שיחה 2 - 3. ניתוח של לימור
אם אנחנו רואים את כל ההיסטוריה שלנו מצד אחד זה כמו חיים של האנושות כתינוק, כאדם אחד. מצד שני, אם אנחנו מסתכלים על הטבע אנחנו רואים שהטבע דואג מאוד לכל פרט ופרט, כדי לפתח אותו נכון. לנו, כהורים, יש אהבה גדולה לילדים, אנחנו רוצים לתת להם כל טוב. כל החיים שלנו אנחנו משקיעים בהם, מפתחים בשבילם מערכות, כל העולם כולו עובד רק כדי לקדם את הילד, שיהיו לו חיים טובים יותר, ואנחנו לא מצליחים בכך.
חיבור לעמדה ההורית שהוצגה בהתחלה – קישור לתחושת התסכול
הטבע – דואג לכל פרט ופרט באופן הרמוני. האדם לא.
אבל הטבע מספק לנו את כל האמצעים. אהבה נתן לנו הטבע, בלי אהבה לא הייתי שם לב אליהם, אבל יש לי אהבה אליהם. כמו לחיות, שיש להן אהבה לצאצאים שלהן. זה אומר שהטבע שדואג להתפתחות של כל פרט ופרט, מתייחס לכל הפרטים האלה, לכל הבריות, בצורה מאוד מיוחדת.
הטבע כמכיל כוונה!
שינוי בתפיסת הטבע והתחלה של התבוננות – מה קיים סביבי – יוצר שינוי בהרגשה
אני לא נמצא כפרט בעולם מקרי, יש כאן תכנון ועוד תכנון אוהב
מצד אחד הוא מקדם אותם שיגדלו בצורה בטוחה, יפה, טובה. לכן המערכת הזאת של הטבע מכניסה להורים אהבה גדולה לילדים, אהבה אינסטינקטיבית, ואין לנו ברירה אנחנו חייבים לדאוג לזה, מצד אחד.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -2, -3. הטבע דואג |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.