שיחה 2 - 10. ניתוח של לימור
לכן, בסך הכול מה שאנחנו צריכים זה את הסביבה. מה נותנת לנו סביבה טובה? על ידי הסביבה הטובה, אני מתחיל להרגיש את הרע בטבע שלי, שאני אגואיסט, שאני לא רוצה להתחבר, שאני עצלן, שלא כל כך חשוב לי, לא כל כך אכפת לי. יש בי הרבה מאוד תכונות כאלה שלא רוצות כל כך להתפתח.
אמפתי – יש בי תכונות כאלה..מרכך את תפיסת האדם כאגואיסט
ואז דווקא ההיפך, אני מבין שחייבים לעשות חברה עוד יותר יפה, עוד יותר טובה. זה כמו שאני עצלן והולך לאיזו קבוצת ספורט, אז אני צריך השפעה עוד יותר גדולה מהם. שהם ימשכו אותי, שייקחו אותי, שממש ידחפו אותי למרכז המשחק, וכן הלאה, ואז זה יוצא טוב.
הדימוי הספורטיבי קצת מרכך גם כן את האמירה על העצלנות
זאת אומרת, אנחנו צריכים לפתח לא סתם סביבה, אלא שהיא תדאג לכל אחד ואחד, שהוא לא יתעצל ויהיה מחוץ למשחק הזה שלנו.
ההתפתחות – באמצעות משחק – מגליש את הרעיון..
וכמו שילדים קטנים, נעשים חכמים על ידי משחקים, גדולים, חזקים, כך גם אנחנו, על ידי המשחקים שלנו, בתוך החברה שמקדמת אותנו, נגיע בצורה יפה, כמו במשחק, לצורתנו המושלמת, ונעבור אם כך מעל כל המשברים ונגיע לחיים טובים.
היכולת לשחק סביבה טובה – תאפשר להגיע לצורה המושלמת – ולהתגברות על המשברים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 10. זרוז התפתחות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.