אורן: אנחנו יושבים כאן סביב השולחן ורוצים להבין ביחד עם הרב לייטמן, איך נוכל להפוך את כל מערכות היחסים בחיינו לטובות יותר, ואת חיינו למאושרים יותר. יש לנו מערכות יחסים בבית עם בן או בת זוג, בהמשך ניגע גם ביחסים עם הילדים, יש לנו מערכות יחסים במקום העבודה ועם חברים ומכרים. בסדרת השיחות הזאת, אנחנו רוצים לאט לאט להתקדם ממערכת למערכת ובכל אחת מהן לראות אילו בעיות מרכזיות מטרידות היום את האנשים ומה אנחנו יכולים להציע כדי להפוך את החיים של כולם לטובים יותר.

אני רואה שכל אחד מאיתנו מלא וגדוש בהבחנות משיחות קודמות. הרב לייטמן אולי אתה רוצה לתת איזו הקדמה?

בכל זאת אני רוצה לתת הסבר, להאיר כמה דברים ואם זה בכלל ניתן, להצדיק קצת את עצמי, על הפעמים שבהם אני נראה כאדם מאוד קשוח, ישן נושן, שוביניסט, אנטי, בקיצור אני אולי נראה כאחד שלא מבין בני אדם. אבל אני לא מדבר על הבנה ולא על מה שמקובל היום בחברה, אלא ניסיתי להגיד מי אנחנו מצד הטבע. לכן, אולי נראה שקשה מדי לקבל את זה, כי מצד הטבע אנחנו צריכים בכל זאת לראות זאת כמו בטבע, זוג יונים הוא לא כל כך זוג יונים, וכל מה שנראה בטבע הוא יותר קרוב אלינו לפי הטבע הפנימי שלנו.

לא חשוב מה יגידו כל הפסיכולוגים והסוציולוגים, אנחנו לא סתם כך נמצאים במשברים גדולים בהבנת האדם, בבניית משפחה, בחינוך הורים וחינוך ילדים. אולי מפני שאנחנו באמת לא רוצים לראות את הדברים האלה בצורתם האמיתית וכל הזמן צובעים אותם בצבעים. והשקר הזה, אחר כך חוזר אלינו ועולה לנו ביוקר.

זאת אומרת, אם דיברתי באופן נוקשה על ההבדל שבין אופי הגבר ואופי האישה, על הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה של המינים הללו, זה מפני שזו האמת, ואם האדם בימינו פתאום לא רוצה להתחשב בטבע, זו בעיה שלו. הוא בכל מקום לא רוצה להתחשב בטבע, ולכן הוא מקבל תגובה כזאת, שממנה הוא סובל. ואני לא יודע אם בכלל נצא מזה ונוכל להמשיך לחיות, אחרי כל מה שעשינו בטבע. אנחנו חושבים שאנחנו "בעלי הבית" ומסוגלים לכל ומותר לנו הכול.

אנחנו נמצאים במצב שבו אף אחד לא מאושר במשפחה ואף אחד לא רוצה היום להתחתן לשנים ארוכות, בזמננו לא יודעים בכלל איך להתחתן, וסובלים מכך גם גברים וגם נשים. החינוך שלנו, למרות שהוא מתבסס על כל אותם מחקרים וחוכמות, לא נותן פירות נכונים. אז אולי אנחנו באמת צריכים לחזור קצת לאחור, להיות יותר טבעיים וללמוד איך זה בטבע. ובהתאם לזה לתת לאדם איזו נישה המתאימה לו. כי אנחנו מדברים כאן על דרגת החי ולא על דרגת המְדבר.

בסך הכול משפחה היא לא תוצאה של ההתפתחות האנושית במאה העשרים ואחת, משפחה היא יסוד שמגיע מדרגת החי ואפילו מדרגת הצומח והדומם. כי גם שם יש פלוס, מינוס וכל ההתחברות וההצטברות של אטומים במולקולות ועוד. כי הדברים האלה הם ביסודה של הבריאה.

לכן, נראה לי שאני נראה אולי מאוד קיצוני, אבל זה בא מתוך זה שאני מרגיש את פנימיות האדם ופנימיות הסביבה, החברה האנושית. אנחנו צריכים לעשות עם זה משהו. אנשים לא שמחים בחייהם הפרטיים ובחיי הזוגיות. אנחנו לא יודעים איך לתת לילדינו כיוון נכון להקמת משפחה, לראות אותם באמת בונים משפחה עם הנכדים שלנו, וממשיכים בשמחה ולא מתוך סבל.

רוב הסיכויים שאם הבנות שלי יתחתנו, הן יתגרשו ויישארו עם הילדים לבד. ואני צופה בזה ושואל, איפה אני רואה דבר כזה? אני רואה זאת בטבע. כל זכר בא לנקבה, בעזרתו היא מולידה והוא עוזב אותה והיא נשארת לבד. אותו דבר אצלנו. אנחנו כאילו חזרנו למצב הטבעי.

חיים חדשים, שיחה 27, 1.7.12

 

FavoriteLoadingהוסף למועדפים

שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, הורות, נושאי הערבות, המשבר, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים
להשאיר תגובה |

אורית: אני רוצה יותר לחדד את המקום הזה של איך אני מצליחה לנקות את עצמי לגמרי ובאמת לבחור את בן הזוג שהכי מתאים לי?

רק על ידי החינוך.

אורית: לחנך את עצמי.

לא, לא לחנך את עצמך, את לא מסוגלת. אם את כבר מחנכת שאת יכולה לחנך את עצמך, אז בשביל מה לך לחנך את עצמך?

אורית: לבחור את בן הזוג.

איך את בוחרת, כשאת לא מחונכת? את צריכה קודם להתחנך. ואחר כך לבחור.

אורית: אבל היום אין מי שיחנך אותי.

אם אין, אז את נמצאת כמו כולם. לכן אני אומר שצריכים לארגן כאן התקפה מאסיבית של החינוך המשפחתי על כל העולם, שהם יבינו את הגישה הנכונה, כי מה שדברנו עכשיו נכון לכל אחד,לכן צריך לפתוח קורסים כאלה, שבהם אדם עובר כמה פגישות. היום מלמדים את האנשים כל דבר שהוא דווקא הכי פחות צריך לחיים מאושרים. מלמדים אותו איך להרוויח, כשלא אכפת לאף אחד מה הוא עושה אחר כך עם הכסף או באיזו צורה הוא חי. אני גומר את בית הספר, אני לא יודע כלום, ממש כלום. אני יודע אולי רק איך להיכנס לאוניברסיטה או ללמוד איזה מקצוע שיגידו לי, בוחנים אותי, "את טבלת הכפל אתה יודע? את זה אתה יודע? טוב תתחיל".

אני לא יודע לבנות משפחה, איך לבחור נכון בן זוג, איך לגדל ילדים, איך לנהל כלכלת בית, להתייחס להורים אפילו. כל דבר צריך ללמד את האדם, כי אדם הוא לא בהמה, בהמות יודעות את זה בצורה אינסטינקטיבית, אין להן שאלות. האדם על כל דבר צריך לשאול.

אני רואה איך שאנשים לא יודעים איך להתייחס להורים. כאילו טבעי, למה? למה לא להסביר את זה? אדם צריך הסבר על כל דבר, הוא לא יודע שום דבר בעצמו. זו איזו מערכת שהתפתחה בו מעל דרגת החי, כשאותה צריכים לסדר ולמלא. זו מערכת רגשית, שכלית, זה הראש שלנו כאילו, הלב שלנו, אנחנו לא יודעים איך לנהל את המערכות האלה בנו, ולכן זו הבעיה.

ניצה: ואם היינו רוצים באמת להיכנס לנושא הזה של חינוך משפחתי שאתה אומר?

תתחילי להיכנס לבתי ספר ובמשך עשר עד שתים עשרה שנה שהם לומדים שם, לחנך אותם כל הזמן, להתחיל מגן הילדים. לבנות אדם זה מקצוע.

ניצה: אבל חסרה לי הדרך, השיטה, חסרים לי כלים. איך אני מחנכת כרגע? אני לא מתחילה כרגע מהילדים, אני עוזבת את הילדים מחוץ לעניין, כי זה גם לא תחום ההתמחות שלנו.

לא, כי את לא רוצה להתעסק בזה, אבל באמת אנחנו צריכים את זה. אם אנחנו מדברים על תיקון, על החברה המתוקנת, אנחנו צריכים לדאוג לזה. מרגע שילד נולד אנחנו צריכים להעמיד אותו ולהסביר לו איך צריך להתנהג ואיך הוא מתנהג לפי האופי האגואיסטי שלו, ואיך הוא צריך כל הזמן להתחשב באחרים, בסביבה, ולמה כן ולמה לא. לתת לו כל הזמן ליווי פסיכולוגי.

חיים חדשים – שיחה 23 – 27.6.2012

 

FavoriteLoadingהוסף למועדפים

שייך לנושאים: זוגיות ומשפחה, -משבר/פסיכולוגיה במשפחה, זוגיות ומשפחה, הורות, זוגיות ומשפחה, זוגיות, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |

שיחה 11 - 2. דרגת האדם

פורסם: 9.01.12, 10:45 pm

חלק 2/15

ואם כך אז מה כל היתר שהאדם צריך לעשות? דיברנו, שכל היתר שהאדם צריך דווקא לפנות את עצמו, לבנות מעצמו את האדם, את החלק שמעל הבהמה, מעל רמת החי שבו.

כי אנחנו כאילו שייכים לשני העולמות, לעולם החי ולעולם האדם, לעולם המְדבר. אז חלק המְדבר שבנו דווקא גדל בזה שאנחנו מגיעים לחיבור עם האחרים, ובקשר עם האחרים, שם אנחנו צריכים לעשות עבודה גדולה. בעצם אנחנו צריכים לבנות מעצמנו אדם, שהוא לא נולד. כי כל אחד מאיתנו נולד כחי, כגוף חי, יוצא מאימא שלו, במשקל של כשלושה קילו, בצורה בריאה, יפה, טובה, וגדל. ומה שאנחנו לאט לאט מגדלים אותו, אנחנו קודם כל חושבים רק על הרמה הגשמית שלו. שיגדל, שיחיה בריא ושלם. כמה שהוא אכל, כמה ששתה, כמה שיצא ממנו וכן הלאה. מסתכלים על זה כמו על גוף חי ולא יותר.

אחר כך לאט לאט כשהוא גדל, אנחנו דואגים איך הוא מגיב, לרעשים, לצלילים, לאור וחושך, איך שהוא מגיב ויודע לתפוס הכול בידיים, איך הוא מתחיל להפעיל את הגוף שלו בתנועות. בינתיים תנועות כאלה שהוא לא שולט בהן, ואחר כך כאלה שנמצאות בשליטה, ועוד ועוד. אז אנחנו קונים כל מיני משחקים, צעצועים, וכך אנחנו מפתחים אותו. אם לא היינו מתערבים בזה כבני אדם, כשאנחנו מעצבים במיוחד בשבילו, אז לא היה גדל בן אדם, אלא הייתה גדלה לפנינו בהמה. אבל האדם מתפתח על ידי כך שמקבל חינוך. וכך אנחנו מפתחים ומפתחים אותו.

הבעיה היא שהחינוך שלנו הוא כולו חינוך אגואיסטי, ואנחנו מפתחים אותו לנצל את העולם. כשאנחנו מבינים שליתר בטחון עדיף שיהיה לו טוב, אנחנו אומרים "אל תזיק לאחרים, תהיה ילד טוב, תהיה רגוע, אל תיקח משהו מאחרים, תוותר, תן גם לחבר שלך, לשכן שלך, זה יהיה טוב. לָמה שיתייחסו אליך רע? לָמה שירצו לעשות לך רע?" זאת אומרת, אנחנו מבינים שאנחנו מחנכים את הילדים עד כמה שהיחסים הטובים שהם יפעילו כלפי הסביבה, כך גם הסביבה תתייחס אליהם חזרה בטוב. לכן כל הלימוד שלנו עם הילדים, אנחנו בעצם אומרים להם, תשמרו על יחסים טובים עם כולם. זה אמנם לא ממש בטחון, אבל בטוח יותר שהאנשים לא ירצו להזיק לכם חזרה. אל תזמינו יחס עוין. את זה אנחנו מבינים, ולכן כך אנחנו מחנכים אותם.

למרות שהאגו שלנו וגם האגו הכללי, שהאדם רואה מכלי התקשורת, מכל המסכים, מהאינטרנט, הטלוויזיה, וגם מהסביבה הכללית, נותנים לנו דוגמאות רעות. שלא כל כך היינו רוצים בזה, אבל מאין ברירה אנחנו אומרים לילד שלנו שילך ללמוד איך לרמות את האחרים, איך להיות עורך דין שלא יפגעו בו, איך להיות מתאגרף, שיכנס לאיזו קבוצת לחימה וכן הלאה. למרות היחסים הטובים לאחרים אנחנו רוצים שיידע איך להתגונן, כי העולם שלנו הוא כזה. ואנחנו רואים שכמה שאדם בכל זאת מתקדם, מדור לדור ובחיים שלו, אנשים נמצאים לצערנו במצבים, ביחסים לא טובים ביניהם. כל אחד בונה את האושר והעושר שלו, את השמחה, וההצלחה בחיים, על ההרס של השני.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

חיים חדשים - שיחה 11   9.1.2012

FavoriteLoadingהוסף למועדפים

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11, -2. דרגת האדם, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים, 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה 11
להשאיר תגובה |

חלק 3/19

כשאנחנו מסתכלים על החיים שלנו, אנחנו רואים שאנחנו מתחילים להתפתח מטיפת זרע של אבא. הטבע מכין לנו מקום בטוח שבו אנחנו מתפתחים בתוך הגוף של אימא, בתוך מֵי הרחם ששומרים עלינו. ואחרי שהתפתחנו שם בצורה שמורה, אנחנו נולדים. וגם כשאנחנו יוצאים לעולם הזה, האהבה של אבא ואימא שומרת עלינו, ואנחנו כמו תינוק שנולד, לגמרי לא מוכנים לכלום.

כך גם החברה מתייחסת לילד, בשמירה, בהבנה, ביחס יפה וטוב, עד שאנחנו גדלים. כך היה בכל הזמנים, מדורי דורות, וכך גם בזמננו, למרות שלאחרונה גם זה התקלקל. אבל עד שהאדם עומד על רגליו, בגיל 20, כשהוא כבר כשיר לחיים, הוא נמצא בתמיכת הקרובים ואפילו הרחוקים, שמתייחסים אליו תמיד בצורה כזאת שהוא חייב להתפתח. אנחנו נותנים לו הזדמנות, ומספקים לו מה שצריך, כי אין מה לבקש ממנו בינתיים, אין לו יכולת, הוא עדיין לא גדל. כך אנחנו מתייחסים לדור החדש, וזה נמצא בנו אינסטינקטיבית מצד הטבע.

אחר כך, כשאנחנו נכנסים לחיים, כאדם בוגר, מגיל 20 ומעלה, מיד מתחילים להתייחס אלינו בדרישה. הקרובים דורשים מאיתנו יותר, הסביבה דורשת מאיתנו יותר, וגם לפי חוקי המדינה מתייחסים אלינו אחרת. אם עשיתי משהו, ודאי שחלים עלי כבר חוקים שונים ועונש בהתאם לגיל. בגיל 10 מסבירים לי שמעשה מסוים לא כדאי, לא טוב, אבל בגיל 20 על אותו מעשה כבר נותנים לי עונש, וכך לכל אחד מהסביבה, מהחברה.

אנחנו רואים שיש היפוך ביחס מהסביבה ומהטבע כלפי האדם. כל עוד אנחנו גדלים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו יפה וטוב, וכשגדלנו ואנחנו מתחילים בחיים של אנשים בוגרים, הטבע והסביבה מתייחסים אלינו כביכול בצורה לא טובה. אני רוצה להמשיך להיות כמו ילד קטן, לא להרגיש מחויב, שיסלחו לי כמו קודם, שיתייחסו אלי יפה. אבל זה כבר לא קורה, אלא ההיפך, מתחילים להתייחס אלינו בצורה שבה מצפים ממך לעשות דברים מסוימים, ואם לא תעשה, לא תקבל חזרה. זאת אומרת, אין יותר רחמנות שהתרגלנו אליה במשך עשרים שנות הילדות והנערוּת.

וההיפוך הזה שבא לנו מהטבע שלנו הוא מאוד קיצוני. הוא נמצא גם אצל החיות, שההורים שומרים על הצאצאים שלהם עד שהם קמים על רגליהם ומתחילים לנוע ולהכיר את הסביבה. ולאחר שנה או אפילו שנתיים, תלוי במין החי, הם כבר חופשיים ויוצאים לספק לעצמם אוכל, לבנות משפחה ועוד. אבל זה לא הופכי כמו בחברה האנושית.

וזה צריך להיות כביכול ההיפך. כי החברה שלנו היא של אנשים חכמים, בעלי דעת, הבנה, שמשתמשים בחכמה כדי לשנות את העולם, לעשות אותו נוח וטוב יותר. אז לָמה אנחנו לא עושים אותו יפה וטוב כלפי האדם הבוגר, כך שגם אחרי גיל 20 הוא יראה את עצמו שנמצא בסביבה יפה וטובה, ויש לו כל טוּב ויחסים מצוינים, וכך הוא ממשיך. אנחנו רואים, שבכל זאת הטבע שקידם אותנו כל הזמן באבולוציה שלו, חשב עלינו כך, שאנחנו נסבול. ודווקא נשתנה כתוצאה מהמלחצים, מהעונשים, ומייסורים בחיים.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

 

FavoriteLoadingהוסף למועדפים

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -3. יחס האדם לטבע, נושאי הערבות, הטבע, נושאי הערבות, התפתחות האגו, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים
להשאיר תגובה |

שיחה 9 - 8. החיים כתיאטרון

פורסם: 6.01.12, 10:58 pm

חלק 8/19

זאת אומרת, הכול תלוי בהפעלת הסביבה על האדם. ואם נהיה חכמים, אז לא נחשוב איך כל אחד ואחד מאיתנו צריך להשתנות, אלא נעשה תיאטרון, ממש משחק החיים, משחק גורלי, אבל משחק שיהיה לנו נעים לשחק בו, לעסוק בו כך שאותן השעות הפנויות שהאגו שלנו פינה לנו מהחיים נבלה בבניה של סביבה יפה ונכונה לעצמנו. ואז עם המחנכים, עם העוזרים, עם המורים שלנו, ובלי לחשוב על כך, בלי להתאמץ, נִגדל כמו ילדים שגדלים על ידי משחקים. וכך נגיע לשינוי בקלות. עלינו רק לדעת איך להשתמש נכון באותו הזמן הפנוי ובאותה החכמה שאנחנו לומדים, איך לשנות את עצמנו ולהביא את עצמנו לצורה הנכונה.

מקורות מדעיים - השפעת הסביבה - 4. האדם הוא תוצר של הסביבה שלו

חיים חדשים - שיחה 9   6.1.2012  

FavoriteLoadingהוסף למועדפים

שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, -8. החיים כתיאטרון, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התלות ההדדית, הסברה וחינוך לערבות, חינוך ילדים, הסברה וחינוך לערבות, חינוך מבוגרים
להשאיר תגובה |
עמוד 2 מתוך 3123