ועד כמה שהעולם נכנס יותר ויותר להתמחות כזאת, שלכל אחד ואחד יש את העבודה שלו, אבל העבודה שלו היא מחוברת, נמצאת בהרמוניה עם כל יתר בני האדם, אז אנחנו יכולים באמת לספק לנו אלפי דברים נוספים לְמה שהאדם היה מספק לעצמו בעבר, שזה היה קצת לחם, קצת חומץ, קצת יין, קצת בשר וזהו. אחר כך קצת יותר אוכל, יותר ביגוד ונעליים. אחר כך קצת יותר הסקה, איזה כלֵי רכב וכולי. בהתאם לזה התפתחו מומחים בכלכלה, מומחים בחקלאות, מומחים במכונאות, וכל העניין של תרבות, ספרים, נגינה, שירה. אנחנו רואים שסביב האדם יש תעשיות שלמות כאלה, שהוא אפילו לא חייב אותן, ולא צריך את זה במידה ההכרחית לחיים, אבל גם בלי זה הוא לא יכול.

אנחנו רואים מוסיקאי שעולה על הבימה, מופיע עם הקונצרט שלו לפני אלף אנשים, משלמים לו כסף עבור הופעה אחת שלו, כמו שמרוויח פועל בזיעה במשך חודש ימים בקושי, ואולי אפילו במשך שנה. זאת אומרת, אנחנו מעריכים מאוד את הדברים הלא הכרחיים לנו. וזה שייך לגופו של האדם ממש, שבלי זה אנחנו לא מסוגלים, לא חיים, כמו הספורט, התיירות, וכל מה שיש בימינו. אם נעשה חשבון מה אנחנו עושים בימינו לצורך "אוכל נפש" מה שנקרא, לעומת מה שאנחנו מייצרים, אז אנחנו מייצרים תשעים אחוז, ולא פחות, דברים שאין בהם צורך. אבל אנחנו צריכים אותם כביכול, כי בלי זה אנחנו מרגישים שלא, שגם זה שייך לדרגת האדם, גם את זה אני צריך. או שמאין ברירה ודאי שאני יכול לחיות במערה, אבל התפתחות האדם מחייבת גם את זה.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. גלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים