שיחה 2 - 14. ניתוח של לימור
אורן: אתה מדבר עליהם בגוף שלישי, אבל בעצם אני אחד כזה, וגם האנשים פה בכיתה הם כאלה.
נכון, אבל אנחנו מדברים על החינוך, לכן אני מדבר בגוף שלישי. אנחנו, אני מדבר על עצמנו ועל כמוני, יודעים איך לעשות ומה צריך לעשות. איך לחסוך מכות. כבר דיברנו על שלבי ההתפתחות האלה, שעד כמה שהדבר יותר מפותח, כך הוא עובר בהתפתחות שלו מצבים קיצוניים ההפוכים מצורת ההתפתחות היפה.
אנחנו באים ללמד אתכם כי אנחנו יודעים. לא אומרים מהיכן
ועכשיו אנחנו נכנסים להתפתחות כזאת, שצריכים לפתח את עצמנו בעצמנו, בשלב האחרון הזה של ההתפתחות.
הצורך של כל אחד לפתח את עצמו – הוא סוג של בחירה
ואנחנו רואים שכאן המצבים שלנו הם מאוד דרמטיים. לעומת ההתפתחות שהייתה כל הזמן על ידי כוח הדחייה של הטבע, לא הייתה לנו אפשרות להתפתח בעצמנו, לא הייתה לנו אפשרות בכלל להשתתף בהתפתחות, לא בקצב ולא בצורה. מה שאין כן עכשיו, גם קצב ההתפתחות וגם צורת ההתפתחות תלויים בכמה שאנחנו, במודעות שלנו, מעכלים את הצורות העתידיות ומקדמים את עצמנו אליהן.
שוב – המקום של הבחירה בסוג וקצב ההתפתחות
לכן המשבר הוא גלובלי ואנחנו לא מתפתחים יותר. אנחנו נעמוד במקום עד שנעכל שכל שלב ושלב הבא חייב להיות בהקדם הרצון שלנו, בהקדם העלאת המודעות שלנו להתפתחות. זאת אומרת, ההתפתחות עכשיו לא יכולה להיות התפתחות אינסטינקטיבית, כמו בכל הדורות עד כה, אלא התפתחות על ידי המודעות או תוספת מודעות שלנו בכל שלב ושלב. זה נקרא שאנחנו נמצאים עכשיו בהתפתחות המדבר, בהתפתחות האדם. שיש לי דבר חדש שמתפתח, הבנת הטבע, המערכת, המטרה, ואני הכלול בה ומשיג אותה.
יוצר קשר ישיר להתחלה! שלב ההתפתחות של המדבר = כאן מוסיף את אלמנט הבחירה של האדם
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, 14. ממשבר להתפתחות |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.