביא אותו לקליטה חדשה. תאמין לי אני לא יכול להסביר יותר קל, אני לא אוכל לרדת יותר מזה.
ואז השיעורים המלווים צריכים לעזור לאדם לקלוט.
זה חלק שכולל גם הפעלות, כי בזה שאתה מתחיל לעסוק בו, חוץ מהשיעור, אתם כבר מתחילים לעסוק בקבוצה, בדיונים, בכל מיני דברים.
שם כבר מתחיל להיות העניין החברתי. אפילו שלא מדברים על זה, אבל הצורה שאתה מביא אותם לזה, וגם הנושא, הכול יחד מתחיל כבר לעבוד.
אתה לא צריך להגיד, "היום אנחנו משחקים איך אחד לא יכול בלי השני". זה שאתם עושים את הדיון על הנושא שאני העברתי עכשיו, בעיגול, בהדדיות, אתה תראה איך שהם ידברו בהתחשבות, זה יהיה כבר אחרת. אתה כבר מתחיל לשחק איתם. תצליח.
אורן: תודה שהייתם איתנו, תהיו איתנו גם בהמשך. כל טוב.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 18. הוראות הקורס 3 |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.