שיחה 3 - 9. ניתוח של לימור
לכן כל העתיד של האדם תלוי אך ורק בבחירת הסביבה, בבניית הסביבה. ובמיוחד שהגענו לדור שהוא כולו כבר עד כדי כך תלוי זה בזה, גלובלי אינטגרלי, ואנחנו רואים עד כמה שאנשים בכל העולם קובעים זה על זה מה יקרה. שאם איזו מדינה מתחילה להתגונן או מתחילה להתייחס אלי בצורה לא נכונה, זה משנה לי את כל החיים. אני חייב להתארגן נגדה מיד ואולי לשמור על עצמי יותר ויותר.
זאת אומרת, אנחנו צריכים להבין שהתלות ההדדית הזאת מחייבת אותנו לעשות, לבנות, לעצב חינוך גלובלי. ובחינוך הזה אנחנו צריכים קודם כל ללמד את עצמנו ואת האחרים שסך הכול העתיד שלנו תלוי כל כולו בסביבה.
יוצר לחץ לוגי – אם הוכחנו שהסביבה היא גורם מפתח, מושפע מהאדם ומשפיע עליו – עלינו לקבל את זה שהיא גם העתיד שלנו – מה שנעשה כיום – יקבע את המחר!!
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -9. העתיד תלוי בסביבה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 8. ניתוח של לימור
זאת אומרת, אנחנו בסך הכל נמצאים תלויים כולם בסביבה. ולכן גם בחינוך שלנו אנחנו צריכים קודם כל לשים לב לסביבה, הסביבה כגורם להתפתחות האדם, שבזה תלוי כל העתיד של האדם. ואם אנחנו, כהורים בשביל הילדים, ואפילו לעצמנו שכבר בגיל העמידה, משנים את החברה, בזה אנחנו משנים את האופי שלנו, את הרצון שלנו, ההסתכלות שלנו, הפרדיגמה על החיים. ולכן כדאי מאוד להיזהר ולחשוב ולבדוק, לשקול לאיזה מקום אנחנו נכנסים, עם אילו חברים ובאילו חוגים אנחנו נמצאים, מבלים, ולמי אנחנו מוסרים את עצמנו.
הזהרה – מעלה קצת את החרדה - השימוש במונחים – מוסרים את עצמנו – מרמז על התמסרות – כשאתה מאבד שליטה כדאי שתשים לב שדואגים לצרכיך....
בכל גיל שהוא – ילדים או גיל העמידה
ולכן אנחנו צריכים ללמד את האדם לדעת וללמוד כל מיני חוגים, צורות סביבה, שנמצאים לידו ועד כמה שהוא תלוי בהם וכמה שהוא יכול לנהל את החיים שלו על ידם. כי אם מכל הדוגמאות שלנו, אנחנו רואים שהאדם הוא ממש תוצאה מהסביבה, אז מאוד חשוב לנו לארגן לכל האנושות צורות טובות, יפות אבל במבחר מספיק, שכל אחד יקבל יכולת להיכנס לסביבה זו או אחרת, לפי הנטיות שלו, לפי האופי שלו, לפי העצות שנותנים לו קרובים, כדי לפתח את עצמו בצורה המועילה ביותר בחייו, כדי להיות האדם המושלם בכמה שמסוגל.
אמפתיה - חשוב לדאוג לכמה שיותר מגוון בסביבות – שיתאימו לכולם
ולכן אנחנו צריכים כאן, בחינוך שלנו, לדאוג מאוד ליצירת חברות כאלו סביב האדם, חוגים למיניהם. ויוצא שאם נחקור עוד יותר לעומק, נראה שסך הכול אנחנו נמצאים כל הזמן במצב שיש לי תנאים פנימיים שלי, גנים שנולדתי איתם, נטיות למיניהן, שאני גם מקבל במשך מספר שנים ראשונות שאני נמצא ליד אימא, ואחר כך הסביבה. כשאז אנחנו כבר צריכים לדאוג לכך, למשל גני ילדים, כל מיני חוגים לילדים קטנים ואחר כך בתי ספר וחוגים לגדולים יותר. אנחנו צריכים לדאוג שבאמת יהיה לכל אחד ואחד מבחר מספיק, כדי להוציא את כל הפוטנציאל שיש באדם, שיתפתח בכל, כאשכול.
הזדהות – תיאור הילד כגדל בהתאם לסביבות שלו – כדי לבסס את ההזדהות עם האמירה - הסביבה – כמפתחת את הפוטנציאל באדם
ושאפילו אותן נטיות שאין לו כל כך יכולת להתפתח ולהשיג בהן משהו, אבל בכל זאת, שיהיה לו הכל, שהוא יהיה אדם עשיר בפנימיות שלו. שידע גם מוסיקה וספרות ותיאטרון ותרבות וחינוך וכל הדברים. והכול תלוי בחברה, בסביבה. ואנחנו רואים שאדם צריך להיות גם בעל משפחה, הוא צריך לחנך את הילדים שלו, הוא צריך לדעת איך להתייחס נכון לזוגתו, לחברים שלו. הוא צריך לדעת איך להתנהג בסביבה הרחבה, בעבודה, בכל מקום. אנחנו צריכים ללמד אותו. אנחנו צריכים לתת לו דוגמאות.
אנחנו צריכים להראות לו, גם על ידי הסביבה המתאימה, מה הכללים הנכונים שלפיהם הוא צריך להתנהג, ואז הוא יהיה נוח לבריות ובסופו של דבר ירוויח על יד זה וישגשג. ולכן יש סך הכול שני גורמים, שאנחנו יכולים להגיד שהם בעצם המובילים אותנו ומכוונים אותנו בכל רגע בחיים, מצד אחד, הנטיות הטבעיות שלי, ומצד שני והוא העיקרי, איך פועלת הסביבה על הנטיות הטבעיות האלה. ועד כמה שלימדו אותי כל פעם לבחור סביבה שתפתח אותי יותר ויותר למצבים טובים, ליותר מפותחים. שבהם אני אגיע ליתר ביטחון, ליתר נוחות, למצב הטוב האפשרי.
הזדהות – הקישור בין בחירת הסביבה המתאימה לנטיות הגנטיות / טבעיות = לבין טוב
וכך אנחנו עומדים לפתח את עצמנו כל הזמן. לכן מתוך זה אנחנו צריכים לראות מה לפנינו, איך אנחנו יכולים להיות בטוחים שלילדים שלנו יהיו חיים טובים. שסך הכול הדור הבא יהיה דור יותר טוב, יותר בטוח בעתידו. רק על ידי כך שאנחנו בונים סביב הילדים שלנו כאלו צורות של מחנכים, סביבה שמעצבת אותם, מחנכת אותם. שהסביבה הזאת תעשה מהם אנשים שמגדילים את הנטיות הטובות שבהם וגם לא מדכאים את הצורות שהן לא כל כך רצויות, אלא הופכים אותן לטובות.
מוסריות – מכניס את הצורך לדאוג לדור הבא
יש בכל אחד מאיתנו נטייה לכל מיני פעולות לא כל כך נעימות לאחרים. כי פעולות נכונות או לא נכונות, אנחנו יכולים רק לחלק אותן לאדם לעצמו ואדם לסביבה. כשאדם לעצמו, ברור שאנחנו צריכים גם ללמד את האדם איך לא לגרום נזק לעצמו, שזה בעיקר דברים גופניים, שלא יעשה נזקים לגוף. כי עד כמה שאנחנו נמצאים בהגנה עצמית כביכול, שאנחנו שומרים על עצמנו, אבל בכל זאת יש גם נטיות כאלו.
וגם כלפי הסביבה. שזה יכול להיות כלפי דומם, צומח וחי. הסביבה שבה אנחנו חיים, וצריך לשמור עליה. צריך ללמד את האדם איך להתייחס נכון לאקולוגיה, כי בסופו של דבר מהסביבה הזאת אנחנו חיים. אנחנו מקבלים מזון, אנחנו תלויים באקלים, אנחנו חיים בתוך הטבע. הדומם, הצומח והחי מאוד חשובים לנו, כי בסך הכול אנחנו מקבלים משם הכול. אז דבר אחד, אנחנו צריכים ללמד את האדם איך לשמור על האקולוגיה שלו, על הסביבה האקולוגית.
ודבר שני אנחנו צריכים ללמד אותו איך להתייחס לחברה האנושית. שכל פעם הוא ישפיע עליהם דברים טובים, כי בסופו של דבר זה חוזר אליו ומעצב סביבו אווירה, זה גורם חיובי. כשהיחס הזה של האדם לסביבה ושל הסביבה לאדם צריך להיות בעצם העיקר, וכל יתר הדברים הם כמקצוע, שאנחנו צריכים לתת לו כדי שיהיה מועיל לאחרים ויתפרנס בכבוד.
לכן ההתפתחות העיקרית שחסרה לנו, כמו שאנחנו רואים לפי החיים שלנו, היא איך אנחנו נותנים לאדם הצעיר ואיך אנחנו נותנים גם לעצמנו, לאנשים מבוגרים, חינוך כזה, הסתכלות כזו על החיים, שאנחנו כל הזמן צריכים לשנות את עצמנו למצב הטוב, לדאוג לסביבה, שהיא תשנה אותנו לטוב. כי, כמו שדיברנו, האדם עצמו לא מסוגל בשום דבר בעצם לגרום לחיים שלו שינוי לטוב. אלא רק אם הסביבה מחייבת אותי, אם הסביבה עוזרת לי, תומכת בי, אם הסביבה משנה בי ערכים, שזה טוב יותר וזה פחות, אז בהתאם לכך אני משתוקק וקובע לעצמי מטרות חדשות.
אמפתיה והזדהות ביחד:
יחס נכון וטוב של האדם לסביבתו – האקולוגית
כנ"ל - החברתית
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -8. הבחירה בסביבה |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 7. ניתוח של לימור
אבל איך שלא יהיה, כל ההתפתחות שאנחנו מתפתחים היא על ידי סביבה, ואם לא סביבה, לא הייתי מתפתח אפילו שהיו לי הרשימות האלה, התרשמויות מקודם. אנחנו רואים שאם שוכחים ילדים ביער או באיזה מקום, ואחר כך מוצאים אותם, אז הילדים האלו מתפתחים כמו אותן החיות שטיפלו בהם ביער. הם מתפתחים לפי האופי של אותן החיות, חולים במחלות שלהן, הם חושבים ורוצים אותם הרצונות והמחשבות של החיות, ואפילו חיים אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו לידן.
זאת אומרת, הגוף שלהם התרגל לחיים עם החיות עד כדי כך שהם קיבלו מהחיות התרשמות כזאת, שאם מוצאים את הילדים האלה אחרי מספר שנים, כמו שהיו כמה מקרים כאלו, אנחנו רואים שלמרות שנתנו להם אחר כך חיים טובים וטיפול, הם חיו אותו מספר שנים כמו החיות שהם היו ביניהן, הם חיים קרוב ל-20 שנה ולא יותר.
זאת אומרת, סך הכל הגוף שלנו תלוי מאוד בחברה שבה אנחנו מתפתחים, והאדם הוא מאוד מאוד גמיש. לעומת מין החי, שאם אנחנו לוקחים חתול או כלב, שנמצאים לידנו כבר עשרות אלפי שנים, הם מתרגלים לאדם רק במקצת. ודאי שהם לא יכולים לחיות ביער כמו החתולים והכלבים שלא נמצאים ליד האדם, יש להם אופי אחר, הם גם מעבירים לצאצאים שלהם כבר יחס אחר לאדם ולסביבה. אבל בכל זאת הם לא גמישים כמו האדם שנכלל באיזו סביבה, עד כמה שהוא ביתר הגמישות שלו מתרשם מהסביבה בצורה הרבה יותר חזקה, גורלית. לעומת החי שמתרגל לחיי האדם, האדם הרבה יותר מתרשם ומתרגל לחיי החי.
הזדהות – האדם מאד מושפע מהסביבה בה הוא נמצא
הגמישות של האדם אפילו עוברת בין הדורות (העברה בין דורית)
לכן לוגית = מה שנותר הוא לבחור סביבה...
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -7. אדם לעומת חי |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 6. ניתוח של לימור
אנחנו צריכים גם להבין שלפי הניסיון מכל החיים הקודמים שלנו, מגיעים לנו משם רשימות, מה שנקרא "גלגולים", שאנחנו נמצאים בהם, והאדם כנראה סוחב איתו יותר ויותר התפתחות. לא שנולדתי כל פעם כתינוק בחברה יותר ויותר מודרנית ואני מתפתח על ידה, אלא כנראה שגם בתוך האדם באות מדור לדור נטיות חדשות, מה שאנחנו קוראים "רשימות", ועל ידן הוא מתפתח.
אנחנו מרגישים במיוחד היום, שאם אנחנו מסתכלים על הילדים, אנחנו רואים שהם תופסים דברים מודרניים הרבה יותר טוב מאיתנו. הם כאילו נולדים כבר עם הכנות, עם בירורים, עם תכונות שנמצאות בהם מוכנות לתפיסת העולם, להסתדר בעולם המודרני. הם מסתדרים כל כך טוב עם פלאפונים, עם מחשבים, עם כל מיני מכשירים חדישים. מה שאין כן אנחנו ודאי שלא. אם אני צריך להבין משהו בטכנולוגיה החדשה, אני סומך יותר על הילדים שלי. להם יש כבר גישה. הם כאילו נולדו כבר להסתכל על דבר לפי הטבע של הדבר החדש הזה. הם ניגשים לכל הדברים החדשים ומובן להם מה הם. הם כמו ילדי אינדיגו. כאילו נוחתים מחלל אחר, באו לעולם שלנו עם איזו חללית. כך זה קורה.
זאת אומרת, אנחנו יכולים לראות מהילדים האלו שכנראה שיש רשימות, גנים אינפורמטיביים שמתפתחים ונמשכים מדור לדור. ומאיפה זה בא? אנחנו קוראים לזה "גלגולים", אבל האמת שזו לא מיסטיקה. אלא מפני שכולנו קשורים זה לזה, כמו שאנחנו מגלים עכשיו, ויש איזה שדה כללי, כמו שיש שדה אלקטרומגנטי, כוח משיכה שפועל בכל מקום, אז יש גם שדה של מחשבה, של רצון שקושר אותנו יחד מעל כל הזמנים והמרחקים, ובתוך השדה הזה אנחנו נמצאים. ובצורה כזאת אנחנו מוסרים מאחד לשני ומדור לדור את המידע שרוכשים, ולכן לא פלא שהגופים שלנו, שנמצאים בתוך השדה הזה, קולטים את המידע, את האינפורמציה החדשה. וכך אנחנו רואים שהדור החדש מיד מוכן להתכלל נכון במצב החדש, בעידן החדש.
רגשית – לא כל כך מובן מה זה הרשימות הללו. אורן מנסה לברר בסוף ההרצאה הזו
אולי הבלבול מכוון
נוסף – הדור החדש מגיע עם הכנות (לא רק עם קשיים)
כולנו נמצאים בשדה של מחשבה (דיי דומה ללא מודע הקולקטיבי של יונג) – התחלת רעיון ההשפעה של הסביבה עלינו ושל האדם האחד על השני באמצעות כוח המחשבה
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -6. מדורות קודמים |
| להשאיר תגובה | |
שיחה 3 - 5. ניתוח של לימור
ובעצם, עד כמה יש לנו בזה בחירה חופשית? אני לא הייתי אומר שיש. יש מעט, אבל בסופו של דבר אפילו את המעט שיש אנחנו לוקחים מהסביבה. זה עניין של אופנה או עניין של חברים שכאילו במקרה נמצאים סביבי, וכך הם מביאים לי כל מיני ערכים, כשיש חשובים יותר ויש חשובים פחות. אני למשל גרתי במקרה ליד הנהר, אז אהבתי מאוד לקפוץ למים ולהיות שם שעות, וכך זה נמשך עד היום.
מציג את השאלה של – עד כמה יש בחירה חופשית? ועונה שקיימת מעט מאד
חייבים לפתח!!!!! או באמצעות הפעלות או באמצעות עובדות מדעיות - פסיכולוגיה חברתית
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -5. החופש תלוי |
| להשאיר תגובה | |