שיחה 2 - 3. ניתוח של לימור
זה כמו שההורים היו מסתכלים על הילד, ולא היו מבינים, מאיפה הוא נולד, מאיפה הוא יצא, בשביל מה ולָמה?
השימוש במטפורה ההורית – יוצר הזמנה לקחת אחריות בהמשך
זה דומה להורים שנולד להם תינוק והם לא יודעים מה לעשות עימו. איך לחנך אותו. אילו תרגילים לתת לו. האם להכניס אותו לאיזו חברה, לגן ילדים? אנחנו כאילו לא יודעים שום דבר על התינוקות שלנו.
האנושות – כתינוקות ועוד שלנו!
ואז באיזו צורה יגדל התינוק? בצורה ארעית. אין לו מספיק דחפים מהטבע שידחפו אותו לדברים טובים. אנחנו מספקים לו הרבה ידע, רגש, תרגילים, מוסיקה, ציור, חינוך, קריאה, כתיבה, הכול. הוא נמצא בעולם שכולו מלאכותי. העולם הטבעי שלנו הוא כמו דרגת החי, וכל מה שאנחנו מוסיפים, אנחנו מוסיפים לו את דרגת האדם, המְדבר.
חלוקת האדם כמורכב מחלק חי וחלק מדבר
ומה עם האנושות? כשהיא מתפתחת מדור לדור, האם יש מישהו שדואג לה להתפתח נכון?
האנושות = כזקוקה לדאגה והכוונה – כל כך אמפתי
ובאמת אנחנו רואים שכך העולם שלנו, כך הצורה שלנו. שאנחנו כשמתפתחים מדור לדור, כל דור שמתפתח נעשה כאילו יותר מסכן, הוא גם חסר יותר. מצד אחד אנחנו רוצים יותר בטכניקה, בטכנולוגיה, בחיים שלנו, אבל מתרוקנים יותר ויותר. עד שמגיעים למצב כמו של היום, שאנחנו שואלים, למה הגענו? מה השגנו? מה נתנה לנו כל ההתפתחות שלנו? הגענו כבר לחלל, אנחנו שולחים חלליות למאדים, אנחנו כבר נוחתים על הירח, על זה כבר לא מספרים אפילו, הכול כבר שטחי. אנחנו יכולים לעשות הכול על פני כדור הארץ, ומה? אנחנו רק לא יודעים מה לעשות עם עצמנו כך שיהיה לנו טוב.
הריקנות – מוצגת כמקום מובן מאליו שהאנושות הגיעה אליה
האושר – לא מגיע
אנחנו נמצאים במשבר גדול, אין משפחות, מספר המתגרשים עולה, הילדים סובלים, ההורים סובלים, והחברה עצמה, יש טרור, סמים. איפה השמחה? איפה מצב הרוח הטוב?
כל הקידמה לא הביאה אותנו להיות יותר מאושרים!הייאוש הוא המחלה הראשונה בעולם. יוצא שאין לנו הורים טובים, לכל האנושות, שהיו דואגים לנו ומלמדים אותנו איך להתפתח.
הוסף למועדפים
| שייך לנושאים: 1-13 - חינוך אינטגרלי, שיחה -3, -3. טבעיים ואנושיים |
תגובות
להשאיר תגובה
יש להרשם כדי להוסיף תגובות.