שיחה א' - 11. הכול קשור
אז דיברנו על האדם, על החברה ועל הטבע. יש בזה עוד הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם הרבה. אבל בסך הכל בקורסים הללו כמו בבית ספר, ממשיכים בכל המקצועות, במתמטיקה, פיזיקה וגיאוגרפיה, לאורך כל השנים. אבל העיקר הוא שכל פעם אתה קושר אותם ביניהם יחד, כל אחד ואחד. וכך מתגלה בפני האדם העולם האינטגרלי.
אלי: אני מתחיל בתמונה שמפורקת לאדם, אנושות וטבע.
כן. כי הוא לא יכול לתפוס את הכל יחד. אבל עיקר ההישג של כל הקורסים הוא בכך, שאדם רואה עולם שלם, שאין כאן פיזיקה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, אדם, ממשלה וחברה. יש לנו הכל אחד. ואז אתה הולך להסביר את זה בצורה של האגו, הרצונות לקבל, האור שמשפיע, אני עליו. אז מתוך "אדם", "חברה", "אנושות, ו"העולם", למעשה בלי מילים אתה הופך את זה ל"אני", "קבוצה", "בורא". כך אתה מקדם אותו לכך.
רחלי: אחר כך מגיעים לקבלה?
לא, אבל למה לדבר על קבלה? לא מגיעים לקבלה. מגיעים לדעת את החיים.
רחלי: אתה אמרת מונחים קבליים.
זה כדי שאתם תבינו שבלי המילים האלו, על זה אנחנו מדברים.
אביהו: מה מטרת הידע? אני עכשיו לקחתי שק גדול של ידע ונתתי לאדם. במקביל גם עשיתי איתו הרבה מאוד תהליכים. סדנאות, הפעלות וכולי, והוא עבר כל מיני התנסויות. אבל אני עוזב רגע את ההתנסויות כי זה יותר קל להבין. אני שואל מה מטרת הידע?
בלי ידע אנחנו לא מגיעים לכך שנעשה ממנו אדם. ההבדל בין אדם לבהמה זה בהכרה, בהבנה, בהשתתפות הרצונית, ההכרתית שלו במה שהוא נמצא.
אביהו: כן אבל מה מטרת הידע הזה? הוא היה קודם בלי הידע הזה, עכשיו הוא עם הידע הזה.
הוא יודע איפה הוא חי. הוא יודע איך הוא נפעל, הוא יודע איך הוא צריך לפעול. אנחנו, בסופו של דבר, צריכים לעשות מכל אחד ואחד חלק מהאנושות האינטגרלית. שהוא יראה שאחרת אי אפשר, שהוא חייב להשתתף עם כולם. הוא צריך להיות ממש בתמונה שלמה. שגם אם איש לא אומר לו, הוא רואה שבלתי אפשרי אחרת. אנחנו נותנים לו חינוך אינטגרלי.
אביהו: זאת אומרת, מטרת הידע שהוא יסיק מתוך הדברים האלה בעצמו את מה שאמרת עכשיו.
כן.
אביהו: הוא צריך כאילו לאט לאט להגיע להבנות האלה. ההפעלות יעשו את זה בצורה חוויתית. הוא יחווה, הוא ירגיש, הוא יעשה כל מיני דברים. אז אנחנו פועלים על הלב ועל השכל במקביל.
כן. בוודאי.
מושי: גם היום מלמדים פיזיולוגיה פסיכולוגיה. מה שמיוחד פה שמישהו צריך להיות בעל מקצוע שקושר את כל הדברים האלו. זאת אומרת, אני מזמין פסיכולוג, והוא נותן את החלק שלו. אבל אני כמנחה שרואה את כל התמונה, קושר את כל המקצועות האלו, ומביא את האדם לתמונה השלמה.
זה נכון מצד אחד, אבל מהצד שני, אני חושב שאותו תלמיד שילמד את כל הדברים האלה במקביל, הוא יתחיל לקשור אותם יחד, שזה יקרה בו. ודאי שצריך להיות כאן עוד מקצוע בעיקר בדיון, איך שאנחנו קושרים את זה. אני חושב שבמאמרים, נניח של בעל הסולם, שאנחנו נעבד אותם בצורה כזו שלא יישאר שם שום זֶכֶר מקבלה ומדת ומכלום, אנחנו נוכל להוציא הרבה מאמרים מכל מאמר שלו, הרבה סוגי חומר כאלה, שהם יקשרו יחד את כל הדברים ויתנו את האור, הכוח הפנימי.
מה שאני למדתי בחיים, אני היום משתמש בזה בקבלה. אומנם שאז למדתי את זה לגמרי בלי ידיעת הקבלה. אבל עכשיו, מתוך זה שאני לוקח את המכשיר של בעל הסולם, אני רואה באלקטרוניקה, בפיזיקה, בכימיה, בכל הדברים, ברפואה ובהכל, אותם העקרונות. זה עוזר לי לקשור אותם יחד. אז אני חושב שעל ידי עיבוד החומרים שלנו, אנחנו נגיע לזה.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 11. הכול קשור |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 12. עבודה עם אנשי מקצוע
מושי: נניח יהיה פרק בספר שנקרא "היסטוריה", אז אני צריך לקחת איזה היסטוריון, אחרת מי יעשה את זה?
זה יכול להיות כמו שאני כתבתי עם חצ'טוריאן.
מושי: אז זה חייב להיות מישהו כמוך, שרואה את התמונה הכללית, ואתה לוקח מקצוען.
זה ברור שאנחנו מייצרים את כל חומר הלימוד ותוכנית הלימוד והכל, פחות או יותר. שאפילו אותם הפיזיולוגים, פסיכולוגים שאנחנו רואים אותם במערכת הזאת, הם נותנים את החלק שלהם באותה המסגרת שאנחנו קובעים. ולא סתם כך, שהם מתפרצים. בשביל מה לי סתם לבנות שלד האדם?
אלא אני צריך כאן ידע בסיסי וכללי.
מושי: זאת אומרת, אותו אורן שהוא כותב את הספר, הוא יצטרך להיפגש עם איזה פיזיולוג ולקחת ממנו דברים.
אני לא יודע אם זה בספר העכשווי, זה ברור שלא.
אביהו: בתוך הפסיכולוגיה יש הרבה מאוד זרמים. אתה יכול לאתר את האנשים שהם בכל זאת כבר נמצאים קרוב יותר לתפיסה שלנו. וכך גם בתוך המדע.
גלעד: אין היסטוריה, אין פסיכולוגיה. יש בעצם היסטוריונים ופסיכולוגים. ואנחנו צריכים לגבש איזו דעה שהיא הגישה שלנו שזאת היא ההיסטוריה וזאת היא הפסיכולוגיה.
כן, ברור.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 12. אנשי מקצוע |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 13. צורת הלימוד
גלעד: אפשר לשאול על אופן הלימוד? איך אתה רואה אותם לומדים? אני יודע שביחס לחינוך לילדים אמרת, שצריכים לשבת שמונה עד עשרה ילדים בקבוצה, עם מדריך אחד או שניים. ואנחנו מיישמים את זה.
אתם יכולים לשנות את זה, אם אתם רואים שיש איזו מסגרת מועילה יותר.
גלעד: המגבלה היחידה היא מגבלת יכולת היישום, אבל אנחנו שואפים להגיע לזה, ואיפה שזה מתבצע זה מצליח. אבל איך לומדים המבוגרים שבאים עכשיו לקורס הזה? האם הם יושבים בשורות כמו פעם, עם מורה ולוח שרושמים בו.
אני חושב שאם זו הרצאה לימודית אז זה יכול להיות פרונטלי, בצורה כזאת כמו בכתה וגם האנשים בעולם רגילים לזה. בכל מקום בינתיים כך לומדים, יחסית. פה ושם יש כבר שינויים קטנים אבל בעצם זה כך. אני לא חושב שאנחנו צריכים מייד להתחיל לשבור את כל המסגרות. אנחנו צריכים דווקא ההיפך.
להראות להם שאנחנו ממשיכים כמה שיותר כמו שהיה קודם. אתה יודע, כמו מבית אמא, הכל נמשך, הכל נשאר, רק עכשיו אני הולך לקורס נוסף לעבודה. ואחר כך, לאט לאט, בהתאם לכמה שהם ישתנו, בלי דיכוי אז כאן כבר אנחנו מכניסים אותם לצורות אחרות של ההתקשרות ביניהם, הלימוד והחברה הזאת.
גלעד: זאת אומרת, צורת הלימוד היא קלאסית בתור התחלה.
הקורסים כן. הקורסים ישתנו בהתאם לשינויים שבהם.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 13. צורת הלימוד |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 14. חינוך לכולם
אביהו: בהתחלה הצגנו שקהל היעד הוא מובטלים. זה גם היה המיקוד של אורן וגם בזה הוא ביקש להתמקד. ממה שאנחנו מדברים כרגע, אני מבין שמדובר על כלל האוכלוסייה, לא בהכרח על מובטלים או שמובטלים תחילה?
אני חושב שמספר המובטלים הוא יהיה כל כך גדול, ואם אנחנו מדברים על השינוי החברתי אז אנחנו צריכים לקחת לא רק מובטלים אלא עקרת בית, מי שלא עובד, ומי שבפנסיה ובכלל, יוצא שאולי שמונים אחוז מהאוכלוסייה, יהיו ראויים לקורסים.
אביהו: אבל לא בהכרח רק מובטלים.
לא.
אביהו: זאת אומרת, לצורך העניין זה שאדם מצא מחר עבודה או איזושהי פרנסה, זה לא שייך לעניין שהוא צריך לעבור את הקורס הזה.
אלי: או לחלופין לא צריך לחכות עד שהוא מגיע למצב הזה עוד חודש או עוד שנתיים.
לא, אנחנו בכל זאת חושבים שזה חובה לכל אחד ואחד, ושאנשים יצטרכו להתחלק בעבודה וכל אחד, איפה שהוא מסוגל, הוא יצטרך לתת כמה שעות ביום, שזה באמת שעות מועטות.
אביהו: זה שינוי מאוד גדול בגישה.
אבל אנחנו לא עושים את זה, העולם יעשה זאת מאין ברירה.
אביהו: אבל זה כנראה יקח איזה פרק זמן מסוים.
לא יותר משנה, נראה לי.
אביהו: נראה לי שזה איזשהו שלב ביניים שאנחנו מדברים עליו, איזשהו תהליך ביניים.
כן.
אביהו: בהדרגה המצב ילך ויחמיר ובהתאמה כנראה יווצר יותר ויותר צורך בדברים שאנחנו רוצים להגיד.
כן.
אביהו: אז בתוך שלב הביניים, אנחנו לא הולכים עוד למצב הקיצוני שבו כל האוכלוסייה תתחלק בעבודה. אנשים עדיין יחיו בתוך הרצון שלהם לחזור למצב הקודם, או מתוך איזו תקווה לחזור למצב הקודם.
אני חושב שאבטלה באחוזים גדולים תגרום למהומות. וחוסר כוח ואיבוד הדרך אצל ממשלות יגרום למצב שזו תהיה אנרכיה גדולה מאוד. ולא תהיה להם ברירה, אלא לקבל כזאת מסגרת. וזה יקרה מהר מאוד, כי אחרת זו פשוט קריסה טוטאלית ומלחמת עולם, ולא יודע מה יקרה. כי כמו שעכשיו הם לא יכולים לשלוט על המערכות הכלכליות, כך הם לא יוכלו לשלוט על כלום. אם יצאו לרחובות מיליונים, אז גם הצבא לא יוכל להשתלט עליהם. אז כבר זהו, אתה כבר לא יודע מה לעשות. אתה רואה מה קורה למשל בסוריה או במצריים.
אביהו:אז בוא ניקח את מצריים בתור איזה אב טיפוס.
אני לא חושב שזה אב טיפוס.
אביהו: לא טוב? אולי ניקח מדינה אירופאית?
מדינות אירופאיות. יוון זה יותר טוב. אלה אנשים שמצד אחד רוצים לעבוד, בעיקר בחקלאות, בכל מיני עבודות פשוטות, ומצד שני הם אוהבים גם לבלות. לא לבלות, אלא יש להם אופי לבנטיני כזה. ולא גרמנים שהם כולם מכורים לעבודה. אז צריכים להבין שבהתאם לזה אנחנו צריכים לארגן שם משהו אחר מזה שבגרמניה או בצרפת.
אביהו: עם התְאַמות לסוג האוכלוסייה.
ודאי, עם האופי של העם. ויש לנו גם בעיה גדולה בכלל בכל המדינות הזקנות האלו.
אביהו: כן, האוכלוסייה שם מאוד מבוגרת.
אוכלוסייה מבוגרת היא אוכלוסייה שכבר לא עובדת המון זמן והיא חיה במסגרת של בית, בית קפה, טיול קטן. בקיצור, זה צריך להיות מגוון. ודאי שכל דבר צריך להיות בהתאם למקום. אבל סך הכול במדינות כמו גרמניה זו לא כל כך בעיה. כמו שהם הלכו לעבוד ועבדו 20 שעות ביום, אז הם יעסקו בזה.
אביהו: לימוד שיטתי.
כן, במדינות כמו יוון זה קצת אחרת. אתה תצטרך למשוך אותם לקורסים האלה, לעשות אותם בצורה אחרת, לתת להם איזה פיתוי ועוד.
אביהו: אני רוצה לחזור רגע לתקופת הביניים. נניח יוון, מדינה שנמצאת במצב כלכלי קשה, פשיטת רגל, אבטלה וכולי. יחד עם זה, היא מקווה, או לאזרחים לפחות, יש להם איזו מחשבה שכנראה באיזה יום יעבור זעם והם יחזרו לחיות כמו שחיו קודם. מטרת הקורס שאנחנו מציעים, אם אני מבין נכון, היא לשנות גם את התפיסה שלהם, שהם לא יצפו לחזור בעוד שנה, שנתיים חמש או עשר שנים, כשיגמר המשבר, אלא שבעצם הם יבינו שקורה פה תהליך כללי, שהם נמצאים בתוך התהליך הזה, ובכלל כל העולם משתנה. זה לא שבעזרת הקורס הם יוכלו לחזור. הם בעצם צריכים להשתנות בתוך הקורס, בתוך הלימוד הזה.
אני לא חושב שאנחנו צריכים להציג את זה כמטרה. אנחנו צריכים להציג שהקורס הוא כדי להבין את העולם החדש ולהשתלב בו יותר, וברור שזה פותח את האדם והוא כבר נעשה מבין ורך ולא יוצא סתם למהומות ולשבור חלונות ראוה. זאת אומרת, אנחנו מדברים על הרגעת הרוחות, קודם כל. הולכים בצעדים קטנים ולא למהפכה רוחנית. אני חושב שאנחנו לא צריכים לפתוח את כל הדברים האלה מהתחלה ועד הסוף בכלל. אי אפשר להבין, לתפוס, וזה לא לפי הכללים שכותבים לנו מקובלים.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 14. חינוך לכולם |
| להשאיר תגובה | |
שיחה א' - 15. עשרת הדברות של החינוך האינטגראלי
ניצה: איך היית מסביר אם היית צריך להסביר לי, כמובטלת, מה הם עשרת העקרונות המשמעותיים ביותר שאני חייבת לדעת בעולם גלובלי, שבלעדיהם אני לא אסתדר בעולם החדש?
אי אפשר להסתדר בעולם החדש אם כל אחד חושב על עצמו, אלא אנחנו צריכים לחשוב על כולנו יחד. אין ברירה, זה חוק הטבע שמתגלה בימינו. בנוסף לכך החברה חייבת להיות בדאגה הדדית, כשכל אחד דואג לכולם, כמו החלקים בגוף שלנו. בעולם הגלובלי אנחנו צריכים לבנות מערכות שהן לא אגואיסטיות, החל מכלי התקשורת ודרך ממשלות והפעלות וכל מיני דברים הכרחיים אצלנו בחברה, כמערכת הבריאות והחינוך, שבהן לכל אחד היום לא אכפת מהאחר. אלא אנחנו צריכים לדאוג איך אנחנו בונים אדם בריא בחברה בריאה. ולמטרה הזאת, כל המערכות שיש במדינה חייבות להיות מכוונות. זאת אומרת, חייבת להיות תכנית אחת.
אלי: ואני כאזרח צריך ללחוץ על המדינה.
ודאי, כי רק אותם האנשים שמבינים שהאינטגראליות, הערבות ההדדית, היא הכרחית, יכולים לנהל את החברה. אחרת כל אחד ואחד ימשך לאופורטוניזם, ושוב יהיה לנו ניגוד עם הטבע והרס. אני צריך לדאוג שאותה הרגשה תהיה במשפחה, בשכונה, בעיר, באומה ובעולם.
זאת אומרת, לא צריך לכוון מערכות כמו חינוך, תרבות ובריאות למטרה הזאת, אלא לעשות גם עבודה בעיגולים, מעיגול קטן לעיגול גדול יותר ויותר, עד לכל האנושות.
אנחנו צריכים לארגן את כל הארגונים הבינלאומיים בצורה אחרת, שזאת תהיה המטרה שלהם וכל העבודה תהיה מכוונת לכך. וכל חוקי העולם שיתקבלו כבר כחוקים אינטגרלים, שזה בעצם הקיום ההכרחי שצריך להיות. בתי המשפט, כל ההתנהגות, הדינים, החוקים, הכול חייב להיות רק לצורך זה.
לחוק האינטגראלי יש השלכות על כל החיים שלנו. וזה אפילו כלפי עסקים, מפעלים וחברות, אם יש להם זכות קיום או לא. אם עסק לא נכלל בתוך המערכת ההכרחית, אז הוא כמו קוץ שמזהם ומפריע וגורם רע לכל הגוף. חייבים להוציא אותו, חייבים להשאיר דברים הכרחיים, חיוניים בלבד.
זו השקפה חדשה מאוד, ולא ש"בא לי לעשות משהו חדש, כי נראה לי שאני יכול למכור אותו", אין דבר כזה, אלא ההיפך, כמה שמייצרים ומוכרים פחות, זה משובח, הפוך לגמרי מהיום. וכתוצאה מההשקפה הזאת הכול משתנה.
ניצה: זאת אומרת, כל המערכות צריכות להסתנכרן לחוקים האלה.
כן.
מושי: מי יקבע? כנראה שהמדינה צריכה לקבוע אילו עסקים לפתוח ואילו לא, לפי אותם חוקים. אנחנו מדברים כבר על מצב מאוד מתקדם ועתידי.
אביהו: זו אולי תוצאה של חינוך.
מושי: כן, זו כבר תוצאה של חינוך, שאני אשב בממשלה, ואבדוק ואם יש משהו שהוא לא מותאם לטבע, אז אני לא אאשר לפתוח.
חלק יהיה על ידי כך, ובחלק אחר ההישרדות תהיה כמו בטבע, באבולוציה. כל העסקים שלא יהיה בהם צורך ייפלו, אלה שהם לא חיוניים או לא הכרחיים.
מושי: כן, אם רוב האנשים יעברו חינוך הם מן הסתם הם לא יצטרכו את הדברים האלה. אני פשוט שואל, אם הייתי צריך לכתוב ספר, אז אני לא יודע איך להתקדם. או שנעבור על נקודות מסוימות, נניח שאני לוקח נושא כמו פסיכולוגיה אישית. אני יכול לפתוח ספרים ולקחת כל מיני פרקים, ללמוד, אולי להוציא משם מה ששייך לפסיכולוגיה אישית, מה האדם צריך לדעת על עצמו, וכך בכל תחום. מה אתה יכול להוסיף לזה מתוך השקפת העולם שלך? מה אתה חושב שאדם בעולם החדש יצטרך לדעת על עצמו?
כל אחד חייב לדעת על הכול, רק במידה שהוא מסוגל לעכל את זה, מסוגל לראות דרך ההשכלה הכללית והחינוך הכללי שלו, אבל הוא חייב להיות אדם שלם. הוא יכול להיות במידה קטנה, יכול להיות במידה גדולה, אבל כל אחד כעשר ספירות. הוא לא יכול הבין רק בדבר מסוים, וחוץ מזה כלום. הוא צריך להשתלב במערכת הכללית. וכך יהיה, כי המערכת הגלובלית דורשת מאיתנו כך, שאנחנו במקצת נבין אותה, במקצת נשתלב בכל מה שיש. אני חייב בכל זאת להיות עגול גם בעצמי.
אלי: זאת אומרת, מטרת הקורס היא לתת לאדם תמונה שלמה מינימאלית של העולם, החברה והאדם החדשים.
כן.
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחות נוספות, שיחה א, 15. עשרת הדברות |
| להשאיר תגובה | |