חלק 9/19


וככל שאנחנו מתפתחים אנחנו רואים, שהאדם לא כל כך מתפתח בעצמו, אלא הכל תלוי בחברה. הוא מפתח את החברה, על ידי החברה מתפתחים החיים הפרטיים שלו, וזה תלוי בזה. אפשר לומר שאני תלוי היום באלפי אנשים בכל העולם. כי אם אני אבדוק במה אני לבוש וממה אני חי, מה אני אוכל, איך בנוי הבית שלי, ההסקה, הקירור, העבודה שלי, כל מה שיש לי, אני חושב שלא תהיה מדינה שלא משתתפת באספקת הדברים אליי. אם לא בצורה ישירה אז דרך עוד כמה מדינות, שממדינה אחת מגיע חומר גלם וממדינה אחרת החלקים של המכונות, ועל ידי המכונות האלה מייצרים עוד משהו, ואחר כך מייצרים את הבגדים שלי. לפי המחקר שלנו אנחנו יודעים, שהעולם כולו תלוי זה בזה.

ועד כמה שהעולם נכנס יותר ויותר להתמחות כזאת, שלכל אחד ואחד יש את העבודה שלו, אבל העבודה שלו היא מחוברת, נמצאת בהרמוניה עם כל יתר בני האדם, אז אנחנו יכולים באמת לספק לנו אלפי דברים נוספים לְמה שהאדם היה מספק לעצמו בעבר, שזה היה קצת לחם, קצת חומץ, קצת יין, קצת בשר וזהו. אחר כך קצת יותר אוכל, יותר ביגוד ונעליים. אחר כך קצת יותר הסקה, איזה כלֵי רכב וכולי. בהתאם לזה התפתחו מומחים בכלכלה, מומחים בחקלאות, מומחים במכונאות, וכל העניין של תרבות, ספרים, נגינה, שירה. אנחנו רואים שסביב האדם יש תעשיות שלמות כאלה, שהוא אפילו לא חייב אותן, ולא צריך את זה במידה ההכרחית לחיים, אבל גם בלי זה הוא לא יכול.

אנחנו רואים מוסיקאי שעולה על הבימה, מופיע עם הקונצרט שלו לפני אלף אנשים, משלמים לו כסף עבור הופעה אחת שלו, כמו שמרוויח פועל בזיעה במשך חודש ימים בקושי, ואולי אפילו במשך שנה. זאת אומרת, אנחנו מעריכים מאוד את הדברים הלא הכרחיים לנו. וזה שייך לגופו של האדם ממש, שבלי זה אנחנו לא מסוגלים, לא חיים, כמו הספורט, התיירות, וכל מה שיש בימינו. אם נעשה חשבון מה אנחנו עושים בימינו לצורך "אוכל נפש" מה שנקרא, לעומת מה שאנחנו מייצרים, אז אנחנו מייצרים תשעים אחוז, ולא פחות, דברים שאין בהם צורך. אבל אנחנו צריכים אותם כביכול, כי בלי זה אנחנו מרגישים שלא, שגם זה שייך לדרגת האדם, גם את זה אני צריך. או שמאין ברירה ודאי שאני יכול לחיות במערה, אבל התפתחות האדם מחייבת גם את זה.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 1. גלובליזציה אפשרה לאדם לעלות מעל סיפוק צרכיו הבסיסיים

חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, -9. מעל סיפוק צרכים, נושאי הערבות, התלות ההדדית, כלכלה/בריאות/ביטחון
תגובה אחת |

תקציר המאמר 

הבורא ית' הוא "הטוב המוחלט", כלומר שאי אפשר בשום פנים שבעולם שיגרום למי שהוא צער כלשהו, שאין לו שום "רצון לקבל", אין לו שום בסיס להרע למי שהוא. ולא עוד, אלא שיש לו "רצון להשפיע" טוב אל נבראיו ולאהוב אותם.

השגחתו ית' היא השגחה מטרתית
הכול מתפתח בצורה תכליתית, הדרגתית, כמו הפרי על האילן, אשר מושגח במטרה טובה לסופו שיהיה פרי נאה ומתוק לחיך. אך ככל שהפרי יותר מתוק בסופו, הוא נמצא יותר מר ויותר מגונה במצבים הקודמים של סדר התפתחותו.

בהמה הופכת להיות עצמאית מספר ימים לאחר לידתה, ולעומתה זקוק האדם לשנים רבות עד שיוכל להיות עצמאי - משום שהוא יצור מפותח הרבה יותר. ניתן לראות, שהשגחתו ית' על המציאות שברא אינה אלא בדמות של "השגחה מטרתית", וכי שלבי ההתפתחות הם תמיד במצב הפכי אל גמר מלאכתם.

לכן, רק מקובל, המבין את סוף המעשה, יכול להצדיק את שלבי הביניים. שכן אין מידת הטוב ניכרת בהם כלל, מקודם ביאתו של הדבר לנקודה הסופית שבו.

מטרת ההתפתחות נקובה מראש: להביא את כולם לדביקות בבורא (השתוות עימו בתכונת ההשפעה והאהבה), כדי שהוא (התכונה הזו) ימלא אותנו. מטרה זו מחויבת לכל אחד ואחד.

ב' דרכים למטרה:
1. דרך ייסורים - דרך ארוכה בזמן ומלאת יסורים ומכאובים, עד בואנו לכלל הכרה לבחור בטוב ולמאוס ברע.
2. דרך תורה ומצוות - דרך נעימה וטובה, המסוגלת להכשירנו לתכליתנו בזמן קצר ובלי ייסורים.
אולם מבחינת המציאות המעשית, השגחתו ית' מגיעה אלינו עם ב' דרכי השגחתו בבת אחת.

מטרת ההתפתחות שלנו – לפתח בנו את הכרת הרע של הטבע שלנו ולתקנו.
כאשר אנו עוסקים בחיבור בקבוצה, אנו מגיעים להכרת הרע שבאגואיזם שבנו ועל-ידי השפעת הסביבה הופכים בהדרגה את הרע לטוב, את הקבלה לנתינה.

כל ההבחן בין אדם מפותח יותר למפותח פחות - הוא רק במידת ההכרה של האגואיזם כדבר רע. משום שבאותה המידה אין הוא משלים עם האגואיזם שלו, ושואף לאהבת הזולת.

התפתחות מדעת והתפתחות שלא מדעת
ב' כוחות משמשים ודוחפים אותנו למטרה:
דרך ייסורים - כוח ההתפתחות של הטבע שאיננו מודעים לו, דוחף אותנו למטרה "שלא מדעתנו", בלי בחירתנו.
דרך ההתפתחות בקבוצה - כוח ההתפתחות מושך אותנו קדימה למטרה, רצוי ומוזמן על ידינו. כוח זה מושך אותנו מלפנים, באופן מהיר ונעים.
אין צורך לזרז את האדם ולהכריחו לעשות מעשים טובים, אלא להשפיע עליו באמצעות סביבה נכונה.


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, -0. מאמר הכנה/תקציר
להשאיר תגובה |

שיחה 1- תקציר השיחה

פורסם: 27.12.11, 12:12 pm

המשבר המתגלה בימינו בכל רחבי העולם ובכל תחומי החיים הוא הזדמנות להתפתחות חדשה וטובה, ממש כמו לידה חדשה.
כמו בלידה, גם במשבר הנוכחי לא ברור מהו השלב הבא, לאיזה מציאות אנחנו אמורים להיוולד. לכן, כדי לעבור אל השלב ההתפתחותי הבא בצורה טובה ומוצלחת, עלינו להבין תחילה מהו מצבנו, מה הביא אותנו למצבנו, ומתוך כך נוכל להבין לאן פנינו מועדות.
כדי להבין איפה אנחנו נמצאים ואיך הגענו למצבנו עלינו להכיר כמה מהכוחות והמגמות הפועלים עלינו ומעצבים אותנו כבני אדם וכחברה אנושית.

  • האדם הוא יצור חברתי, האושר שלו תלוי בקשר עם הזולת
  • הכוח המניע את התפתחות האדם הוא הרצון להיות מאושר
  • בימינו הרצון הגיע לסוף התפתחותו ולכן העתיד אינו מאיר לנו יותר
  • סוף התפתחות הרצון הביאה אותנו למצב של ניכור ושנאה הדדית
  • במקביל לניכור מתגלה שכל בני האדם בכל רחבי העולם מקושרים זה לזה

כתוצאה מכל הנאמר לעיל, נמצא שאנחנו נמצאים במצב שבו מצד אחד אנחנו תלויים זה בזה ומצד שני שונאים זה את זה. המבוי הסתום הזה והעובדה שהוא מתגלה בכל רחבי העולם, מעמיד אותנו במצב של סכנת קיום גלובאלית.

הפיתרון היחידי למצב הוא "שלום בית", ללמוד איך להתעלות מעל השנאה ולתקן את הקשרים בינינו לקשרים של הדדיות ואהבה. להשפעת החברה על האדם תפקיד מכריע בתיקון הקשר בינינו.

כדי להגיע לשלום בית, עלינו ללמוד את הפסיכולוגיה שלנו ושל החברה האנושית. הפסיכולוגיה היא חלק מחוקי הטבע ואם ברצוננו לחיות חיים טובים, עלינו לציית להם.

בפעם הראשונה בהיסטוריה של המין האנושי הטבע דורש מאיתנו לקחת חלק פעיל בתהליך התפתחותנו ולא להיות מובלים – לתקן את הקשר ביננו ולהילווד לדרגת ההתפתחות הבאה


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, -0. מאמר הכנה/תקציר
להשאיר תגובה |

חלק 14/19

בסופו של דבר זה מפני שהאגו שלנו נעשה כל כך גדול שאנחנו לא מרגישים יכולת להתחבר עם אחרים, להשקיע בהם, לטפל בהם כדי שהם יטפלו בנו. אני לא מרגיש יכולת להתחבר עם מישהו עד כדי כך קרוב. אלא אם כן יש לנו אפשרות שאחד עוזר לשני, שאנחנו, אני ואשתי כמו חברים, שותפים. ואז החיים שלנו דומים יותר לא למשפחה שהייתה פעם, אלא יותר לשותפות. היא עובדת, ואני עובד, היא מסדרת משהו, ואני מסדר משהו, היא משלמת, ואני משלם. אנחנו כאילו שותפים באדם.

זה לא כמו שהיה פעם, שהגבר למעלה, הוא הולך להביא פרנסה הביתה, והאישה היא בבית עם הילדים, עם הכל. עכשיו לא, עכשיו שניהם יוצאים בבוקר מהבית, זורקים את הילדים למקום היכן שמחנכים את הילדים בינתיים, הם חוזרים בערב הביתה, לוקחים את הילדים הביתה. ומה יש להם בבית, הם בקושי רואים אחד את השני, הוא מסתכל בטלוויזיה או נמצא ליד מחשב, היא מנקה, שוטפת כלים, מכבסת וזהו. זאת אומרת, הם כבר שווים, לא שאחד למעלה ואחד למטה, שבכל זאת זה נקרא "משפחה", "ראש משפחה", "בעלי" לעומת "אשתי".

יוצא שהגענו למצב שהמשפחה איבדה את מבנה המשפחה ונעשתה לשותפות. ובשותפות אני תמיד מסתכל אם כדאי לי או לא כדאי לי, ואז נכנסים ויוצאים. ולכן מתגרשים, ואפילו לא רוצים להיכנס לשותפות כזאת. זו עובדה, ואנחנו קצת לומדים איתכם את הסיבות לזה. זאת אומרת, האגו שלנו שגדַל אומר לנו שלא כדאי לנו להיכנס לשותפות שנקראת "משפחה".

גם כלפי הילדים, בגלל האגו שלי אני לא מרגיש אליהם כל כך קרבה, אני לא מרגיש שהם נמצאים ממש כנשמה שלי, אלא יש להם חיים משלהם. הם נכנסים לחינוך כזה שהוא מאוד מאוד רחוק ממה שאני. ההבדל בין הדורות הוא כזה, שהם לגמרי מנותקים ממני, הם חיה אחרת ממני. הם מקבלים חינוך, יש להם אינטרסים אחרים. הם בשלהם מאוד רחוקים, כך שאני בקושי מבין מה שהם, איך שהם מדברים ובמה הם עסוקים ומה מושך אותם. הקשר בין הדורות נקרע.

ואז בצורה כזאת אני נמצא במצב שבשביל מה לי כאלה ילדים שאין לי מהם נחת, אין לי מהם שום דבר. וגם הם צריכים אותי רק בשביל "תביא כסף ושתוק". יוצא שאני נהנה מהם כשהם קטנים, ומגיל 12, 13 והלאה, אני כבר מאבד איתם כל קשר. יוצא שבדור הקודם הייתי כעשר, חמש עשרה שנה באיזו השהיה, עד שהיו לי נכדים, ואז טיפלתי בנכדים כל עוד הם קטנים. בזה היה לי נחת. אבל היום גם זה לא, כי הם לא רוצים להתחתן, הם לא רוצים להביא לי נכדים. האדם לא עושה חשבונות כאלה, אנחנו יכולים להרחיב בהם יותר, אבל בסך הכל, הכל עובר בו בתת ההכרה וזה כתוצאה מהאגו המתפתח, שלא כדאי.

אנחנו רואים שהתפתחנו בצורה דמוגרפית מאוד חדה, בעקומה מאוד חדה, באקספוננטה כזאת, ופתאום התחלנו להתיישב. עד כדי כך שלפי כל המגמות, לפי מה שאומרים לנו האנשים שעושים חשבונות, שמטפלים בזה, מומחים בדמוגרפיה, בהתפתחות החברה האנושית, הם אומרים שעוד מעט נתחיל לרדת חזק בזה. היום עדיין יש כמה ציוויליזציות כמו בארצות ערב, שיש להם עדיין דחף מצד הדת לכבוש את העולם, יש להם סימנים תורשתיים ודתיים להתפתח יותר ולהביא יותר ילדים. אבל גם שם אנחנו רואים, שבמדינות המפותחות שלהם, במקום עשר, חמש עשרה ילדים שהיו קודם, יש היום שניים, שלושה. גם שם זה מהר מאוד מקבל צורה כמו כל העולם.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 4. ההתפתחות האגואיסטית מובילה לריקנות, ניכור ומשבר

חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, 14. חוסר חיבור, נושאי הערבות, התפתחות האגו, זוגיות ומשפחה
להשאיר תגובה |

חלק 12/19

אנחנו רוצים יותר. לָמה אנחנו רוצים יותר? הרצון שלנו גדֵל, אני לא יודע לָמה, אבל אני פתאום רוצה עוד משהו ועוד משהו. אני מסתכל על אחרים, פתאום אני רואה שהוא נמשך למשהו והאחר נמשך למשהו, ואני לומד מהם כי יש לי קנאה, תאווה, כבוד, שליטה. יש לי רצונות כאלה לקלוט מהם את הדברים המועילים, ולהיות לא פחוֹת מהם כי יש לי אגו, אני רוצה להרגיש את עצמי לא כמפסיד אלא כמרוויח.

כשאנחנו מסתכלים כך על ההתפתחות האנושית, אנחנו רואים שזה מושך אותנו קדימה, ואני רואה תמיד ולומד מאחרים וכל אחד לומד מאחרים. ויש בינינו כאלה אנשים שהם עם דמיון גדול, יש כאלה שיש להם יכולת לפתח דברים טכניים גדולים יותר, דברים בטכניקה, בכלכלה, ברפואה, בכל דבר שיכול להיות בסופו של דבר טוב לבני אדם, למלא את הרצונות שלנו. וכך אנחנו מתפתחים. אנחנו רואים שהגיע זמן שהתחילו מלחמות, כבשו שטחים, עמים. אחר כך התחיל זמן לגלות את היבשות ולהתפתח. אחר כך התפתחה הטכנולוגיה, ואיך למכור דברים, לקנות דברים, לעבד דברים בצורה מיוחדת חדשה. אחר כך הגענו לחלָל.

מקורות מדעיים - התפתחות האגו - 3. קנאה תאווה וכבוד כגורם להתפתחות

חיים חדשים - שיחה 1  27.12.11


שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -1, 12. קנאה וכבוד, נושאי הערבות, התפתחות האגו
להשאיר תגובה |