שיחה 9 - 19. הכוח המקדם
חלק 19/19
אורן: בסדר, אבל לא כל האנושות התאבדה.
לא כולם , אבל אנחנו רוצים לתפוס את החולה הזה, שנקרא "אנושות", לפני שימות. אנחנו לא מדברים על מצב סופי, אמנם הוא סופני, אבל עדיין לא סופי, זה עוד לא הרגע הסופי. אבל לפי מה שקורה זו המגמה.
לכן הכוח הנוסף שיקדם את האנושות קדימה הוא לא מהאדם עצמו, שאין לו יותר מאיפה להוציא את הרצונות שלו לחיות, כבר אין לו בשביל מה. אלא אם האדם יתחיל להתחבר עם האחרים, שם הוא ימצא כוחות נוספים. כי יש לו עוד שבעה מיליארד רצונות שמהם הוא יכול להתרשם לטובה, לקנות אותם ולהתחיל להשפיע להם, לקבל כתוצאה מזה תענוג ואת התענוג הזה לקבל מהם חזרה.
אנחנו רואים שהטבע שפיתח אותנו במשך אלפי שנים, פיתח אותנו בהתחלה בצורה יפה, כמו שמתייחסים לילדים, חיינו בחמולות. ואחר כך, כשהגענו לגיל 40-50, הוא פיתח אותנו בתקופה לא כל כך טובה. וכעת, באמצע החיים, אנחנו עושים חשבון נפש, ויכולים לשנות את החיים שלנו. כלומר, כל ההתפתחות האנושית היא כמו חיים של אדם אחד בדור אחד.
ואנחנו יכולים לעשות את חשבון החיים, ולראות איך אותו חולה שנקרא "אנושות" מקבל כוחות חדשים ויוצא מהדיכאון, מחוסר האונים, מאיבוד הדרך, מהמבוי הסתום. הוא יכול לקנות את החיים שלו מהסביבה, ולגלות שהסביבה זה הוא בעצם, שכולנו כאחד. זאת אומרת, אני מחזיר לעצמי אותם החלקים שהם שלי, רק לא הרגשתי אותם כך. בדומה לאישה שנולדים לה נכדים, והם מביאים לה חיים חדשים. היא אוהבת אותם הרבה יותר ממה שאהבה את ילדיה, מפני שזה התענוג היחיד שיכול להיות לה עכשיו בחיים, זה מגיע לה ממש כתרופה.
לכן היום אנחנו נמצאים במצב שאם אדם לא ירכוש מהסביבה את הרצונות הנוספים האלה, שבהם הוא ירגיש תענוגים גדולים נוספים, הוא יֵלך לא רק לייאוש ולדפרסיה, שזו כבר המחלה הנפוצה ביותר בעולם, אלא גם לטרור ולמלחמות עולם. הוא לא יֵדע מה לעשות מחוסר אונים, הוא לא יבין למה הוא נמצא בעולם כזה, שבו "טוב לי מותי מחיי", ויתנהג לפי "נאכל ונשתה כי מחר נמות". ועוד נגיע להתפרצויות גדולות, רק כדי לשכוח מהשאלה "בשביל מה לי החיים?". אנחנו רואים זאת כבר עכשיו רק במידה קטנה, בכל מיני מקומות, אנשים מחפשים בברים, בטיולים, ולא מוצאים שקט. אבל חוסר השקט הזה יגיע אחר כך להתפרצויות טבעיות, פנימיות, אינסטינקטיביות, ולכך שיתחילו מלחמות. והרוגע היחסי שאנחנו נמצאים בו בינתיים, עם כל הכרת הרע שכבר התגלתה, דווקא נותן לנו הזדמנות לטפל במצב.
אורן: תוציא אותנו עם איזה משפט שיהיה לנו בראש עד למפגש הבא.
הגענו בהתפתחות האבולוציונית שלנו למצב שאנחנו מרגישים את עצמנו באיבוד הדרך, מיואשים, בחוסר אונים, בחוסר תרופה למצבנו. והתרופה היא חיבור. רק בחיבור הזה כל אחד יקבל כוחות חדשים, תמיכה וחום. וברצון החדש שיקבל מהסביבה האדם יקבל מילוי חדש. ובתוך הסביבה הזאת, כשיתחבר יחד עם כולם, הוא יגלה מילויים כאלה שיעלו אותו לדרגת האדם. הוא יתחיל להרגיש את החיים שלו מעל דרגת החי, הוא ממש ירגיש את השלמות והנצחיות שבטבע. ואז נגלה שבכל ההתפתחות שלנו, יש תהליך גדול ומיוחד מאד באבולוציה שלנו, שהטבע, הכולל את כל הכוחות והחכמות, מביא אותנו למצב המושלם שעומד לפנינו. נקוה שנגלה את המצב הזה, נגיע אליו ונממש אותו.
אורן: תודה רבה. תודה גם לכם שהייתם איתנו. עד הפעם הבאה שיהיה לנו כל טוב ולהתראות.
(סוף השיחה)
מקורות מדעיים - הטבע - 3. איזון עם הטבע מביא שגשוג, חוסר איזון מביא ייסורים
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -9, 19. הכוח המקדם, נושאי הערבות, השפעת הסביבה, נושאי הערבות, התפתחות האגו |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.
מועדפים שלי