יש עוד סיבה שהיא לא פשוטה בהסברה המונית כזאת, אבל היא בכל זאת לא מבוטלת, וזה האיזון שלנו עם הטבע. היום אנחנו יכולים להביא הרבה מאוד מדענים, פסיכולוגים, פילוסופים, סוציולוגים, אנשי כלכלה, אנשי חינוך, תרבות, מכל מיני סוגים, אבל העיקר מדענים שמסתמכים על עובדות מהטבע, מהמחקר שלהם, ומוכיחים שאדם כשהוא נמצא בקשר הדדי בסביבה שלו, גורם השפעה חיובית לכל הרמות האחרות של הטבע, לדומם, צומח וחי. הוא נמצא באיזון עם הטבע.

הגישה הזאת, הגישה ההוליסטית, היא לא חדשה, והיא תמיד הייתה קיימת בשוליים של המדע, אבל דווקא היום היא באה מהשוליים ותופסת יותר ויותר את מרכז המדע. כי בפיסיקה קוונטית, בביולוגיה, במחקר תופעות סוציאליות, אנחנו רואים יותר ויותר עד כמה שהעולם הוא עגול, ודווקא האדם ביחסים הפנימיים שלו ברמת המערכת החברתית, משפיע על כל יתר המערכות שבטבע ובמיוחד מזמין על החברה האנושית תגובות בהתאם להתנהגות שלו מהטבע. עד כמה שהוא בעצמו נמצא בהתחברות טובה, יפה, בסביבה אנושית, כך הוא מזמין תגובות טובות מהטבע לחברה האנושית, וההפך.

הדברים האלה הם לא נראים לעין, הם לא קורים עכשיו, שפועלים ומייד מרגישים את התוצאה, גם לטובה וגם לרעה, אבל מתוך המחקרים אנחנו רואים שיש קשר בין הדברים ואנחנו רואים עד כמה שבניסיונות החוזרים שלנו זה עובד, זה כך. יש כוחות גדולים בחברה, או רעים בשנאה הדדית או טובים בחיבור הדדי, שהם כוחות ממש שפועלים על כל הסביבה ועל כל הדומם, צומח וחי, על העולם הפיסי, ואותם אנחנו צריכים גם לגייס ושזה יהיה לנו ככוח ההוכחה לחיבור, לנחיצות לחיבור.

וחוץ מזה, להביא אותן העובדות, אין סוף עובדות על זה שהעולם שלנו הוא כולו מערכת אחת הקשורה יחד בכל הרמות, בכל הקשרים האלה, שאנחנו רק התחלנו עכשיו לגלות אותם מתוך זה שהתחלנו לראות שאנחנו תלויים בהם. ולכן אם הוא נמצא בצורה כל כך תלותית, הדדית, כמו אחד ממש, כמו מערכת אחת, אז אנחנו צריכים להתייחס לכולנו כמשפחה אחת, כגוף אחד, כמערכת אחת שבּה מי שלא נמצא, כן נמצא, קרוב לאחרים, רחוק מאחרים, לא חשוב, אבל תלוי ביחס שלו לאחרים, עד כמה שהעולם הזה ישרוד וירפא את עצמו, ויבוא לצורה הטובה והיפה, או שהוא פשוט ייעלם.

כי אנחנו רואים שכדור הארץ לא מסוגל לסבול אותנו בצורה שאנחנו חיים עכשיו. וכל הדברים שמתגלים עכשיו הם עדיין מתגלים בצורה זעירה, כדי ללמד אותנו לחיבור, ללמד אותנו לאיזון, ללמד אותנו לתיקון. אבל אם אחרי כמה פעמים כאלה אנחנו לא שומעים ולא נשמעים, אז הטבע ממשיך במקום היחס של האזהרה והדחיפה לתיקון, ואז הכוחות שלו לא יהיו כאלה שמעוררים אותנו לתיקון, אלא הם יתגברו ויגמרו אותנו. המכות כבר יהיו לא כדי ללמד אותנו, אלא כדי להרוס אותנו. את זה אנחנו צריכים להוציא כמחקרים מכל מיני דברים.

חיים חדשים, שיחה 47, 02.08.12

 


שייך לנושאים: מדע/אקולוגיה, אקולוגיה, נושאי הערבות, המשבר, מדע/אקולוגיה, מדע
להשאיר תגובה |

חלק 12/15

אורן: הדגשת קודם שכיוון ההתפתחות שלנו צריך להיות מאהבת האדם, לאהבת הטבע. אני לא מבין מה זה אומר.

יש כאן כאילו שני כיוונים, אני יכול לפתח יחס יפה לחברה האנושית ואז מהיחס היפה לחברה האנושית אני אומר "בואו נאכל ונשתה כי מחר אנחנו יכולים להרוס את כדור הארץ" או ההיפך כמו שאומרים אלה שעוסקים באקולוגיה, בשמירת הטבע, "לא איכפת לי מבני האדם, אלא העיקר זה שמירת הטבע".

אני אומר לא, זה צריך להיות עגול, זה צריך להיות אחד. יחס אחד חייב להיות להכל, כי אדם הוא חלק מן הטבע. ולכן חייב להיות אותו יחס גם לחברה האנושית, גם לאדם בתוך משפחה וגם בתוך הטבע הכללי. חייבים להגיע לאיזון בין כל החלקים, כי זה מה שאנחנו לומדים שקיים בטבע, ובכך אנחנו מגיעים לשמירת החוק הכללי.

כמו שהפלנטות והכוכבים נמצאים באיזון ביניהם והם מסתובבים ומשפיעים זה על זה. וכמו שעל פני כדור הארץ אם אתה עושה משהו בחלק אחד, אתה מקבל תגובה, אם אתה מבדיל בכלל, מהצד השני, כך אנחנו צריכים גם להבין איפה אנחנו נמצאים. אנחנו צריכים כך להתייחס אל עצמנו. אני לא מבין כאן מה בעיה.

אורן: אני פשוט לא מבין מה צריך לעשות. הבנתי שצריך לאהוב את האנשים.

כשאתה מדבר במסגרת החינוך שלנו על היחס היפה בין בני אדם, אותו היחס היפה חייב להיות לדומם, צומח ולחי, שאנחנו ניזונים מהם. ואני עוד מוסיף, ואותו יחס של האיזון צריך להיות לחוק הטבע הכללי שמחזיק ומפתח את כל המציאות. זה המנוע הכללי שלפיו הכל זז.

במחקר שלנו כשאנחנו חוקרים את הטבע, אנחנו בעצם חוקרים את החוקים הפרטיים של אותו החוק הכללי, שהמדענים כל כך רוצים להגיע אליו. הם רוצים להגיע לחלקיק הבוזון המיוחד, שהוא כמו תאי הגזע בגוף, נמצא כתא הגזע במבנה היקום. הם רוצים להגיע לנוסחה שבתוכה הם יכולים להביע את כל החוק של הטבע הכללי, שאיינשטיין ואחרים אחריו רוצים כל כך להרגיש, להבין, לבדוק, לראות את זה, כי מרגישים שיש דבר כזה, שבלי זה לא יכול להיות שבכלל הכל קיים. אז הם משתדלים להגיע לזה.

לכך האנושות בעצם נמשכת. האדם נמשך להשיג איפה הוא נמצא. הדחף הפנימי של האדם הוא לדעת מהו הדבר שבו אני עכשיו, איזו צורה אמיתית יש לזה, איזה מנוע מסובב את זה. כי בכך תלוי העתיד שלי כמו העבר שלי, הגורל שלי. מכך אני אדע איך אני יכול להצליח במעשים שלי. אם הם יהיו בהתאם להתפתחות שלי אני אצליח, אני יכול לקדם את עצמי אולי לזרז את ההתפתחות. אם אני אלך לכיוון הפוך או צדדי אז בהתאם לזה אני מפסיד. אני כבר ראיתי את הדברים האלה בהיסטוריה שלי.

וגם בחיים שלנו, אם אנחנו מסתכלים על הילדים, אנחנו יכולים מראש להגיד במה הילד יצליח ובמה לא. בכמה שאנחנו מבינים את החוקים, אנחנו יכולים להגיד לילד, שבהתאם לאופי, התנאים והאפשרויות שעומדות בפניו, בזה הוא יצליח ובזה לא. ואנחנו יכולים להסביר לו למה כן ולמה לא. אז בכך אנחנו שומרים את האדם מלעשות אולי טעויות גורליות. אותו דבר אנחנו רוצים על עצמנו. זו כל התפתחות המדע.

כי התפתחות המדע זה לא סתם לעשות מכשירים סלולאריים מחודשים יותר, אלא זה להבין על מהות החיים שלנו, בשביל מה ולמה, איך להטיב לנו בכללות. אנחנו רואים באיזו צורה נמצאת האנושות, אנחנו הגענו עם כל היכולות שלנו למצב אנוש, שלא מתאים לאדם. אז וודאי שאם אנחנו מדברים על החוק הכללי, על ידיעת החוק הזה, על להתקרב אליו, זה ייתן לנו ממש קו, אור ירוק, להבין לאן להתקדם, אין לבנות את עצמנו בצורה היפה, בצורה פרקטית לחיים שלנו ולילדים.

על זה מדברים המון מדענים, על זה מדברים המון אנשים, זו לא הדעה שלי בלבד שבזה אני מנוגד לאחרים. אני מדבר על הטבע הגלובלי הכללי שיש בו חוקים, ואנחנו לומדים את החוקים האלה במדע. ומתוך כל המדעים אנחנו מגיעים למצב שרואים שהכל מחובר ועגול.

העובדה היא שאנחנו נמצאים עכשיו במשבר הגלובלי, ולא האמנו שזה יקרה, כי חשבנו "אני אעשה מה שבא לי", פתאום רואים שזה לא כך, אלא ההיפך. ראשית לא ידוע מאיפה זה בא, ושנית האדם לא יכול לעשות מה שהוא רוצה, כי הוא קשור לאחרים. אתה אומר שהעולם הוא לא גלובלי, ומתחיל לדבר על זה, ואני בכלל לא מתחיל מזה, אלא אני מתחיל מהנקודה שזה ידוע.

אני ממליץ לפנות למקורות של המדע, ולהוכיח שזה אחרת. אין היום מדען שחושב שהפיזיקה זו פיזיקה והכימיה זו כימיה, והם לא קשורים זה לזה, אין דבר כזה. אנחנו נמצאים בהבנה הזאת כבר עשרות שנים. הטבע מאז ומתמיד היה כך, אלא אנחנו מבינים את זה כבר עשרות שנים. זו השפעת הסביבה על האדם, והשפעת האדם על הסביבה. קודם לא חשבנו שזה יקרה, היום רואים מה נעשה עם האקלים, מה נעשה עם האוקיינוסים, עם הזיהום, עם הכל. האם אין השפעה? הכל אחד.

מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, 12. האדם חלק מהטבע, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע
להשאיר תגובה |

טימקוד קטע 3/12

ואם נלך לזמן עוד יותר עתיק, אז נבין למה דיברו על השימוש בשכל לטוב או לרע. החכמים הקדמונים כמו אריסטו ואפלטון, שהיו ביסוד המדע המודרני, אמרו שלא לתת מדע וחכמה לכל אחד שבא לו, אלא רק לאנשים הגונים, שיודעים להשתמש במדע בצורה הנכונה, רק לטובת חיי האדם, רק לזה שהאדם יפַתח בזה יחסים טובים לאחרים, שהוא יגרום בזה חיים יותר טובים, נוחים, לאנשים. אבל אם אתם מוסרים מדע לכל מי שבא לכם, בכך אתם בעצם עושים רע לאנושות. כי בטוח שהאדם מתוך האגו שלו ישתמש במדע לרעת עצמו ולרעת אחרים, שאז זה חוזר אליו חזרה. ובסופו של דבר הוא הורס את הסביבה, הוא מכוון את כל האנושות לייצר נשק, וכל מיני דברים שאין בהם שום צורך.

ואנחנו רואים גם בימינו שעל ידי המדע, על ידי החוכמה, על ידי כל היכולת האדירה שלנו, הגענו למצב שיש לנו כל טוּב בידיים, אבל אנחנו משתמשים בכל הדברים האלה להַרֵע. והעובדה שאנחנו נמצאים במשבר הכולל את כל שדרות החיים שלנו, כל רמות החיים שלנו, גם המדע והחכמה נמצאים במשבר, וגם החינוך, המשפחה, היחסים בין בני אדם, היחסים בין בני זוג, ובין הורים לילדים, הבריאות שלנו, העתיד שלנו, היחסים בינינו והתרבות שלנו. מה אנחנו רואים? ממה אנחנו ניזונים, מכלי התקשורת? המצב לא נמצא לגמרי בהתאם לְמה שאנחנו מסוגלים תיאורטית לעשות.

אלא השימוש בכל היכולות שלנו הוא לא נכון, וזה נמשך כבר דורות. אלפי שנים מאז שאפלטון ואריסטו דיברו שלא לפרסם את המדע לכל אחד, אלא רק לאנשים שיודעים להשתמש בו נכון, שיאמצו רק את הדברים הנכונים, הטובים. ואם אנשים עם היצר הרע שבהם ירצו להשתמש במדע לצורות כאלו של שליטה של אדם באדם, לפתח כלי נשק, כל מיני בלבולים, תרופות שאין בהן שום צורך ולמכור אותן רק כדי להתעשר, בכלל כל מיני דברים שכאילו האדם צריך אותם, אבל אין לו שום צורך בהם, אלא ההיפך. בעצם אותם המדענים, שימכרו את המדע, שימכרו את ההמצאות שלהם, יעשו את זה רק כדי להרוויח. מדען הגון נקרא שהוא אוהב את המדע וחוץ מזה שום דבר, ש"חכמה תרכוש ואל תמכור".

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

חיים חדשים - שיחה 10   8.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -3. לרעת הזולת, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10
להשאיר תגובה |

קטע 7/12

וכך אנחנו בנויים, משלושת הרצונות הללו. רצון של מין החי, רצון של בני אדם ורצון של החכמה. וכל בני האדם שבעולם נמצאים בעצם בהתמזגות של שלושת הרצונות האלו. רק באחד יותר למדע, בשני יותר להתגבר על אחרים ולהיות עשיר או חזק, והשלישי מספיק לו החיים שלו "עזוב אותי, כדורגל, כוס בירה, לא רוצה כלום, ראש קטן". כל אחד ואחד, איך שהוא בנוי. אין בזה אדם טוב ואדם רע, אלא כל אחד לפי הטבע שלו. שלושת הרצונות יש בכל אחד, אבל כל אחד בנטייה אחרי הרצון הגדול שבו הוא נמצא, אחד משלושתם.

ולכן כך אנחנו מתקדמים בחיים, וכל אחד תופס את המקום שלו בסביבה בהתאם לזה. ודאי שאנשים שדואגים רק לגוף, בדרך כלל, הם רוב החברה, ואנחנו רואים את זה. אנשים שמשתדלים להגיע לממשל, לכוח, לחוזק, לשליטה, הם פחות. והם באמת אז מתקדמים לקראת התעלות מעל החברה האנושית, אבל להיות בחברה האנושית, ליהנות ממנה. זאת אומרת, אם אני נמצא בעיקר ברצונות הגופניים שלי, אני משתמש במה שיש סביבי, בקומה שווה. אם הרצונות שלי שייכים למין האדם, אני רוצה להתעלות מעל כל האנושות, להיות שולט עליהם. להיות יותר מהם, חזק, חכם, יפה, מוצלח, עם שק מטבעות זהב לידי, עוד משהו וכולי וכולי.

אם אני נמשך למדע, אני רוצה להיות גם מעל מהרצונות של החי וגם מעל הרצונות של המדבר. אלה רצונות של להבין, להתקשר לטבע, לראות לָמה ובשביל מה הדברים כך בנויים. אני רוצה פילוסופיה, חכמה. ולא איכפת לי מה קורה, לא אכפת לי מה לאכול ולא אכפת לי האם יש לי יותר או פחות מאנשים אחרים. אני יכול להיות סגור בפינה שלי, לאכול מעט, וכמעט ולא להיות בקשר עם בני אדם. אלא חשוב לי להתקשר למעלה, לחוקים שבכל היקום. כך יש אנשים שונים בחברה האנושית, ולפי זה כל אחד תופס לעצמו עיסוק, בונה משפחה, בונה סביבה, חברה, וכן הלאה.

וברור שאם אנחנו מדברים על השימוש הנכון במדע, אז אנחנו צריכים את האנשים החכמים שמכירים את הטבע, שמכירים שבטבע יש תהליך ותכנית. גם תורת האבולוציה עצמה מדברת על כך שיש חוקיות בהתפתחות שלנו ולא מקרה. אנחנו עוד לא מכירים את החוקיות הזו, אבל אנחנו מכירים שיש כאן איזה תהליך, שעוד לא כל כך ברור לנו לאן הוא מוביל. אנחנו רק יכולים לנחש שהתהליך מביא אותנו לאיזון, כי כמו שקיים איזון בכל הטבע בכל הרמות, כך גם ברמה האנושית אנחנו בסופו של דבר צריכים להגיע לאיזון.

ואיזון עם הטבע יכול להיות בחום וקור, בלחצים יותר או פחות, ברוח, בהוריקנים, בהתפוצצויות הרי געש, וכן הלאה, הכל כדי לאזן. הטבע פועל רק כדי לאזן את עצמו, וכולל בתוך זה את האדם. רק שעכשיו אני רואה שהאדם הוא זה שצריך לאזן את עצמו, וזה מה שמעניין. כי יש לנו כוחות רעים וכוחות טובים, וכדי שלא נגיע להתפוצצות ולאיזו מין התפרצות ביניהם, אז ניתַנה לנו חכמה. שעל ידי הידע אנחנו יכולים להגיע לאיזון בין הכוחות האלה בנו, שנשתמש בכוח הרע ובכוח השכלי, כדי לאזן אותם ולהתקדם בהרמוניה.

אני שחי בדרגת החי, צריך לאזן את עצמי. זה נקרא שאני צריך להגיע ל"צריכה מאוזנת", ולדאוג שכל העולם יגיע לזה. להגיע לאיזון בדרגת האדם, זה שאני אהיה עם כולם יחד בשווה, כמו במשפחה, שכולנו אחים, ולזה אני צריך לשאוף בחברה האנושית. ובמדע, בדרגת הידע, אני צריך לשאוף להכיר את כל החוק הכללי של המציאות. ובכך שאני אקיים אותו, גם ברמה הגשמית, הגופנית, גם ברמת האנושית, וגם בידיעת החוק הכללי, אני אגיע למצב המושלם, כמו התפוח שהגיע לסוף בשלותו.

מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים

חיים חדשים - שיחה 10   8.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, -7. להגיע לאיזון, נושאי הערבות, הטבע, מדע/אקולוגיה, מדע
להשאיר תגובה |

טימקוד קטע 10/12

אורן: אתה יכול להמחיש לי? אמרנו שאגו זה אם אני רוצה לרעתך.

פעם, לפני מאה אלף שנה, היינו אחים. חיינו ביער, בג'ונגל, הכול היה משותף, הכול היה טוב, ואף אחד לא חשב שהוא יותר או פחות מהשני. אחר כך התחיל להתפתח לנו האגו, ויחד עם האגו התחיל להתפתח השכל, והתחלנו להשתמש בשֵכל כדי לשמש את האגו. ראיתי שאני יותר מוצלח במשהו, ואז התנתקתי מכל החמולה שלי, ועשיתי משהו לבד. התחלתי לבנות לעצמי בית יותר יפה, נשאתי לעצמי כמה נשים, לקחתי כמה כבשים, לקחתי מהכול יותר ויותר.

זאת אומרת, מתוך הדחפים האגואיסטיים שהתחילו להתעלות בי, להיות יותר גבוה מהאחרים, אז אני, עם כל השכל שלי, עם כל היכולת שלי, עם כל ההצלחה השכלית שלי, התחלתי להתעלות מעל האחרים. עד כדי כך, שלא היה לאחרים מה לאכול, ואני אמרתי להם "בואו אליי, אני אתן לכם לאכול, אבל אתם תהיו העבדים שלי". והם הסכימו, כי אחרת הם היו מתים מרעב. כך נעשיתי בעל הבית עליהם, ואחר כך המשכתי עוד ועוד, עשיתי מהם צבא קטן, כבשתי שטחים של השכנים, נעשיתי למלך, וכן הלאה.

השתמשתי כל פעם בחכמה, בשכל, בהצטיינות שלי בלסובב את הדברים, בלסובב אנשים, כדי להתעלות מעליהם. וכך עד היום הזה כולם עושים, כל אחד במה שמסוגל. כולל אלה שכבשתי אותם והיו אצלי. פתאום ההוא טוב בפחחות, וההוא טוב בנגרות, וההוא במשהו אחר. כל אחד מתקדם, ואני מתקדם מעליהם, וכך נעשתה החברה האנושית. זאת אומרת, כל אחד משתמש בשכל שלו כדי לממש מה שהוא רוצה. בלשלוט על אחרים, בלהיות יותר טוב מאחרים וכן הלאה. השכל עבד כמשרת לאגו. האגו בעל הבית, והשכל עוזר לו, תומך.

כך היה עד זמני אפלטון ואריסטו. מהם והלאה התחילו השכל והחכמה להתפתח הרבה יותר. התפתחו המתמטיקה, הגיאומטריה וכן הלאה, זה היה זמן מיוחד. ואז הם אמרו, "אסור למסור מדע, לתלמיד שאינו הגון כי הוא ישתמש במדע בצורה לא נכונה. הוא יפתח נשק, וכל מיני מערכות של שליטה באחרים שהם לא לטובה, לא לעצמו ולא לאחרים". אבל לא שמעו למה שהם אמרו, והמשיכו. אמנם לא מיד, כי הייתה תקופה שבה לא כל כך פרסמו ומכרו את המדע, אבל במשך הדורות כך קרה. המדענים בעצמם רצו להיות גם עשירים, גם חזקים, גם לקבל מדליות ופרסים.

הבעיה היא, שכדי לצפות בכוכבים למשל, המדען צריך טלסקופ, וזה עולה הרבה מאוד כסף. אז מאיפה המדען ייקח כסף? לשם כך הוא צריך את העשיר. אין למדען מה למכור, אז הוא מוכר את החכמה שלו תמורת כסף כדי לבנות לעצמו טלסקופ או מכשיר אחר. וכך התקלקל המדע.

וכמו שמדען משתמש בטלסקופ, גם השני יכול להשתמש בידע הזה. איך הוא משתמש בידע הזה? עכשיו הוא רואה מרחוק את האויבים שבאים לקראתו. ואם הוא יכול לראות אותם מרחוק, הוא יכול עכשיו לנצל אותם ולנצח אותם ולצאת נגדם. כי כבר יש לו נשק חזק וגדול, שהוא יכול לראות אותם והם לא יכולים לראות אותו. זו דוגמה שממחישה מה קרה עם החכמה.

זאת אומרת, החכמה הפכה להיות לשפחה כלפי היצר הרע של האדם. היא משרתת אותו. וכך בכל דבר ודבר. אחר כך השליטים לקחו את המדענים, שמו אותם באיזה מקום ואמרו להם, "תביאו לנו את המדע, או שאנחנו גומרים אתכם, אין לכם זכות לחיות" וכן הלאה. או שבעצמם פתחו אוניברסיטאות ולימדו את האנשים. כלומר, המדע התחיל ממש לשרת לאגו של האדם בכל מה שאפשר. ואנחנו רואים עד היום הזה, שכל המדע, כל החכמה, כל הכסף שנותנים למדענים זה רק לפיתוח כלי נשק.

כאן אנחנו אומרים, שצריך להיות ההיפך. החל מאותם מדענים ראשונים גדולים, נעשה ההיפך. שעכשיו המדע יכוון את הרע להיות טוב. קודם כל הגענו למצב שאנחנו לא צריכים לעבוד כל כך הרבה שעות, אנחנו יכולים להגביל את עצמנו. ובאמת, המשבר בעצמו עושה עלינו את העבודה הזאת, את השירות הזה. אלא מה צריכים לעשות עכשיו? לבדוק, לבקר, לפתח ביקורת על עצמנו, על הטבע שלנו, על צורות החיים, על השימוש בכל האגו שלנו לרעה. בואו נשתדל להפוך אותו לטוב.

"החכם" נקרא הרואה את התוצאה לפני שמגיע ונתקל בה ומקבל מכה. חכם נקרא הרואה את הזולת, בשביל מה לי להתקדם לשם. אני מפתח חכמה כדי לדעת שעכשיו אני חולה, וכדאי לי לעצור את המחלה, אחרת אני עלול חלילה למות. אז הבעיה היא, איך אנחנו יכולים לצייר לעצמנו תהליך, שבמידה והמצב ימשך כך אנחנו הולכים לאבדון, ואיך אנחנו יכולים לתקן את עצמנו, איזו תרופה אנחנו צריכים לקחת כדי להגיע לחיים שלווים.

אז אותו מדע, אותה ההתפתחות שלנו, צריך עכשיו להביא לנו הבנה, הרגשה, דוגמאות, מה קורה איתנו, לאן מתפתחים. לתת את זה בצורה כל כך רגשית, ולעזור ולארגן את זה כדעת הסביבה כל כך חזקה, שאני לא ארצה להשתמש ברע לזולת, אלא אני אבין שטובת הזולת היא טובתי. שאני ארגיש שכולם עומדים "לאכול" אותי, ואיך אני יכול לעשות מהם אנשים טובים שלא יאכלו אותי, שלא יהרגו אותי. במה אני יכול לקנות אותם, מה אני יכול לתת להם כדי שיתייחסו אליי טוב. וזאת בלי להגיע להידרדרות הלאה, כמו שאנחנו רואים עכשיו, שעוד מעט היא תהיה. כבר עכשיו אנחנו לא רוצים משפחה, לא רוצים ילדים, לא רוצים כלום. גם עכשיו אנחנו מגלים אי אכפתיות, שנאה ודחייה אחד כלפי השני. אם זה יתפתח הלאה, אז אני ארגיש את עצמי, שאני נמצא בעולם עוין. למה לי להגיע לזה? בואו נתחיל כבר עכשיו לתקן אותו.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

חיים חדשים - שיחה 10   8.1.2012


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10, 10. המדע צריך, נושאי הערבות, התפתחות האגו, מדע/אקולוגיה, מדע, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 10
להשאיר תגובה |